1

בשעת בוקר מוקדמת של יום ראשון, כשעליתי לגג הבניין, האוויר היה צונן מעט ונקי למדי, עד כמה שהאוויר בלב גוש דן יכול להיות נקי. הראות הייתה טובה והכול נראה שגרתי. עוד יום יוצא לדרך, עוד שבוע מתחיל.

רק בשלב הרבה יותר מאוחר של הבוקר, כשהאזנתי לחדשות, נזכרתי שאמש היה ל"ג בעומר.

בעבר אי אפשר היה לפספס את זה: בבוקר שאחרי ליל המדורות, ניחוח השריפה עמד באוויר ופס של פיח נמתח בשולי השמיים. כביסה שלא קופלה מבעוד מועד ספגה את הריחות והחלקיקים העשנים ונשלחה למכונה למקצה שיפורים. גם בשנה שעברה, שבה היקף המדורות היה הצנוע אי פעם, אי אפשר היה להחמיץ את עקבות הל"ג. והשנה – נאדה.

בעבר אי אפשר היה לפספס את זה: בבוקר שאחרי ליל המדורות, ניחוח השריפה עמד באוויר ופס של פיח נמתח בשולי השמיים. כביסה שלא קופלה ספגה את הריחות והחלקיקים העשנים

הנתונים מכ-200 תחנות הניטור של המשרד להגנת הסביבה שפרוסות ברחבי הארץ מלמדים שזו לא רק תחושה סובייקטיבית ולא רק בתל אביב.

מעמד הדלקת מדורת ל"ג בעומר בצפת בנוכחות הרב דוד גרוסמן והרב דוד אליהו, 26 במאי 2024 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

האיסור להדליק מדורות בשטחים פתוחים שפורסם על ידי נציב כבאות והצלה; ההפצרות של המשרד להגנת הסביבה להימנע מהדלקת מדורות; ההצטרפות של עיריות רבות לקריאה הזו; השריפות שמתחוללות באדיבות הירי בצפון; וכנראה גם מצב הרוח הכללי בגלל המלחמה – כל אלה חברו לכך שזה היה ל"ג בעומר כמעט וירטואלי.

הקביעה הזו נותרת בתוקף גם אם לוקחים בחשבון את הפיצול, שכן היו כאלה שדחו את המדורה ממוצ"ש לראשון.

אם אשתקד – שבה המדורות היו כאמור צנועות יחסית לעומת העבר – שיא הזיהום (רמלה) עמד על פי 14.1 מלילה רגיל, השנה העלייה הגדולה ביותר לעומת ערב שגרתי הייתה פי 4.4 (שמואל הנביא בירושלים). בתחנות ניטור רבות לא נרשמה כל חריגה לעומת לילה ממוצע.

אם אשתקד – שבה המדורות היו כאמור צנועות יחסית לעומת העבר – שיא הזיהום (רמלה) עמד על פי 14.1 מלילה רגיל, השנה העלייה הגדולה ביותר לעומת ערב שגרתי הייתה פי 4.4 (שמואל הנביא בירושלים)

במרכז ודרום תל אביב, שם בשנה שעברה זיהום האוויר בל"ג בעומר היה גבוה פי 2 מהממוצע, השנה נרשמו נתונים של ערב רגיל לגמרי. גם בריכוזים הצפופים של הציבור החרדי, זיהום האוויר התמתן משמעותית: בלב בני ברק ריכוז החלקיקים ירד מפי 3.2 לעומת לילה רגיל (אשתקד) לפי 1.5 השנה, וליד כביש גהה מפי 4 לפי 1.6. באלעד מפי 2.8 לפי 2.1.

הדלקת ל"ג בעומר במאה שערים, 25 במאי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הפרמטר החשוב ביותר הוא חלקיקים בגודל עד פי 2.5 מיקרון שנוטים להיפלט בזמן שרפה, חודרים את מערכות הנשימה, מתיישבים בתוך הגוף ומחוללים נזקים בריאותיים כבדים.

התחושה הכללית, שכאמור מגובה בנתונים, היא שבקרב הציבור החילוני ואפילו המסורתי ל"ג בעומר כמעט נמחק ממפת החגים. אלה חדשות טובות מבחינה בריאותית, סביבתית ובטיחותית.

גם בחברה החרדית חלה התקדמות השנה, אך אי אפשר להתעלם מכך שהחג עדיין חי ובועט שם – ומוקדם לקבוע האם השיפור השנה נובע ממגמה ברוכה שתימשך בשנים הבאות.

גם בחברה החרדית חלה התקדמות השנה, אך אי אפשר להתעלם מכך שהחג עדיין חי ובועט שם – ומוקדם לקבוע האם השיפור השנה נובע ממגמה ברוכה שתימשך בשנים הבאות

כדאי להציץ בסרטון שקיבלתי מיהודה גנוט, איש עמותת "חרדים לסביבה", שבו נראה מעמד ההדלקה החגיגי בחסידות בויאן בירושלים: אלפי חסידים בכל הגילאים רוקדים ושרים בעוד האדמו"ר מדליק אבוקה קטנה משמן.

ארוע ההדלקה של חסידות בויאן בירושלים, 25 במאי 2024 (וידיאו: קבוצת "זמן אמת" בווטסאפ)

חסידות בויאן, המונה אלפי משפחות, היא החסידות שפותחת את ההדלקה בהר מירון בכל שנה. אדמו"ר החסידות, רבי נחום דב ברייאר, היה מראשוני המנהיגים בחברה החרדית שהוציאו השנה איסור לעלות להר בגלל פיקוח נפש, וכבר ב-10 במאי הודיע כי יתקיים במקום מעמד הדלקה לחסידים בירושלים.

חסידות בויאן לא לבד. ממאה שערים ועד צפת, נצפו השנה מעמדי הדלקה עם עשרות אלפי חרדים המתכנסים בשמחה סביב מה שנראה כמו גחלים למנגל במקרה הטוב. "ההדלקות בשנים האחרונות הצטמצמו והן קטנות ביותר", מאשר גנוט, "אמנם הקהל גדל והתעצם, אבל זיהום האוויר קטן". שהחיינו וקיימנו וגו'.

2

לפני חודש בדיוק, כשהצבא האמריקאי הכניס להילוך גבוה את הקמת המזח בחוף עזה לטובת הכנסת סיוע לרצועה, שוחחתי עם כמה מומחים ואנשי מקצוע. בקבוצות של בעלי עניין התפתח דיון בשאלה אם הקמת המזח תפגע בתנועה הטבעית של החול צפונה – כפי שכבר קרה עם תשתיות מלאכותיות אחרות כמו נמל אשדוד – תהליך שעלולות להיות לו השלכות שליליות על קו החוף הישראלי.

בקבוצות בעלי עניין התפתח דיון בשאלה אם הקמת המזח תפגע בתנועה הטבעית של החול צפונה, תהליך שעלולות להיות לו השלכות שליליות על קו החוף הישראלי

בין המומחים היו דעות לכאן ולכאן, אבל השבוע נזכרתי דווקא מסיבה אחרת בשיחה עם סרג'יו דב רוזן, מהנדס ותיק ועתיר ניסיון שמתמחה בסביבה החופית והימית. רוזן היה סקפטי לגבי עצם יכולתו של המזח לתפקד ולשרוד את משטר הרוחות והגלים של הים התיכון.

עבודות בניית המזח הצף מול עזה, 26 באפריל 2024 (צילום: US Central Command (CENTCOM) / AFP))

"בהתחלה זה אולי עוד יחזיק מעמד אם הים יהיה יחסית שקט", הוא אמר אז, "אבל ביולי-אוגוסט יש כאן מה שאני מכנה 'החורף של הקיץ'. בים התיכון יש גלים גדולים, ואז תהיה להם בעיה קשה".

השבוע הפסימיות של רוזן התגלתה כאופטימית ביחס למציאות: חודש לפני שיא הקיץ, ואחרי שבוע אחד בלבד של פעילות, פירקו משבי הרוח והגלים חלקים מהמזח שבהקמתו הושקעו 320 מיליון דולר. המזח פורק והועבר אחר כבוד לתיקון בנמל אשדוד.

חודש לפני שיא הקיץ, ואחרי שבוע אחד בלבד של פעילות, פירקו משבי הרוח והגלים חלקים מהמזח שבהקמתו הושקעו 320 מיליון דולר. המזח פורק והועבר לתיקון בנמל אשדוד

ההיסטוריה מלאה דוגמאות של צבאות שהובסו על ידי גנרל חורף; האמריקאים הם כנראה הראשונים שהצליחו להסתבך עם גנרל "החורף של הקיץ".

3

מתקן המחזור החדש שהוצב בסנטרל פארק במנהטן זכה באחד האתרים המקומיים לתואר "פתרון לבעיה מאוד ניו יורקית", אבל זה לא לגמרי מדויק: הפתרון אולי בלעדי לניו יורקרים, הבעיה דווקא לא.

פח למחזור אריזות פיצה בסנטרל פארק בניו יורק (צילום: Central Park Conservancy)

מדובר במתקן מחזור ייעודי למגשי הקרטון של הפיצות. מתברר שרבים מבין המבקרים בסנטרל פארק קונים או מזמינים פיצה, ובתום האכילה יש להם בעיה: הפחים הרגילים עגולים וקטנים מכדי להכיל את הקרטון המרובע.

חלק מהמבקרים בפארק מקפלים אותו ואז הפחים נסתמים במהירות, אחרים מניחים את מארזי הקרטון על הפח. בימים עמוסים, מדווחים מהנהלת הפארק, מצטברים באזור הפחים יותר מ-100 מגשים וזה הופך את הסביבה למאוד לא מזמינה.

המתקן החדש תוכנן במיוחד לפי הצורה של מגשי הפיצה, הוא יכול להכיל 50 מגשים ומיועד לשימוש באתרי פיקניק ומסיבות. הוא גם מאפשר לעובדי התחזוקה לפנות את מגשי הקרטון בצורה מרוכזת למתקן מחזור נייר – רווח אסתטי וסביבתי בכרטיס אחד.

המתקן החדש תוכנן במיוחד לפי הצורה של מגשי הפיצה, הוא יכול להכיל 50 מגשים ומיועד לשימוש באתרי פיקניק ומסיבות. הוא גם מאפשר לעובדים לפנות את מגשי הקרטון בצורה מרוכזת למתקן מחזור נייר

4

רוב החניונים הגדולים נראים כמו מדבר אספלט ולוהטים בהתאם. ויש חניונים שנראים כמו בתמונה כאן. קוראים לזה "חניית מטע" – המכוניות חונות בין העצים.

"חניית מטע" – מקומות חנייה בין עצים בפארק אריאל שרון בתל אביב, מאי 2024 (צילום: אביב לביא)

החניון/חורשה שבתמונה ממוקם בכניסה לפארק אריאל שרון. מנכ"ל הפארק דן ליכטמן אומר שזה הרבה יותר זול, משום שאין צורך להשקיע בתועפות של בטון ואספלט. וזה גם הרבה יותר גמיש, כי אם מחר מחליטים לעשות בשטח שימוש אחר, לא צריך לקלף ולפנות שכבות של תשתיות.

המחיר היחיד – מקומות חנייה. כשהעצים תופסים חלק מהשטח, למכוניות נשאר פחות. אבל בתמורה מקבלים צל, אוויר ואווירה. לי זה נשמע כמו עסקה משתלמת.

* * *

ליצירת קשר עם אביב לביא: aviv67@gmail.com