לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' התווסף עקרון חדש בחודשים האחרונים – הוא לא מוכן לתת שקל נוסף למערכת הביטחון כל עוד לא קמה ועדה ציבורית הכוללת דיונים מקצועיים, מעמיקים ושקופים בתקציב הביטחון.

"הגיע העת שצה"ל יתחיל להתנהל בשקיפות וביעילות, ישתף פעולה עם הקמת ועדה ציבורית שתבחן את צרכי תקציב הביטחון בהיבטי תרחישי הייחוס, המענה, וסדרי עדיפויות לבניין הכוח והתעצמות", צייץ סמוטריץ' בחשבון ה־X שלו.

בניגוד לקודמיו בתפקיד, סמוטריץ' לא מוכן לתת יד לפרקטיקה הקבועה, שבמסגרתה שר הביטחון מנפנף באיום על ביטחון המדינה בכל פעם שמציבים בפניו קשיים לקבלת כספים. "אני לא נבהל מהמניפולציות האלה. הסברתי לשרים את ההתנהלות השערורייתית של מערכת הביטחון, שבאה בסופו של יום על חשבון המשרדים שלהם", הוסיף באותו ציוץ.

ברוב המקרים בעבר – ובמיוחד בזמן מתיחות ביטחונית – מערכת הביטחון הייתה מקבל צ'ק פתוח בלי שהתבקשה לעבור דרך ועדות או לענות על שאלות קשות. לא עוד במשמרת של סמוטריץ' – ובמידה לא מועטה של צדק

ברוב המקרים בעבר – ובמיוחד בזמן מתיחות ביטחונית – מערכת הביטחון הייתה מקבל צ'ק פתוח בלי שהתבקשה לעבור דרך ועדות או לענות על שאלות קשות. לא עוד במשמרת של סמוטריץ' – ובמידה לא מועטה של צדק.

שר הביטחון גלנט ושר האוצר סמוטריץ' במסיבת עיתונאים משותפת ב־26 בדצמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הבעיה היא שסמוטריץ' חוטא בצביעות גדולה – הוא דורש מהצבא לקיים ישיבות של ועדות מקצועיות לפני קבלת תקציב חדש, אך מנסה לכפות על המדינה נטל תקציבי עצום – בלי ועדות ובלי שקיפות, בנושאים החשובים לו.

אין זה סוד שסמוטריץ' יחד עם חברי מפלגתו דוחפים בחודשים האחרונים לממשל צבאי מלא בעזה, כולל שליטה אזרחית. האופציה הזו נמצאת חזק על שולחן הממשלה. היא אפילו גרמה לשר הביטחון יואב גלנט לצאת בחודש שעבר באזהרה נדירה ואמיצה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו מחשש לקידומה.

עלות החיסכון שסמוטריץ' מנסה עכשיו לסחוט מהצבא, לדבריו בין שלושה–ארבעה מיליארד שקל, תהיה בדיחה עצובה ביחס להוצאות העתק הצפויות למדינה לצורך מימון ממשל צבאי ואזרחי בעזה

עלות החיסכון שסמוטריץ' מנסה עכשיו לסחוט מהצבא, לדבריו בין שלושה–ארבעה מיליארד שקל, תהיה בדיחה עצובה ביחס להוצאות העתק הצפויות למדינה לצורך מימון ממשל צבאי ואזרחי בעזה.

נעזוב לרגע את הסיכונים לחיילנו בעת ממשל צבאי כזה. מבחינה כלכלית, יהיה צורך בתקצוב של ארבע אוגדות שישהו קבוע בתוך הרצועה. יהיה צורך גם בהגדלה דרמטית של תקצוב ימי המילואים והגדלה נוספת של כוח האדם בצה"ל. להארכת ימי המילואים תהיה השפעה גם על שוק התעסוקה ועל החברות המעסיקות מילואימניקים.

פעילות צה"ל ברצועת עזה, מאי 2024 (צילום: דובר צה"ל)

מבחינת הדין הבינלאומי, ישראל תצטרך לקבל אחריות שלטונית על העזתים. בזמן שישראל מחפשת, למשל, אחר מקור תקציבי לבית חולים חדש בבאר שבע כ־10 שנים, היא תצטרך להתמודד עם שיקום או הקמה מחדש של כמה בתי חולים בו זמנית ברצועה בתוך זמן קצר.

לזה צריך להוסיף שיקום של מבני ציבור, תחבורה, מגורים, אספקת מזון וסיוע לתושבים – והינה קיבלנו תקציב של עשרות מיליארדי שקלים בשנה. לפחות. אף  שמדובר בסכומים אדירים, הרבה מעבר לאלה הדורשים במערכת הביטחון, השר מתווה מדיניות של הסתרה וחוסר שקיפות מוחלט בנושא.

ממשרד האוצר נמסר כי אין בכוונתם לפרט האם בכלל התקיימו דיונים לבחינת ההיתכנות הכלכלית של ממשל צבאי לפני שהשר דרש לקדם אותו בממשלה או בקבינט

נכון לרגע זה, מלשכתו של סמוטריץ' מסרבים לענות על שאלות קריטיות כמו מה העלויות התקציביות הצפויות של ממשל צבאי? האם ישראל תוכל לעמוד בעלויות כאלה עם קופה הנמצאת במינוס הולך וגדל? מה צפויים להיות המקורות התקציביים לכך, והאם באוצר קיימו דיונים כלשהם בנושא?

מבחינת סמוטריץ', הוא מעדיף שהציבור לא יהיה חשוף לנתונים האלה, על אף שהם עלולים להוביל לקריסה כלכלית מוחלטת – ואולי דווקא בגלל זה. מדיניות השר חלחלה עד משרד האוצר. משם נמסר כי אין בכוונתם לפרט האם בכלל התקיימו דיונים לבחינת ההיתכנות הכלכלית של ממשל צבאי לפני שהשר דרש לקדם אותו בממשלה או בקבינט.

שר האוצר בצלאל סטמוריץ' בזמן ההצבעה על תקציב המדינה, 13 במרץ 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)