שגרת החירום המתמשכת מורגשת היטב בעולם העבודה, ובמצב הנוכחי
הראשונים להיפגע הם עובדים מוחלשים. ככל שמצב הלוחמה נמשך, המחסור
בעובדים גדל. ניתן היה להשלימו באמצעות הכשרת עובדים ששכרם נמוך, אך
המשבר הזה לא מנוהל, והתוצאה עלולה להיות הגדלת אי השוויון הקיים.

המציאות דורשת תקצוב הולם והשקעה ממשלתית במערך ההכשרה המקצועית, אחרת אזרחים רבים יתקשו למצוא את מקומם מחדש בשוק העבודה, ומעסיקים קטנים ישלמו את המחיר.

המציאות דורשת תקצוב הולם והשקעה ממשלתית במערך ההכשרה המקצועית, אחרת אזרחים רבים יתקשו למצוא את מקומם מחדש בשוק העבודה, ומעסיקים קטנים ישלמו את המחיר

ועדות הכנסת, המהוות זרוע ביצוע חשובה בעבודת הכנסת, ובין השאר אמונות על פיקוח ומעקב הדוק יותר אחר שטחי פעולה ממוקדים – הפכו, כך נדמה, לבמה החושפת את ההזנחה ואת חוסר היעילות בניהול מדיניות ויישומה ואת התפקוד החלקי של מנגנוני הניהול הציבורי.

השבוע, ב-24 ביוני 2024, התכנסה הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה בראשות ח"כ אברהם בצלאל. הוועדה הייתה אמורה לבחון את יישום ההכשרות המקצועיות מטעם המדינה – ביישובי המרכז לעומת הפריפריה. אך במקום לנהל דיון ענייני מתוך הבנה של הסטטוס הקיים והפערים בין האזורים, קבלנו מצג חסר מאוד של הפקידות ציבורית, שבאו מטעם, וניסו להדוף את הביקורת של הנוכחים על ההתנהלות בפועל.

מעסיקים גדולים וקטנים, הסובלים ממחסור בכוח אדם איכותי ומיומן, נמצאים במצב של המתנה במשך חודשים להפעלת מערך ההכשרה המקצועית. זאת לנוכח מאבקים פוליטיים, לצד מצב החירום אליה נקלעה המדינה מאז ה-7 באוקטובר.

כזכור מאז ראשית כהונתה של הממשלה הנוכחית, הדילים הפוליטיים הגיעו גם לתחום התעסוקה ולאתגר העלאת הפריון. במקום למזג את כל הפעילות תחת קורת גג אחת, שרי הממשלה רבו על השלל וחילקו את תחום ההכשרה המקצועית בין משרדי העבודה והכלכלה.

מראשית כהונת הממשלה, הדילים הפוליטיים הגיעו גם לתחום התעסוקה והעלאת הפריון. במקום למזג את הפעילות תחת קורת גג אחת, שרי הממשלה רבו על השלל וחילקו את תחום ההכשרה המקצועית בין משרדים

המאבק לא הסתיים לחלוטין, ונכון להיום טרם שוחררו התקנים הנדרשים למשרד הכלכלה, המנסה לנהל את המערך ללא כוח אדם נדרש. תכלול של התחום – לא רק שלא קיים, המדינה הקימה בנוסף למשרדים האחראים גם שתי מנהלות חדשות לניהול המשבר בשטח.

מינהלת תקומה, שקיבלה תקציב לא מבוטל ומחלקת אותו בין משרדי הממשלה לגורמים מכשירים בשטח, ובקרוב גם המינהלת הצפונית צפויה לקבל תקציב לתחום ההכשרה המקצועית.

בספטמבר 2023 האוצר שחרר למשרד הכלכלה כ-100 מיליון שקל לטובת הכשרות מקצועיות. יצאו קולות קוראים למסלול הכשרה ייעודי לתקופת מלחמת חרבות ברזל, והוגדר למעסיקים כי המסלול יופעל עד לסיום המצב המיוחד בעורף עליו הכריז שר הביטחון, וכי הוא מיועד למעסיק המבקש להכשיר עובדים בחניכה.

כדי לאפשר ניצול מקסימלי של התקציב, הוגדר כי הכשרת העובדים תתבצע על בסיס תכנית הכשרה וחניכה שלא תפחת מ-30 שעות. מצב אשר צמצם באופן משמעותי את ההתאמה של המסלול לתפקידים מורכבים יותר, אשר דורשים הכשרה ארוכה יותר.

לא ברור האם התקציב נוצל וכיצד, באיזה מסלול ולאילו תפקידים. האם הייתה עדיפות ליישובי הצפון והדרום? לנוכח התסכול הרב של הגורמים המכשירים ושל המעסיקים, שעדיין ממתינים לתקציב 2024 – נאמר השבוע בוועדה, על ידי נציגה של משרד הכלכלה, כי נמצאים כ-100 מיליון שקל נוספים באוצר הממתינים למימוש לאור מודל מוסכם שיתגבש במשרד הכלכלה.

התקציב המובטח לא תואם את הצורך של המשק. קיים פוטנציאל של 10-15 אלף עובדים קיימים שיהיו מעוניינים בקורסי הכשרה מקצועית. המדינה, על כל מנגנוניה, חייבת להתחבר למי שמניע את המשק – למעסיקים, ולצרכים בשטח.

בחודשים האחרונים נוכחנו כי רתימה של האזרחים מובילה לפתרונות ולמענים הניתנים בשטח. ללא שיח שקוף ומחבר, חוסר האמון בין האזרחים וגורמי המשק השונים לבין המדינה רק יעמיק.

התקציב המובטח לא תואם את צרכי המשק. יש פוטנציאל של 10-15 אלף עובדים שיהיו מעוניינים בקורסי הכשרה מקצועית. המדינה, על כל מנגנוניה, חייבת להתחבר למי שמניע את המשק – למעסיקים ולצרכים בשטח

במקום לפזר את תקציבי המדינה בין המנגנונים הרבים שמוקמים אד הוק, רצוי לתמרץ את המעסיקים ולתת להם להוביל את ההכשרה המקצועית של העובדים הקיימים והחדשים. המדינה לא מצליחה לנהל באופן יעיל את ההכשרות באופן מקיף ומותאם.

חגית אליאס, מנכ"לית מומנטום. מנוע הצמיחה של מקצועות הרכב בישראל בע"מ. מובילה מודל Coopetition ישראלי פורץ דרך המבוסס על יצירת שיתופי פעולה בין מחזיקי עניין במגזר הציבורי, העסקי והחברתי, סביב מטרות משותפות התומכת בצמיחת ענף הרכב בישראל.