על פי ניצן חן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, "האויבים שלנו מדווחים שקרים הנובעים משנאת ישראל ועלינו מוטלת המשימה להפריך אותם בעובדות".
המשימה המוטלת על מנהל לשכת העיתונות ניצן חן איננה פשוטה. מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, הוא והעובדים הכפופים לו עושים כל מאמץ לשכנע את נציגי כלי התקשורת מכל העולם המבקרים בישראל, כי אין מלחמה צודקת מזו.
זו מלחמה בה עלינו לפעול בעוצמה נגד ארגון חמאס המפלצתי כדי למוטט אותו, בתגובה למתקפה המזעזעת נגד ישובים ואזרחים ישראלים בעוטף עזה ובישובים סמוכים כאופקים ושדרות.
המשימה המוטלת על מנהל לשכת העיתונות ניצן חן אינה פשוטה. מאז פרוץ המלחמה הוא ועובדיו עושים כל מאמץ לשכנע את נציגי כלי התקשורת מכל העולם המבקרים בישראל, כי אין מלחמה צודקת מזו
ניצן חן (61) מכהן בתפקידו כבר 12 שנים. הוא גדל בירושלים, למד בישיבה התיכונית "אור עציון" ובישיבת מרכז הרב ושירת בחיל התותחנים. הוא החל את דרכו העיתונאית ככתב של סוכנות עתי"ם. ב-1991 החל לעבוד ברשות השידור ככתב הערוץ הראשון לענייני התיישבות ומתנחלים, וב-1996 מונה לכתב פרלמנטרי.
באותה תקופה הכרתי את חן מקרוב כי שנינו היינו כתבים פרלמנטרים. לאחר מכן ערך סידרת כתבות תחקיר על תנועת ש"ס שזיכו אותו בפרס של מכון הרטמן.
ב-1999 הוא זכה לפרסום נרחב בכלי התקשורת כשיו"ר ש"ס אריה דרעי כינס מסיעת עיתונאים בעקבות הרשעתו בבית המשפט. חן הפנה שאלה לדרעי, אך הרב עובדיה יוסף התפרץ לעברו בצעקות: "אתה שומע שיש ערעור, מה אתה רוצה? תצא בחוץ!" ופקד על דרעי: "אל תענה לו, זה עוין. אני גוזר עליך שלא תענה לו".
ב-2006 מונה חן לתפקיד מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון וב-2008 מונה ליו"ר מועצת הכבלים והלווין, עד לבחירתו ב-2012 לתפקידו הנוכחי.
כמה זמן לקח לכם להתארגן על פעילות בתחום ההסברה לאחר ה-7 באוקטובר?
"ההפתעה הגדולה שתפסה את כולנו ב-7 באוקטובר, תפסה גם אותנו לא מוכנים בהיבט התקשורתי. עם זאת ההפתעה אצלנו לא הייתה מלאה, משום שתמיד יש אצלנו הערכות לשעת חרום.
"יומיים-שלושה אחרי המתקפה של חמאס על עוטף עזה כבר הוצאנו כתבי חוץ לסיורים בעוטף. עוד לפני שהוכרז על כל השטח כשטח צבאי סגור סייענו לכתבי חוץ שהגיעו לישראל להגיע לישובים בעוטף כדי לראות את ההרס שנעשה בהם".
"יומיים-שלושה אחרי מתקפת חמאס על העוטף כבר הוצאנו כתבי חוץ לסיורים שם. עוד לפני שהוכרז על השטח כשטח צבאי סגור סייענו לכתבי חוץ שהגיעו לארץ להגיע לישובים בעוטף לראות את ההרס"
מתי החלו הסיורים של כתבים זרים לתוך עזה?
"ימים ספורים לאחר שהחל התמרון הקרקעי ב-9 בנובמבר התחלנו להוציא עשרות סיורים של כתבים לתוך עזה. בשטח עוד היו גופות של מחבלים. בימים הראשונים היה קל מאוד להעביר את המסרים שלנו כי הייתה תמיכה גדולה בישראל אחרי ההסתערות של חמאס על הישובים הישראלים, מעשי הרצח האכזריים ולקיחת החטופים מבתיהם".
כמה עיתונאים זרים הגיעו לישראל?
"מרגע שהתברר שמדובר במלחמה, הגיעו לישראל מאות עיתונאים מכל העולם. הם הסתערו על משרדי לשכת העיתונות הממשלתית והוצאנו בכל יום לעזה עשרות אוטובוסים עם עיתונאים.
"בסך הכל הגיעו לארץ כ-4,000 צוותי טלוויזיה, עיתונאים וצלמים מכל העולם, לרבות ממדינות כמו רוסיה, אוקראינה, הודו, קמבודיה, טורקמניסטן ועוד".
מי תידרך את הכתבים הזרים בסיורים, אתם או נציגי דובר צה"ל?
"מרגע שהכתבים הזרים הוכנסו לתוך עזה הם תודרכו וקיבלו ליווי של דובר צה"ל. הכתבים חולקו לפי מדינות ושפות. הסיורים נמשכו 5-6 שעות כל אחד. כמובן שלא אפשרנו לכתבים הזרים להסתובב לבדם בעזה. הם הועלו לפני הכניסה לעזה על נגמ"שים והוצאו באותה צורה.
"הגיעו אלינו לא מעט תלונות של מערכות תקשורת על כך שיש פיקוח על הכניסות לעזה, אבל לא אפשרנו לכתבים הזרים להסתובב בעזה לבדם. הם גם נדרשו לחתום על טפסים לגבי האחריות המוטלת עליהם".
"הוצאנו בכל יום לעזה עשרות אוטובוסים עם עיתונאים. בסך הכל הגיעו לארץ כ-4000 צוותי טלוויזיה, עיתונאים וצלמים מכל העולם, לרבות ממדינות כמו רוסיה, אוקראינה, הודו, קמבודיה, טורקמניסטן ועוד"
בימים הראשונים היו דיווחים חיוביים על ישראל וביקורת על חמאס. מתי חל השינוי?
"בשבועות הראשונים הדיווחים היו פרו-ישראליים או אובייקטיביים, אבל ברגע שהחל התמרון הקרקעי בחודש נובמבר התהפכה המטוטלת והדגש היה על ההרס והנושא ההומניטרי, ועל אלפי פלסטינים שנאלצו לעזוב את בתיהם. ב-14 באפריל, כשהחל ירי הטילים של איראן על ישראל, שוב השתנתה המגמה בדיווחים של הכתבים הזרים ושוב הייתה תמיכה בישראל והעקומה השתנתה".
איך הייתה חלוקת העבודה ביניכם לבין דובר צה"ל?
"אנחנו הקמנו מרכז תקשורת בשדרות ובו נתנו לכתבים הזרים תדרוכים על ידי גורמים בצה"ל ועל ידי אנשי הסברה של משרד החוץ, קצינים בכירים במיל' וכן שרים לשעבר כמו שלמה בן-עמי, עמיר פרץ ויו"ר הכנסת לשעבר דן תיכון, כמו גם שרים מכהנים כגון אבי דיכטר. בנוסף לכך הקרנו בפניהם סרטונים שהופקו על ידי דובר צה"ל, כולל סרטוני הזוועה על התנהגות חמאס בחטופים".
לא חשת תסכול מכך שהשקעתם מאמצים אדירים בתחום ההסברה ובסוף כל כלי התקשורת הטילו את האשמה על ישראל והגנו על הפלסטינים?
"אני בהחלט מאוכזב אבל לא מתוסכל. לשכת העיתונות הממשלתית היא גוף אחד מתוך 11 גופי הסברה ואני לא מקבל את הטענה שלא נעשתה פעילות מספקת. הייתה פעולת הסברה מאד קשה ותובענית של כל מערך ההסברה.
"ברור שבמבחן התוצאה יש אכזבה, כי המידע האמין שסיפקנו הוא טיפה בים של פייק ניוז ולכן שום דבר שנעשה לא יכול למנוע את הסיקור הפרו-פלסטיני. זו הסיבה שהצופה הממוצע בארץ חושב שלא נעשה כלום. לדעתי עשינו עבודה בהחלט טובה.
"במבחן התוצאה יש אכזבה כי המידע האמין שסיפקנו הוא טיפה בים של פייק ניוז ולכן שום דבר שנעשה לא יכול למנוע את הסיקור הפרו-פלסטיני. זו הסיבה שהצופה הממוצע בארץ חושב שלא נעשה כלום"
"המציאות בשטח מאוד מורכבת וארגוני הטרור נלחמים נגדנו באופן אינטנסיבי ומשדרים שנאה רבה ליהודים. אנחנו עושים מאמצים להתמודד מולם. מה שלמדתי ממבצע 'עמוד ענן' בנובמבר 2012, דרך 'צוק איתן' ב-2014 ועד 'שומר החומות' ב-2021 הוא שאין ניצחון תודעתי ואסור לנו להיכנס לתסכול או תחושת חידלון. האויבים שלנו מדווחים שקרים הנובעים משנאת ישראל ועלינו מוטלת המשימה להפריך אותם בעובדות".
אתם כפופים בפעילות שלכם למדיניות של משרד ראש הממשלה ופועלים עפ"י ההנחיות שלהם?
"ברור. אנחנו יחידה ביצועית במערך ההסברה במשרד ראש הממשלה".
![ניצן חן עם מינויו לראש לשכת העיתונות הממשלתית עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, 2012 (צילום: משה מילנר/לע"מ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/05/D1106-048-1024x640.jpg "ניצן חן עם מינויו לראש לשכת העיתונות הממשלתית עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, 2012 (צילום: משה מילנר/לע"מ)")
מה הפעילות שעשיתם בנושא תיעוד נושא החטופים?
"התחלנו בפרויקט 'קולות מהשבי' שהוא פרויקט לאומי לתיעוד עדויות החטופים שחזרו מהשבי ברצועת עזה. זו יוזמה משותפת של לע"מ ומערך ההסברה הלאומי, שנועדה לתעד את עמידתם האיתנה של החטופים מול הזוועות שחוו על בשרם, החל מחטיפתם ועד להשבתם ארצה בעסקת החטופים ובמבצעים של צה"ל.
"מרבית החטופים שחזרו משתפים אתנו פעולה בתיעוד. לצורך איסוף העדויות אנחנו נעזרים באנשים בעלי ניסיון בתחום זה שעבדו ב'יד ושם' וגבו עדויות מניצולי שואה. כל עדות כזו של חטוף שחזר נמשכת שלוש עד חמש שעות. באחרונה אירחנו עשרות עיתונאים ודיפלומטים מרחבי העולם להקרנת החלק הראשון של הפרויקט".
אתה מכהן בתפקיד מנהל לע"מ כבר 12 שנה. האם הביקורת נגדנו ברחבי העולם גברה במהלך התקופה הזו?
"עד ל-7 באוקטובר ההתייחסות כלפי ישראל כל השנים נטתה יותר לאובייקטיביות ולא הייתה אנטי ישראלית. בימים הראשונים של המלחמה הייתה אהדה רבה לישראל, אולם כשהחל התמרון הקרקעי בעזה חלה הרעה בתדמית שלנו.
עד ל-7 באוקטובר ההתייחסות לישראל כל השנים נטתה לאובייקטיביות ולא הייתה אנטי ישראלית. בימי המלחמה הראשונים הייתה אהדה רבה לישראל, אולם כשהחל התמרון הקרקעי בעזה חלה הרעה בתדמיתנו
"זה הציב בפנינו אתגר מאד קשה, לנסות לשכנע את כלי התקשורת בעולם לגלות יתר אובייקטיביות כלפינו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם