כמה קשה להפיל ממשלה בדמוקרטיה הישראלית. כמה קל להפיל ממשלה בישראל.

הנה ממשלה שניסתה להחריב את הדמוקרטיה, שבתקופתה נחשפה ישראל למחדל ביטחוני מטורף והיא שקועה במרחץ דמים ובמלחמה רב-זירתית, שהמוני העם מפגינים נגדה ברחובות בקביעות ובהיקפים חסרי תקדים. כל אלה לא מאפשרים עדיין להפיל ממשלה הזוכה לאמון הכנסת.

הנה ממשלה שניסתה להחריב את הדמוקרטיה, שבתקופתה נחשפה ישראל למחדל ביטחוני מטורף ושקועה במרחץ דמים ובמלחמה רב-זירתית. כל אלה לא מאפשרים עדיין להפיל ממשלה

מנגד, ממשלת השינוי שכיהנה רק שנה וחצי, ואין חולק על תרומתה לחברה, לביטחון, לכלכלה – נפלה בקלות מסמרת שיער. שניים שלושה ח"כים שהותקפו בבתיהם, שקיבלו לכאורה שוחד פוליטי, והופ, הפילו ממשלה טובה לישראל.

כמה קשה וכמה קל להפיל ממשלה בישראל.

המציאות הזו מובילה אותנו אל אותו פתק בחירות עתיק, מוזר, פתק נייר פרימיטיבי שלא מחייב לכלום את מי שזוכה בו ולא אומר כלום למי שבוחר להטיל אותו לקלפי.

כמה יקר הפתק הזה. תושבי הערים המופצצות מפונים. קריית שמונה וצפת, שדרות ואופקים, שהצביעו בהמוניהם "מחל" בראשות בנימין נתניהו וקיוו שסיסמאות הבחירות על ביטחון, הורדת מחירים ומאבק בגרעין האיראני יהפכו למציאות.

קיוו, אך ידעו שמדובר בשרלטן מקצועי שמבטיח להם שוב ושוב ושוב הבטחות סרק, משחק במוחם, טוחן את תודעתם והופך אותם לקרבנות הפוליטיקה המושחתת. בעזרתם הוא זוכה בשלטון ואחר כך מקמט וזורק את הפתק לפח.

אבל מי זוכר? מי זוכר את תשדירי נתניהו בתחנת דלק מבטיח להוריד מחירים, ואחר כך עם בקבוק חלב בסופר? או את ההבטחה להקפיא משכנתאות? זחוח כולו הוא מבטיח מה שהממשלה "הרעה הזו", לדבריו, שנגדה הוא נאבק, לא מצליחה לעשות.

מי זוכר את תשדיר הבחירות של הליכוד (אולי הוא זה שהכניס את הרעיון למוחו של יחיא סנוואר?) בו נראית טויוטה לבנה עם מחבלים, חוצה את גבול העוטף ועושה דרכה לירושלים?

המצביעים קיוו שסיסמאות הבחירות יהפכו למציאות, אך ידעו שמדובר בשרלטן מקצועי שמבטיח להם הבטחות סרק, משחק במוחם, טוחן את תודעתם. בעזרתם הוא זוכה בשלטון ואז מקמט וזורק את הפתק לפח

מי זוכר? מי זוכר את ההבטחות לשטח לבנייה לכל חייל? ואת הרכבת מקריית שמונה לאילת?

פתק הבחירות מכיל את כל המחדלים והבטחות הסרק הללו. את כל השקרים של הפוליטיקה העלובה שניהלו מי שהיום נמצאים בשלטון.

פתק הבחירות התגלה כאחריות גדולה. גורל המדינה תלוי בבחירה הזו מאחורי פרגוד הקלפי. הבוחרים לעיתים מביאים ילדים ל"חגיגת הדמוקרטיה" הזו, מכניסים את הפתק למעטפה כמעט בהיסח הדעת, באוטומטיות מרגיזה, ברשלנות עצמית ולאומית. חגיגה שהתבררה כהימור על חייהם וגורלם.
כמו הטלת קוביות בקזינו וציפייה למזל.

מי בוחן את מה שעומד מאחורי האותיות המסמלות את בחירת האזרח בשלטון? זו הבחירה שבגינה נמצאת כיום ישראל במלחמת קיום, מחיר כבד של אלפי הרוגים ופצועים, מאות חטופים, חורבן של שני חבלי ארץ בדרום ובצפון, ועוד מלחמה ארוכה לפנינו בלבנון ואולי מול איראן.

אבל מי חושב על האחריות הזו?

כדי לשרוד באזור, בווילה בג'ונגל, בין מלתעות חמאס לחיזבאללה, נדרשת בחירה יותר אינטילגנטית. יותר אחראית. את פתק הבוחר חייבים להחליף בבחירה אחרת, שבה מצביע האזרח גם על מטרות וגם על מחויבות השלטון לדרישותיו.

מי זוכר את ההבטחה לשטח לבנייה לכל חייל ואת הרכבת מקריית שמונה לאילת? פתק הבחירות מכיל את כל המחדלים והבטחות הסרק הללו. את כל השקרים של הפוליטיקה העלובה שניהלו מי שהיום נמצאים בשלטון

המציאות מחייבת בחירה אחרת. בשיטה דיגיטלית, שבה כל אזרח יוכל לשבת בשקט בבית ולבחור את נציגיו לכנסת, תוך היכרות עם רקורד חייהם ודעותיהם, ולא יאפשר הכנסת חנפנים מופרעים ומושחתים לשום מפלגה.

כל אזרח יצביע על הנושאים המרכזיים שאותם הוא מחייב כל מפלגה לבצע בשמו. לא רק עניינים סקטוריאלים. וכל אזרח יבחר במפלגה שהוא חושב תוכל לממש את הנושאים הללו. הדף הדיגיטלי יכיל את שלשת הבחירות – מפלגה, מועמדים, נושאים.

הוא יהפוך לחוזה מחייב בחוק לכל קואליציה שתיבחר, ויהווה את המצע שלה לשלטון. הפרת החוזה תהווה עבירה על החוק.

זה אולי נשמע דמיוני, אבל יש כבר מדינות שמשתמשות בבחירה האינטרנטית בהווה. בחירת יו"ר מפלגת העבודה לפני כמה שבועות נעשתה באינטרנט. מאובטחת, חוקית ומהירה.

גם הבחירה לכנסת חייבת להשתנות בהתאם. הפתק מהעבר איפשר לשלטון להשתמש בו לצרכיו, להבטחת שלטונו ולא למען כלל הציבור בישראל.
יש לשנות את הליך הבחירות בהקדם כי מדובר בעניין קיומי.

איש לא הסמיך את נתניהו לבחור באיתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון פנים, על מנת שיהפוך את משטרת ישראל למיליציה פרטית. איש לא נתן לנתניהו מנדט להפקיר את חיי החטופים בידי חמאס (או לאפשר את חטיפתם מלכתחילה), ואיש לא אישר לממשלה להפסיק לתפקד דווקא בעת חירום, ולזנוח מאות אלפי אזרחים שחייהם נהרסו מטילים או כטב"מים. איש לא אישר לכנסת הזו להעמיס עוד ועוד ימי מילואים על אותו פלח אוכלוסייה ולפטור פלח אחר לחלוטין ממחיר הדם והדמים של המלחמה.

דף הבחירות הדיגיטלי יהפוך לחוזה מחייב בחוק לכל קואליציה שתיבחר, ויהווה את מצעה לשלטון. הפרת החוזה תהווה עבירה על החוק. זה אולי נשמע דמיוני, אבל יש כבר מדינות שמשתמשות בבחירה האינטרנטית

אפשר להביט בכאב בטן ולב על עינב צנגאוקר, אמו של החייל מתן השבוי בעזה, כשהיא מסתכלת על נתניהו שבו בחרה ומרגישה כיצד הוא תוקע סכין בליבה ומטרפד שוב ושוב עסקה לשחרור בנה. עם פתק הבחירות כיום, הוא יכול לעשות את מעשה הבגידה הזה. עם בחירות יותר מושכלות ומחייבות הוא לא היה מעז.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.