עכשיו גם את תצאי ותעשי לי דרמה? זרק בזלזול צחי הנגבי לאחת ממשתפות הפגישה שלו עם משפחות החטופים בשבוע שעבר.

כן. המילה דרמה, דרמטי, חלחלה מעולם התוכן הפיקטיבי בקולנוע ובטלוויזיה, אל משדרי החדשות ומשם אל ראשם של הפוליטיקאים, עד ששום דבר הוא לא אמיתי, אלא דרמטי.

כאב של משפחות החטופים, הוא לא כאב, הוא דרמה. לכאורה משחק מעולה דרמטי תיאטרלי של שחקן מקצועי.

המילה דרמה חלחלה מעולם התוכן הפיקטיבי בקולנוע ובטלוויזיה למשדרי החדשות, ומשם אל ראשי הפוליטיקאים, עד ששום דבר הוא לא אמיתי אלא דרמטי. כאב משפחות החטופים, הוא לא כאב, הוא דרמה

אין לראש המועצה לביטחון לאומי שום בעיה לבזות ולהשפיל בני משפחות של חטופים, כי בעיניו ובעיני הממשלה שהוא מייצג לא מדובר בבעיה אמיתית, אלא בדרמה שצריך לביים או לצפות בה ולהגיב, כדי להגיע אל הצופים, אל התומכים, אל האינטרסים הפוליטיים.

תפקידו של הנגבי במחזה המעוות הזה הוא לדאוג להישרדות בנימין נתניהו, שתעזור מאוד גם להישרדות הנגבי עצמו בתפקידו.

ציטוט מצחי הנגבי, צילום מסך מחדשות ערוץ 12

הנגבי הוא רק שטוף מוח עם הביטוי דרמטי. לצערנו הוא נמצא במוקדי השלטון כבר שנים ארוכות. אבל מי שמשתמשים בביטוי דרמה השכם והערב הן מהדורות החדשות. שם כל התפתחות חמורה, כל נאום חדש, כל נסיגה של הממשלה מעסקה, כל גילוי של דברי בכיר במל"ל על המדיניות הכושלת והמסוכנת, היא פשוט "דרמטית".

נאום הנשיא ג'ו ביידן, החושף את העסקה שנתניהו הסכים לה ומתכחש לה מחשש לשלום הקואליציה שלו, הוא "דרמטי". לא נאום שחושף את השקרים והאינטרסים הבזויים של רה"מ ישראל, אלא דרמה.

נאום הנשיא ג'ו ביידן, החושף את העסקה שנתניהו הסכים לה ומתכחש לה מחשש לשלום הקואליציה שלו, הוא "דרמטי". לא נאום שחושף את השקרים והאינטרסים הבזויים של רה"מ ישראל, אלא דרמה

סוגה עלית, אבל בז'אנר שאחריו קמים מהכורסה, הולכים להשתין, לוקחים משהו מהמקרר, מחליפים ערוץ ושוכחים.

כך גם התקפה אוגדתית בחאן יונס, חשיפת גופות חטופים במנהרות ג'בלייה,  ויכוח בקבינט על היום שאחרי, העברת תקציבים מטורפת למגזר המשתמטים (מדובר בשוד, לא בדרמה), ניסיון לעקוף את היועמ"שית מול בג"ץ גיוס החרדים (ריסוק כללי הדמוקרטיה, לא דרמה). הכל דרמטי.

אלימות המשטרה בהפגנות נגד הממשלה, עימות מכוער בין המפכ"ל לבין השר איתמר בן גביר הם לא "דרמה". זו הפרה סדרתית של חוקים ויש למנות אותם. אבל בחדשות היום הכל דרמטי.

הישארו עמנו, מיד נחזור. עוד דקה נשוב, פרסומת אחת וחזרנו. תודה שנשארתם אתנו.

החדשות הן בעצם דרמה, הן לא המציאות המדממת והחורבנית שבה צריך לקרוא לדברים בשמם. לתאר את המציאות ממש כפי שהיא באמצעות עובדות. לקרוא לשחיתות "שחיתות" ולא "דרמה". לכנות את ההפקרה השנייה של החטופים בשבי "הפקרה שנייה" ולא "סירוב דרמטי לעסקה".

צריך להציג שקרים בוטים של נתניהו כפי שהם – שקרים בוטים. לא "דרמה" ו"ניתן לציבור לשפוט".

צריך לתאר את שערוריית הניהול של מירי רגב במשרד התחבורה במילים החוקיות, העובדתיות, המסבירות לציבור בלי להשתמע לשתי פנים – שמדובר בהפרת אמונים, שוחד ומרמה על פי החוק ולא ב"חשיפה דרמטית". בזבוז כספי ציבור, ניצול המשרה הציבורית לצרכים אישיים. זו לא דרמה.

החדשות הן בעצם דרמה, הן לא המציאות המדממת והחורבנית שבה צריך לקרוא לדברים בשמם. לתאר את המציאות ממש כפי שהיא באמצעות עובדות. לקרוא לשחיתות "שחיתות" ולא "דרמה"

לעזאזל עם האינטרס העיתונאי של רייטינג. יש כאן מציאות שצריך לתווך לצופים כדי שיבינו היכן הם חיים. איך מתקבלות החלטות. מהם האינטרסים העומדים מאחוריהן. האם הן משרתות את הציבור, או רק דרמה שהתחוללה היום בכנסת כשנתניהו נאם ומישהי צעקה מהיציע והיא במקרה אמו של חטוף בעזה.

היא לא "עשתה דרמה", היא נאבקת על חיי בנה שחטוף בעזה בגלל מחדל מטורף של ממשלת ישראל וצבאה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.