לאחר שהשתתף בטקס לציון יום השואה לפני כשבועיים, בחור צעיר (שמו שמור במערכת) החליט לסקור את מאהל המחאה נגד ישראל באוניברסיטת אמסטרדם הסמוכה, שם למד בעבר.

הצעיר היהודי סיפר לזמן ישראל כי ברגע שחצה את המחסום הלא חוקי שהסטודנטים האנטי־ישראלים הקימו בקמפוס רוטרסאיילנד ב־6 במאי, המתח והזעם במקום גרמו לו מייד להרגיש חסר ביטחון.

חששותיו של הבחור, בעל מראה צפון־אירופאי – שלא עטה על עצמו סמלים יהודיים או ישראליים כלשהם – התגלו כמוצדקים. בתוך דקות, אדם שעטה כאפייה על פניו והחזיק קורת עץ חבט בראשו בתקרית שזעזעה אינספור צופים. אלימות פראית דומה תועדה בסרטונים ובתמונות שצולמו בקמפוס והציגו תקיפות קשות כלפי אנשים שונים.

"זיהיתי בעיניים שלו את השנאה שהייתה למחבלי חמאס ב־7 באוקטובר. ידעתי שהיא קיימת בעזה, אבל אף פעם לא ציפיתי לה בעיר הבטוחה שלי, אמסטרדם"

"זיהיתי בעיניים שלו את השנאה שהייתה למחבלי חמאס ב־7 באוקטובר. ידעתי שהיא קיימת בעזה, אבל אף פעם לא ציפיתי לה בעיר הבטוחה שלי, אמסטרדם", אמר הבחור על התוקף בתקרית.

מפגינים פרו־פלסטינים באוניברסיטת אמסטרדם תוקפים באלימות את מתנגדיהם, מאי 2024

האלימות התרחשה בנוכחותם של שני שוטרים, שלא עצרו איש באירוע. אותו צעיר נמנה עם יהודים ולא יהודים רבים שלמרות מודעותם להתפשטות אנטישמית ואנטי־ישראלית ארסית באירופה, הם עדיין מזועזעים מהמהירות ומהעוצמה שבה השנאה התפרצה בקמפוסים ברחבי היבשת ומחוצה לה.

עדים ומומחים למאבק בגזענות המשקיפים על המגמה הזאת הציעו לה הסברים רבים, בכלל זאת מעורבות גוברת של ארגונים תומכי טרור כגון "סמידון" בקמפוסים בהולנד ומחוצה לה, וכן היעדר תגובה מצד המשטרה ופעולות אנטי־ישראליות מצד כמה חברי סגל.

"במשך שנים רבות אנחנו בעולם היהודי חששנו שמילות ההסתה האנטי־ישראלית יהפכו לאלימות אנטישמית שתשנה את חיי היום־יום שלנו", אמר הבחור. "החשש הזה הפך עכשיו למציאות"

"במשך שנים רבות אנחנו בעולם היהודי חששנו שמילות ההסתה האנטי־ישראלית יהפכו לאלימות אנטישמית שתשנה את חיי היום־יום שלנו", אמר הבחור. "החשש הזה הפך עכשיו למציאות".

אותו בחור ספג רק פציעות קלות. באותה תקיפה מפגינים אנטי־ישראלים הכו ללא הבחנה אנשים שאותם קישרו עם מחאה נגדית של כ־10 מפגינים פרו־ישראלים (הבחור לא השתתף באותה מחאה נגדית, לדבריו).

צילום מסך מתוך סרטון המציג עצרת פרו־פלסטינית ואנטי־ישראלית באוניברסיטת אמסטרדם, 6 במאי 2024 (צילום: X, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

קורבן אחר ספג פגיעות ראש שהצריכו טיפול רפואי. עד לפרסום שורות אלה המשטרה לא התייחסה לשאלות זמן ישראל כמו האם היא עיכבה את החשודים בתקיפה ומדוע השוטרים לא עצרו את התקיפות. לפני כשבוע המשטרה עצרה תריסר פעילים אנטי־ישראלים במאהלי מחאה בהולנד.

התסיסה האנטי־ישראלית הפכה לגלובלית

האלימות באוניברסיטת אמסטרדם בחודשים האחרונים היא חלק ממערכה גלובלית של תסיסה אנטי־ישראלית, שלעיתים קרובות מתבטאת בתקיפות או באיומים אנטישמיים באזורים של מאהלי מחאה בלתי חוקיים שהקימו מאות ולעיתים אלפי סטודנטים בקמפוס.

אישה נוצרייה שבעלה הוא חוקר בחוג ללימודי יהדות באוניברסיטת המבורג הותקפה קשות ב־8 במאי בזמן הרצאה על אנטישמיות בקמפוס ונזקקה לאשפוז

רבות מהנהלות האוניברסיטאות והמכללות ניהלו משא ומתן עם מנהיגי הפעולות הללו, שחלקן הסתיימו בפשיטות משטרתיות בעוד אחרות פוזרו בדרכי שלום.

בצפון אמריקה התופעה הזו הפתיעה רבים. אולם נראה שההתפרצות העוינות ועוצמתה תפסו בהפתעה גם את היהודים האירופאים ובעלי בריתם, שבמשך שנים נתקלו בביטויים משמעותיים של אלימות אנטי־ישראלית ואנטישמית.

שוטרים הולנדים עוצרים מפגין באוניברסיטת אמסטרדם התומך בסטודנטים פרו־פלסטינים שהשתלטו על שטח בקמפוס האוניברסיטה, 8 במאי 2024 (צילום: Ramon van Flymen / AFP)

אפילו משקיפים מנוסים ברחבי אירופה גילו שהם לא מוכנים למציאות החדשה בקמפוס בעקבות 7 באוקטובר. אישה נוצרייה שבעלה הוא חוקר בחוג ללימודי יהדות באוניברסיטת המבורג הותקפה קשות ב־8 במאי בזמן הרצאה על אנטישמיות בקמפוס ונזקקה לאשפוז, כך היא סיפרה לזמן ישראל.

התקיפה התרחשה לאחר שאישה אחרת צעקה לעבר בעלה שהוא "רוצח ילדים". ההאשמה ב"רצח ילדים" היא אחת הסיסמאות הרווחות בקמפוסים במדינות המערב, לצד הקריאות "להפוך את האינתיפאדה לגלובלית" ו"מהנהר ועד הים פלסטין תהיה חופשית" – סיסמאות שרבים מפרשים כקריאה להרג יהודים ולטיהור אתני שלהם, בהתאמה.

אישה שלישית, שזוהתה על ידי "דר שפיגל" כילידת סומליה בת 26, החלה בשלב מסוים לחנוק את אשת החוקר ולהכות אותה, השליכה אותה על הקרקע והותירה אותה עם זעזוע מוח

אשת החוקר שלפה את הטלפון הסלולרי שלה כדי לצלם את דברי הארס, היא מספרת. "בתמימותי, אפילו ביקשתי את הסכמתה לצלם את זה", אומרת האישה, ששמה שמור במערכת מסיבות משפטיות. היא הייתה מודעת לדברי השטנה שהופנו כלפי מי שנתפס כפרו־ציוני, אבל לא ציפתה להיות מותקפת.

אישה שלישית, שזוהתה על ידי "דר שפיגל" כילידת סומליה בת 26, החלה בשלב מסוים לחנוק את אשת החוקר ולהכות אותה, השליכה אותה על הקרקע והותירה אותה עם זעזוע מוח.

"אני עוקבת אחר התפתחות האנטישמיות כבר שנים, ובמיוחד בחודשים האחרונים, ומעולם לא ציפיתי לזה. לא הערכתי נכון את הסכנה", היא אומרת.

הולכי רגל בקמפוס אוניברסיטת המבורג, גרמניה, 18 בפברואר 2015 (צילום: Wikimedia Commons/Uwe Barghaan)

אשת החוקר זוכרת ששמעה אישה באולם ההרצאות מתלוננת למשטרה בטלפון ש"אישה יהודייה תקפה אישה מוסלמית", היא אומרת. "מייד היה ניסיון לסובב את הנרטיב ולהפוך אותי לתוקפן, מתוך הנחה שאני יהודייה", אומרת אשת החוקר.

האוקה היקרן, נשיא אוניברסיטת המבורג, אמר בהצהרה: "אנחנו מזועזעים עמוקות ומגנים בתוקף את האלימות האנטישמית הזאת". המשטרה עצרה את החשודה בתקיפה, אך זו טענה כי אשת החוקר הכתה אותה ראשונה. אשת החוקר מתכוננת להגן על עצמה נגד ההאשמה הזו.

לדברי אשת החוקר, התקרית הזו הייתה עבורה קריאת השכמה. "אירופה וארה"ב חייבות להתעורר, אין יותר זמן לדיונים או לחשיבה בהילוך איטי אם אנחנו רוצים להגן על הדמוקרטיה שלנו"

"אנחנו כל כך מופתעים מהתפרצות השנאה מפני שהיא צמחה מתחת לפני השטח במשך שנים", אומרת אשת החוקר. "היא צמחה וידענו שיש בעיה, כמובן, אבל עכשיו אנחנו רואים את הממדים האמיתיים שלה".

לדברי אשת החוקר, התקרית הזו הייתה עבורה קריאת השכמה. "אירופה וארה"ב חייבות להתעורר, אין יותר זמן לדיונים או לחשיבה בהילוך איטי אם אנחנו רוצים להגן על הדמוקרטיה שלנו, על חופש הדת והביטוי באוניברסיטאות ומחוצה להן", היא אומרת.

מפגין פרו־פלסטיני מלווה החוצה על ידי ז'נדרמים צרפתים במהלך פינוי הפגנה במבואת המכון למדע המדינה ("סיאנס פו") בפריז, 3 במאי 2024 (צילום: Miguel Medina/AFP)

תקריות חוזרות

באוניברסיטת אמסטרדם, סטודנטית לפסיכולוגיה בת 24 הרגישה בטוחה יחסית במשך חודשים לאחר 7 באוקטובר, גם כשהחלה סביבה התגייסות אנטי־ישראלית, כך סיפרה בעילום שם לעיתון ההולנדי "הט פארול" בכתבה שפורסמה לאחרונה.

הסטודנטית המשיכה להשתתף באירועים ובהרצאות בקמפוס גם כאשר העוינות כלפי ישראל גברה סביב מלחמתה בחמאס, שהחלה לאחר שב־7 באוקטובר מחבלים רצחו כ־1,200 בני אדם בישראל וחטפו 252 לרצועת עזה.

לפני כמה שבועות "מצב הרוח השתנה, ואני לא מרגישה בטוחה" באוניברסיטת אמסטרדם, אמרה הסטודנטית ל"הט פארול". "אף פעם לא הרגשתי ככה", היא הוסיפה

לדברי משרד הבריאות בעזה, שמנוהל על ידי חמאס, יותר מ־35 אלף בני אדם ברצועה נהרגו במלחמה עד כה, מספר שלא ניתן לאמת באופן בלתי תלוי. לדברי האו"ם, נכון לעכשיו זוהו כ־24 אלף מההרוגים בבתי חולים. השאר מבוסס על "דיווחים לתקשורת" עמומים של חמאס.

לדברי ישראל, המספר הכללי כולל גם כ־15 אלף פעילי טרור שנהרגו בקרבות עם צה"ל. ישראל אף טוענת כי הרגה כ־1,000 מחבלים בשטחה ב־7 באוקטובר.

עשן מיתמר ברצועת עזה בעקבות תקיפה ישראלית, 17 במאי 2024 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)

לפני כמה שבועות "מצב הרוח השתנה, ואני לא מרגישה בטוחה" באוניברסיטת אמסטרדם, אמרה הסטודנטית ל"הט פארול". "אף פעם לא הרגשתי ככה", היא הוסיפה. אותה צעירה היא אחת מבין סטודנטים יהודים רבים שהפסיקו ללכת לקמפוס של אוניברסיטת אמסטרדם, מוסד השכלה גבוהה פופולרי בקרב הקהילה היהודית של הולנד.

גם חברי סגל יהודים הופתעו. מרק סלומון, דקאן בית הספר לעסקים של אוניברסיטת אמסטרדם, אמר למגזין EW ב־8 במאי שאף כי ציפה שהתסיסה האנטי־ישראלית בארה"ב תתפשט לאירופה ולאמסטרדם, "לא ציפיתי שהבעיה תגיע קרוב כל כך לבית".

העמותה מציינת את מעורבותה הגוברת במהומות של "סמידון", שדולה פרו־חמאסית הנחשבת לארגון טרור בישראל ובגרמניה

עמותת CIDI, כלב השמירה של יהדות הולנד בענייני אנטישמיות, פרסמה החודש ניתוח של המצב בקמפוסים ההולנדיים. התסיסה האנטי־ישראלית בקמפוסים האמריקאיים, ובפרט באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, העניקה השראה לפעולות האלה בהולנד, לדברי העמותה.

ואז, על פי אותו ניתוח, רשתות תומכות טרור מבוססות שפעלו בהולנד במשך שנים ניצלו את המצב, העצימו את המהומות והפכו אותן לאלימות יותר. העמותה מציינת את מעורבותה הגוברת במהומות של "סמידון", שדולה פרו־חמאסית הנחשבת לארגון טרור בישראל ובגרמניה, ושמהווה זרוע של החזית העממית לשחרור פלסטין.

It wasn't enough for @UvA_Amsterdam students to beat Jewish students. WATCH how they are now destroying a university building and library. pic.twitter.com/qi7A643IpS

— Canary Mission (@canarymission) May 15, 2024

המתפרעים מקבלים עידוד מצד "מרצים רבים שתומכים בהם", נכתב בדוח של CIDI. כמו במכון למדע המדינה בפריז ובאוניברסיטאות מערביות רבות אחרות, התגובה של הנהלת אוניברסיטת אמסטרדם הייתה מהוססת ולא החלטית, כפי שמעידה הודאתו השנויה במחלוקת של הרקטור כי הוא ניהל משא ומתן באנגלית עם רעולי פנים בלתי מזוהים.

מטרת השיחות הייתה לשכנע את הסטודנטים להפסיק לתפוס שטחים בקמפוס כחלק מהמחאות האנטי־ישראליות שלהם. "את חלקם אנחנו מכירים, אבל אחרים מכסים את פניהם", הסביר (בהולנדית) בחיוך פטר־פאול ורביק, רקטור אוניברסיטת אמסטרדם, למראיינת מקרן השידור NOS.

"זה היה כאילו אני צופה במשהו בנטפליקס על מה שקורה כשחברה מתורבתת נופלת טרף לטרוריסטים שמחזיקים אנשים בני ערובה במשרות בכירות. זה בלתי ייאמן"

"בזמן השיחות?", היא שאלה. "כן, זו מגבלה, קשה להבין אותם, וזה גם באנגלית", הוא השיב בגיחוך קל. בהבעת תימהון, המראיינת ציינה כי אחת מדרישות ההנהלה היא שהסטודנטים לא יכסו את פניהם במהלך הפגנות בקמפוס.

"רגע, אסור לכסות את הפנים, ואתה מנהל משא ומתן עם קבוצות… אנשים שאתה לא באמת יודע מי הם?" הוא השיב: "כן. אנחנו יודעים שהם מקבוצות אקטיביסטים מסוימות, הם הבהירו את זה". הנושאים ונותנים "הם סטודנטים", הבטיח ורביק לעיתונאית. "אנחנו בטוחים בזה".

פטר־פאול ורביק, רקטור אוניברסיטת אמסטרדם, מתראיין ב־9 במאי 2024 (צילום: צילום מסך מ־NPO2, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

נאוסיקה מרבה, עיתונאית ומחברת ספרים יהודייה הולנדית, שכתבה רבות על אנטישמיות, רואה במהומות ובריאיון עם הרקטור רגע היסטורי משמעותי, כך אמרה לעמיתה העיתונאי יופ סואסן בהסכת שלו.

"זה נראה כמו תמונות מתוך סרט תיעודי", אמרה מרבה על הריאיון עם הרקטור, שעורר סערה לאומית. "זה היה כאילו אני צופה במשהו בנטפליקס על מה שקורה כשחברה מתורבתת נופלת טרף לטרוריסטים שמחזיקים אנשים בני ערובה במשרות בכירות. זה בלתי ייאמן. זה מעבר להבנתי".