99 חברי כנסת תמכו בהחלטה להתנגד להכרה חד צדדית במדינה פלסטינית ובחרו להתרפק על השלילה המשכרת, והכחשת המציאות המחייבת להגיד "דווקא כן".

ישראל זקוקה לסיוע מבחוץ מפני שהיא אינה יכולה עוד לשלוט ב"שטחים" ואינה יכולה עוד לסגת מהם בכוחות עצמה. דווקא כן להתערבות בינלאומית, שתחלץ את ישראל ממלחמת אזרחים ומשלטון עריץ בין הנהר לים.

ד"ר אמיר יובל הוא מרצה לשעבר בחוג למדע-המדינה באוניברסיטת חיפה וב"מכללת כנרת". מאמרי דעה שלו התפרסמו באתר "עבודה שחורה" ובעיתון הארץ. מנתח את הפוליטיקה באמצעות המושג: "גלוקליזציה", המתייחס לשינויים בתפקידי מוסדות המדינה והמוסדות המוניציפאליים בעידן הגלובלי (בשלב ה"פופוליזם"). הניתוח הוביל אותו למסקנה ש"פוליטיזציה" של המוסדות הציבוריים אינה הבעיה אלא חלק מהפתרון ולכן הוא תומך במודל האירופי של שירותים ציבוריים וסוציאל-דמוקרטיה.

למלחמות יש תוצאות פוליטיות. אחת התופעות המוכרות בספרות המדעית ידועה כ"אפקט ההתכנסות סביב הדגל" (rally 'round the flag): עלייה בתמיכה הציבורית במנהיג עם פרוץ מלחמה או משבר ביטחוני.

כך, למשל, מתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר 2001 הביאה לנסיקה דרמטית בתמיכת הציבור האמריקאי בנשיא ג'ורג' בוש. בוש, שנכנס לבית הלבן לאחר בחירות שנויות במחלוקת, נהנה מתמיכת 51% מהאמריקאים ערב המתקפה; שבוע וחצי אחריה, 90% מהאמריקאים הביעו את תמיכתם בבוש. גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין נהנה מאפקט ההתכנסות: שיעור התמיכה של הציבור הרוסי בפוטין עלה מ-63% ל-83% בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022.

אסיף אפרת הוא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומ״מ ראש המכון לחירות ואחריות.

את זה לא צריך לחקור כי כל הפרטים מוכרים: מדוע איבד המושג "אחדות" ממשמעותו המובנית, דווקא בשעות הקשות והקריטיות שמדינת ישראל חווה בשנה האחרונה?

כיצד מלחמה שאיחדה את העם הפכה אותו בתוך חודשים ספורים למפורד ומפולג לגבי המדיניות, המהלכים והיעדים שלה, והחזירה אותנו להכפשות הדדיות כפי שהורגלנו קודם לכן?

בצלאל לביא הוא בעל תואר שני ביחסים בינ"ל ומדעי המדינה מהאוניברסיטה העברית. בכתיבה פובליציסטית עושה שימוש גם באירועים היסטוריים כדי לדון ולנתח אירועי דיומא שוטפים בארץ ובעולם.

ידיעה שפורסמה לאחרונה ב"ישראל היום" על מסכת אבן המתוארכת לתקופה הניאוליתית (כ-9,000 שנה לפני זמננו) באזור הר חברון, מסבה את תשומת הלב למספר נושאים.

המסכה יכולה ללמד אותנו על עולמן הרוחני של חברות אנושיות בתקופה קריטית, בה עברו ממערכת כלכלית של ציידים לקטים הנודדים ממקום למקום – למערכת חברתית של יושבי קבע העוסקים בחקלאות. אבל לא פחות חשוב מכך, הידיעה עצמה יכולה ללמד אותנו על כשל מוסרי עמוק בחברה הישראלית של ימינו, שייתכן כי במידה רבה הוביל אותנו למקום בו אנו נמצאים כיום.

ד"ר חמי שיף כתב את הדוקטורט שלו על השימוש בארכיאולוגיה ככלי לעיצוב זהות בחברה הישראלית. הוא ראש תחום מחקר בארגון עמק שווה.