האם משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בראשות השרה אורית סטרוק, שהוקם עם הקמת הממשלה, מיותר? כך עולה מנאומים וציוצים של פוליטיקאים מהאופוזיציה ומובילי המחאה. ראש האופוזיציה יאיר לפיד למשל תוקף שוב ושוב את מה שהוא מכנה "הכסף שבוזבז על המשרד המיותר של סטרוק".

אבל מבדיקת העובדות עולה תמונה שונה. תקציב משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות ל־2024 עומד על כ־331 מיליון שקל (נוסף על כ־69 מיליון מהכנסות עצמיות, בעיקר מתשלומי הורים למכינות קדם צבאיות. סך הכול כ־400 מיליון שקל).

מדובר על פחות מפרומיל מתקציב המדינה שהמשרד מנצל לעשייה רבה במגוון תחומים. רק כתשעה מיליון מהם (כ־7%.2 מהתקציב) מוקדשים לשכר עובדי המשרד הקבועים – והיתר לפעילות. נראה כי השאלה שהמשרד הזה מעלה היא לא האם הוא מיותר או בזבזני, אלא לאיזה מטרות מיועדת פעילותו.

המשרד נבנה מחיבור בין כמה פונקציות שנמצאו קודם לכן באחריות משרדי ממשלה שונים. הוא הוקם על בסיס משרד ההתיישבות, שהיה אחראי על החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית, גרעיני ההתיישבות העירוניים ורשות השירות הלאומי.

השרה אורית סטרוק בסיור בגוש עציון, אוקטובר 2022 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

משרד ההתיישבות עצמו היה בעבר אגף במשרד החקלאות שניהל את הפונקציות הללו. ב־2020 החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להפוך את אגף ההתיישבות במשרד החקלאות למשרד נפרד. הוא מינה את ציפי חוטובלי לשרת ההתיישבות ואחר כך כשחוטובלי הפכה לשגרירה בבריטניה, את מקורבו צחי הנגבי. שר ההתיישבות בממשלה הקודמת היה ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט.

עם הקמת משרד המשימות בראשות סטרוק, נוספו לו אגף המכינות הקדם צבאיות והאגף לתרבות יהודית, שנלקחו ממשרד החינוך; ומנהלת הזהות היהודית, שנלקחה ממשרד הדתות.

תקציב המשרד ל־2024 קוצץ בכ־280 מיליון שקל בשל המלחמה. אבל מרבית פעילותו ממומנת מהתקציב הגדול שקיבל ב־2023, שחלקו נשאר כעודף בקופתו. לכן הקיצוץ לא חייב אותו להפסיק פעילות קיימת

התקציב המקורי של משרד המשימות, שהורכב מתקציבי האגפים השונים שעברו אליו, עמד על כ־540 מיליון שקל בשנה. עם הקמתו הוא קיבל תוספת של כ־110 מיליון לפי ההסכמים הקואליציוניים, מה שעורר זעם באופוזיציה ובארגוני המחאה.

תקציב המשרד ל־2024 קוצץ בכ־280 מיליון שקל בשל המלחמה. אבל מרבית פעילות המשרד היא פרויקטים הממומנים מהתקציב הגדול שקיבל ב־2023, שחלקו נשאר כעודף בקופתו ואושר לשימוש ב־2024. לכן הקיצוץ לא חייב אותו להפסיק פעילות קיימת, אלא רק לוותר על תכנונים לפרויקטים עתידיים.

מתנחלים בונים מחדש את מאחז חומש, 29 במאי 2023 (צילום: פלאש90)

הגוף הגדול במשרד, "ספינת הדגל" שלו, הוא החטיבה להתיישבות. החטיבה היא אגף בהסתדרות הציונית העולמית הממומן ומכוון בידי ממשלת ישראל. החטיבה עוסקת בהקמה ופיתוח יישובים יהודיים בפריפריה – הנגב, הגליל והגולן – ובעיקר ההתנחלויות בגדה המערבית, חלקן לא חוקיות. מבנה החטיבה ואופי פעילותה מעוררים ביקורת עזה באופוזיציה, בארגונים חברתיים ובתקשורת.

מאז הטבח ופינוי האזרחים מעוטף עזה, החטיבה עוזרת למנהלת תקומה בשיקום המפונים. החטיבה מנהלת עבור המנהלת מכרזים לבניית המבנים שאליהם חלק מהמפונים עוברים למספר שנים עד שיחזרו לביתם, ולשיקום העוטף. כמו כן, החטיבה מסייעת, בעזרת חברת אשחר, בליווי מקצועי לקבוצות המפונים.

החטיבה להתיישבות עוזרת למנהלת תקומה בשיקום המפונים, ובמנהלת מרוצים ממנה: "הם באים עם ידע וניסיון מהשטח. עובדים במסירות, יעילות, ובעיקר – מהר. הם כבר הרימו מכרזים לבניית 700 מבנים"

החטיבה מנהלת ל"תקומה" פרויקטים בהיקף של כמיליארד שקל, ובמנהלת מרוצים ממנה. לדברי גורם ב"תקומה": "החבר'ה שלהם באים עם הרבה ידע וניסיון מהשטח בהרמת פרויקטים ועם מכרזים מוכנים להוצאה. הם עובדים במסירות, יעילות, ובעיקר – מהר. הם כבר הרימו מכרזים לבניית 700 מבנים".

"40 מאחזים חדשים, רובם בסיוע החטיבה להתיישבות"

במקביל העלתה החטיבה בזמן כהונת סטרוק הילוך במשימתה המרכזית: הובלת בנייה ופיתוח בשטחים. סטרוק, מסיעת האיחוד הלאומי בציונות הדתית, היא מתנחלת ביישוב היהודי בחברון, ולפחות אחד מ־11 ילדיה, צבי, חי במאחז בלתי חוקי. בכנסת הקודמת כיהנה בראש "שדולת ארץ ישראל" בכנסת וקידמה הצעות חוק רבות להסדרת מעמד ההתנחלויות.

אורית סטרוק בתהלוכת פורים בחברון בזמן המלחמה בעזה, 24 במרץ 2024 (צילום: אריק מרמור/פלאש90)

מאז הקמת הממשלה ומינוי סטרוק הואצה הבנייה בהתנחלויות הקיימות וגם הרחבה והסדרה של התנחלויות לא־חוקיות. ב־2023 נרשם שיא של כל הזמנים במתן אישורי בנייה בהתנחלויות.

לדברי ראש צוות מעקב התנחלויות בארגון "שלום עכשיו", יוני מזרחי: "מתחילת 2023 קמו בגדה לפחות 40 מאחזים לא חוקיים חדשים, נוסף על 160 הקיימים. רובם בסיוע החטיבה. כמה מאחזים הקימו חוואים בלי עזרה ממסדית, אבל צה"ל מפנה אותם מהר. את אלה שבחסות החטיבה כמעט לא מפנים".

"קשה לדעת מה מגיע מאיפה, אבל אנחנו יודעים שהחטיבה מעבירה לרשויות בשטחים תקציבים המשמשים לבניית מאחזים, דרכי ביטחון המובילות אליהם, תשתיות וחקלאות"

באיזו צורה החטיבה להתיישבות מקדמת את הבנייה?
"התנחלויות ומאחזים מקבלים כספים מכמה מקורות שונים בצורה מסובכת ולא שקופה, וקשה לדעת מה מגיע מאיפה. אבל אנחנו יודעים שהחטיבה מעבירה לרשויות המקומיות בשטחים תקציבים המשמשים לבניית המאחזים, דרכי הביטחון המובילות אליהם, התשתיות שלהם והחקלאות".

סטרוק שוחחה השבוע עם מתיישבים במאחז "גבעת חנן" בהר חברון על קידום הבנייה בשטחים ואמרה: "הספקנו כל כך הרבה בחודשים האחרונים. לא ברור כמה הממשלה הזאת תחזיק. אבל כל עוד זה יימשך – אנחנו רוצים להספיק כמה שיותר. אני מרגישה כמו מישהי שעומדת ברמזור, ואז יש אור ירוק וצריך לעבור. מבחינתי זה כמו תקופה שהיא נס".

מאחז "חוות עמק תרצה" בבקעת הירדן, 2024 (צילום: שלום עכשיו)

המשרד למשימות מעביר להתנחלויות מאות מיליוני שקלים. לפי מפתח התקציב ל־2024, המשרד מעביר השנה סיוע של כ־36 מיליון שקל לעשרות רשויות מקומיות בשטחים, ו־105 מיליון שקל לחטיבה להתיישבות. מדובר בתקציב צנוע יחסית לחלק מהשנים בעבר שבהן קיבלה החטיבה עד חצי מיליארד שקל.

מפתח התקציב לא מפרט את תקציב החטיבה, ובמשרד סירבו לענות על השאלה כמה ממנו מיועד להתיישבות בשטח הריבוני של ישראל וכמה להתנחלויות בגדה. לפי מחקר שפרסם בעבר מכון המחקר "מולד", כשלושה רבעים מתקציב החטיבה מיועדים להתנחלויות, ורק כרבע ליישובים בתוך ישראל (כולל ברמת הגולן).

לחטיבה יש תקציב של כ־80 מיליון שקל שאליו נוספו כ־50 מיליון מהכספים הקואליציוניים. התוספת בוטלה בגלל המלחמה, אבל בדצמבר אושרה העברה של 75 מיליון למשרד למשימות לאומיות ל"צרכי ביטחון בהתיישבות ביו"ש"

לפי מחקר שפרסמה לאחרונה מחלקת המחקר בכנסת על החטיבה, יש לה תקציב קבוע של כ־80 מיליון שקל, שאליו נוספו ב־2023 כ־50 מיליון במסגרת הכספים הקואליציוניים. במסגרת הקיצוצים בעקבות המלחמה, התוספת בוטלה ב־2024.

אבל בדצמבר אישרה ועדת הכספים, בלחץ שר האוצר בצלאל סמוטריץ', העברה של 75 מיליון שקל ממשרד הפנים למשרד המשימות לצורך מה שהוגדר כ"צרכי ביטחון בהתיישבות ביהודה ושומרון". מדובר בכסף שהועבר ב־2023 למשרד הפנים לפי ההסכם הקואליציוני עם ש"ס, לא נוצל, וכעת הוסב לתקציב להתנחלויות.

השרים אורית סטרוק ובצלאל סמוטריץ' (צילום: שריה דיאמנט/פלאש90)

בדיון הסוער בוועדה הסבירו נציגי הקואליציה: "מדובר בהעברה שלא נכללה בתקציב 2023 המתוקן כי היו לגביה קשיים משפטיים. כעת הבדיקות המשפטיות הושלמו". אולם לא הוצגה חוות דעת משפטית להוכחת דבריהם.

נציגי משרד הפנים והקואליציה הסבירו בדיון כי הכסף מיועד לצרכים ביטחוניים בהתנחלויות: תאורה, הסעות, סלילת דרכי חירום ותחמושת. נציג משרד הפנים בדיון אמר: "לרשויות ביו"ש יש הוצאות מוניציפליות כי הן מתמודדות עם איומים". ח"כ מיכל וולדיגר מהציונות הדתית אמרה כי בשל גיוס המילואים הנרחב, "ביישובים אין רבש"צים ולנשים אין כדורים להגן על עצמן".

"חלק מהכסף מיועד לצרכים ביטחוניים, כמו הקמת גדרות להתנחלויות קיימות. אבל אפשר גם להרחיב יישוב או לחבר מאחז לכביש ראשי ולקרוא לזה 'ביטחון'. אנחנו לא יודעים כמה מהכספים משמשים למאחזים"

ח"כ נעמה לזימי מהעבודה ענתה: "מדובר בהעברה ישירה להתנחלויות שלא עוברת דרך מנגנוני פיקוח ובקרה. מן הראוי שאם מדובר בסעיפי ביטחון נחוצים יתכבד שר האוצר ויעביר אותם באפיקים המקובלים דרך משרד הביטחון".

לדברי מזרחי "למונח 'צרכים ביטחוניים' יש בישראל, ובוודאי בשטחים, משמעות מאוד רחבה. חלק מהכסף מיועד לצרכים ביטחוניים, כמו הקמת גדרות מסביב להתנחלויות קיימות. אבל אפשר גם להרחיב יישוב, לגדר מאחז לא חוקי או לסלול כביש שיחבר מאחז לכביש ראשי ולקרוא לזה 'ביטחון'. אנחנו לא יודעים כמה מהכספים המועברים כעת משמשים למאחזים שצצים כיום בלי הרף".

מנכ"ל ארגון "עמק שווה" יוני מזרחי (צילום: באדיבות המצולם)

מיליונים רבים לגרעינים תורניים ועמותות זהות יהודית

לדברי עידו דמבין, מנכ"ל מכון "מולד": "המשרד למשימות לאומיות הוא לא משרד מיותר ש'נתפר' במיוחד למנות בן אדם לשר. הוא לא כמו המשרד לעניינים אסטרטגיים או לקידום קהילתי, שאין הצדקה לקיומם.

"אבל המשרד למשימות לא משרת צרכים חיוניים ברורים של כלל אזרחי המדינה, אלא אידיאולוגיה מאוד ספציפית. בראייה של מי שמאמין באידיאולוגיה הזאת, הוא עושה עבודה חשובה. סטרוק אידיאולוגית לגמרי, מבחינתה מדובר במשימות לאומיות. אבל בראייה של מי שלא מאמין באידיאולוגיה, המשרד עושה נזק".

למה נזק?
"כי הם מנסים לממש את החזון שלהם על המקום שאליו המדינה צריכה ללכת, שבראייה שלי הוא הרסני".

"הקונספט של הגרעינים הדתיים הוא 'התנחלות בלבבות'. הם מגיעים ליישובים במטרה לשנות את הצביון שלהם, כחלק מתוכנית להשפעה על צביון המדינה כולה"

דמבין התייחס בדבריו לא רק להשקעת המשרד בהתנחלויות, אלא גם לפעילויות נוספות שלו: טיפוח עמותות העוסקות בזהות יהודית וכן מימון "גרעיני המשימה העירוניים" – קבוצות של צעירים המתיישבים ביישובים עירוניים מוחלשים בפריפריה ומקיימים בהם פעילות חינוכית וחברתית, לרוב בסיוע ממשלתי.

תקציב מנהלת גרעיני המשימה במשרדה של סטרוק עומד השנה על כ־49 מיליון שקל. מחקר של מכון מולד מצא כי מרבית התמיכה לגרעיני משימה והתיישבות ניתנת ל"גרעינים תורניים" – גרעיני התיישבות של דתיים לאומיים.

על אלה נמנים הגרעין התורני בלוד, שמקדם הגירת תושבים דתיים ופעילות חברתית בעיר ונקלע לעימותים עם האוכלוסייה הערבית, חלקם אלימים; גרעין "ועליתם בנגב" וישיבת "מדברה כעדן" במצפה רמון, שחוללו עימות עם הקהילה הגאה ביישוב; ועמותות בתל אביב כמו "ראש יהודי", שחלקן נקלעו לעימותים עם ארגוני המחאה בגלל קידום הפרדה מגדרית ופרסום אמירות שנתפשו כהסתה.

"הם לא מגיעים כדי להשתלב, אלא להשתלט. בתל אביב יש המון בתי כנסת, הם לא באמת צריכים עוד, ובטח לא זקוקים לתפילה בהפרדה מגדרית בכיכר ציבורית. בוודאי שהם לא זקוקים לביטול מצעד הגאווה במצפה רמון"

הגרעין בלוד קיבל עד 2023 סיוע של מאות אלפי שקלים בשנה ממשרד ההתיישבות ואחר כך מהמשרד למשימות לאומיות; "מדברה כעדן" ו"ראש יהודי" מקבלות מהמשרד למשימות עשרות אלפי שקלים בשנה. זאת נוסף על מאות אלפי השקלים בשנה שהישיבות הקשורות לגרעינים מקבלות ממשרד החינוך.

לדברי דמבין: "הקונספט של הגרעינים הדתיים הוא 'התנחלות בלבבות'. הם מגיעים ליישובים באופן מאורגן במטרה לשנות את הצביון שלהם, כחלק מתוכנית להשפעה על צביון המדינה כולה".

מנכ"ל מכון המחקר "מולד", עידו דמבין (צילום: עמית הובר)

זה לא תיאור קונספירטיבי? זאת אוכלוסייה עם שיעור ילודה גבוה שצריכה מקומות מגורים חדשים. אולי הם פשוט מהגרים, מקימים לעצמם ישיבות ובתי כנסת לפי אמונתם, ובחלק מהמקומות משתלבים היטב, ובאחרים פחות?
"הם לא מגיעים כדי להשתלב, אלא להשתלט. בתל אביב יש המון בתי כנסת, הם לא באמת צריכים עוד, ובטח לא זקוקים לתפילה בהפרדה מגדרית בכיכר ציבורית. בוודאי שהם לא זקוקים לביטול מצעד הגאווה במצפה רמון".

זה לא נעים לליברלים להודות בכך, אבל חלק ניכר מהאוכלוסייה המסורתית תומך בהם. במצפה רמון נבחר ראש מועצה שמזוהה איתם.
"זה נכון שיש אוכלוסיות שיותר פתוחות למסרים שלהם. אבל הם דוחפים אותם לכיוון הרצוי להם. הם בפירוש באים להשפיע על צביון היישוב ולא סתם מהגרים".

יש לציין כי האגף לגרעיני משימה במשרד תומך בעמותות רבות שרובן דתיות, אך רבות מהן לא. אחדות מהעמותות שמקבלות את התמיכה הגדולה ביותר – מאות אלפי שקלים בשנה – אינן דתיות: עמותת "הביתה" לקליטת עלייה; "ארץ עיר" – התומכת ב־60 קהילות מסוגים שונים בפריפריה (כולל קהילות להט"בק); "יסודות לצמיחה" של דרור ישראל ו"אופקים לעתיד" המקדמת חיי קהילה בעדה הדרוזית.

נוסף על התמיכה לגרעינים התורניים ולישיבות דרך האגף לגרעיני משימה, המשרד תומך בעמותות דתיות רבות נוספות דרך האגפים לזהות יהודית ולתרבות יהודית

אבל נוסף על התמיכה שהמשרד מעניק לגרעינים תורניים ולישיבות דרך האגף לגרעיני משימה, הוא תומך בעמותות דתיות רבות נוספות דרך האגפים לזהות יהודית ולתרבות יהודית.

תקציב מנהלת זהות יהודית עומד השנה על כ־68 מיליון שקל. הוא לא שקוף ומפתח התקציב לא מפרט כיצד הוא מתחלק וכמה מקבל האגף לתרבות יהודית. המשרד למשימות לאומיות לא השיב לשאלותינו בנושא.

פעיל התומך בגרעין התורני במצפה רמון (צילום: אורי ארליך)

מטרת קיומם של האגפים הללו לא מובנת מאליה. בעמוד של האגף לזהות יהודית באתר המשרד כתוב: "האגף מופקד על הפצת התרבות ברוח המסורת בדרך לימודית וחווייתית. התרבות היהודית המסורתית מורכבת מקשת מגוונת של תחומים ונושאים, ממקרא ותלמוד ועד למוזיקה, תיאטרון וקולנוע".

בכיר בארגון ליברלי שעובד עם המשרד למשימות לאומיות ומקבל ממנו תמיכה תקציבית, שסירב שנחשוף את זהותו, טוען: "מנהלת הזהות היהודית הוקמה ב־2013 כזרוע להחזרה בתשובה של משרד הדתות, והאגף לתרבות היהודית היה זרוע להחזרה בתשובה של משרד החינוך, והם עברו למשרד של סטרוק כמו שהם.

"חלק מהפעילות היא החזרה בתשובה במובן הפשוט של המילה. עמותה שמקבלת תקציב מהמשרד מחלקת מלגות לסטודנטים תמורת השתתפות בשיעורי יהדות וסיורי מורשת. ברוב העמותות ההחזרה בתשובה פחות בוטה"

"המשרד מחלק עשרות מיליונים לעמותות אורתודוקסיות, רובן חרדיות וחרד"ליות, שעוסקות ב'הנחלת ערכים יהודיים' ל'כל הציבור', שזה כינוי להחזרה בתשובה. יש גם כמה עמותות חילוניות ודתיות־ליברליות שמקבלות חלק קטן מהכסף, מעין עלי תאנה, וחלקן היו צריכות להיאבק כדי לקבל משהו".

למה הנחלת ערכים יהודיים זאת החזרה בתשובה?
"חלק מהפעילות היא החזרה בתשובה במובן הפשוט של המילה. עמותת 'לגעת ברוח', שמקבלת מהמשרד מאות אלפי שקלים בשנה, מחלקת מלגות של אלפי שקלים בשנה לסטודנטים תמורת השתתפות בשיעורי יהדות וסיורי מורשת. זאת לא החזרה בתשובה?

"ברוב העמותות הפעילות פחות בוטה. מדובר בסדנאות ופעילויות ש'מסבירות על יהדות' בדרכי נועם. אבל אם חילוני, או לא אורתודוקסי, מזהה את עצמו כיהודי, יש לו ערכים שהוא רואה כיהודיים, הוא למד תנ"ך ומסורת ישראל בבית הספר ויכול להמשיך ללמוד יהדות כרצונו, למה המדינה צריכה לממן מדריכים דתיים אורתודוקסים ש'יאירו לו את הדרך' ו'יקרבו אותו לערכי היהדות'?"

עובד במשרד למשימות ששוחח איתנו שולל את הטענות הללו: "אין אצלנו שום החזרה בתשובה. כלום. זה מונח שקרי, תעמולתי. זה לא במטרות ולא ביעדים שלנו ואנחנו מתנגדים לזה. זה גם לא באג'נדה האישית של השרה. אבל אנחנו רוצים שכולם, חילונים, חרדים ודתיים, יכירו את השורשים שלנו, ידעו מה זה יהדות ומה הם ערכי היהדות".

השרה סטרוק חזרה בתשובה בעצמה. היא לא רוצה שגם אחרים יעשו כמוה?
"היא חזרה בתשובה מרצונה. אנחנו רוצים שכל אדם יחיה איך שהוא רוצה".

"אין אצלנו שום החזרה בתשובה. כלום. זה מונח שקרי, תעמולתי. זה לא במטרות ולא ביעדים שלנו ואנחנו מתנגדים לזה. זה גם לא באג'נדה האישית של השרה. אבל אנחנו רוצים שכולם יכירו את היהדות וערכי היהדות"

תקציבי אגפי הזהות היהודית והתרבות שלכם לא שקוף, ובעמותות ליברליות טוענים שאתם מחלקים את עיקר התמיכות לעמותות אורתודוקסיות דתיות, כלומר, להנחלת יהדות מסוג מסוים לציבור, שרובו חילוני ומסורתי.
"את התקציבים הללו קיבלנו ממשרדים אחרים ואנחנו מתכוונים לפתוח אותם לציבור. אלה תקציבים שאנחנו מעבירים למי שזוכה במכרזים לפי קריטריונים מקצועיים, וצריך לדעת איך לגשת למכרזים.

"לשרה ולכל מי שלא עוסק ישירות במכרזים אין השפעה על התוצאות שלהם. יש עמותות שמפסידות במכרזים, ביניהן גם הרבה עמותות דתיות וחרדיות. אבל קורה שעמותה חילונית או לא אורתודוקסית לא זוכה במכרז, מסיבה עניינית.

נשות הכותל בתפילות ראש חודש בכותל המערבי, 5 בנובמבר 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

"רוב היהודים בישראל אורתודוקסים. גם החילונים. ויש מציאות שבה הדתיים נושאים את דגל היהדות. אבל האגף לזהות יהודית מתקצב גם את התנועה הרפורמית וגם עמותות לגמרי לא אורתודוקסיות כמו עמותת בינ"ה ליהדות שוויונית, וארגונים לא דתיים כמו כולנא, קדמה ובתי המדרש אלול ועלמא".

מבדיקה שערכנו באתר גיידסטאר של משרד המשפטים המפרט את התמיכות הממשלתיות בארגונים, לא מצאנו תמיכה של המשרד למשימות לאומיות בבתי המדרש אלול ועלמא ובעמותות בינ"ה, כולנא וקדמה. לפי גיידסטאר, התנועה הרפורמית אכן קיבלה מהמשרד עד 2023 תמיכה של כחצי מיליון שקל בשנה.

"התוכניות הן לבוגרים, וולונטריות. הדגש הוא לא על דת. נוצרה תפישה מעוותת שיהדות זה דת. היהדות היא אוצר שלם של תבונה קדומה שעוזרת בכל התחומים, התוכניות שאנחנו תומכים בהן עוסקות בכולם"

התלמידים בישראל לומדים לימודי דת יותר מבכל מדינה מפותחת, זה לא מספיק? למה צריך להשקיע עוד תקציבים בלימוד יהדות והנחלת ערכי היהדות?
"קודם כל, כל התוכניות שאנחנו תומכים בהן הן לבוגרים והכול וולונטרי, רק מי שרוצה משתתף. דבר שני הדגש הוא ממש לא על דת. נוצרה תפישה מעוותת שיהדות זה דת.

"היהדות היא לא דת אלא אוצר שלם של תובנות, תבונה קדומה, שעוזרת לבני אדם בכל התחומים, במוסר, נפש האדם, יחסי אנוש. התוכניות שאנחנו תומכים בהן עוסקות בכל התחומים הללו".

בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק במזרח ירושלים, 10 במאי 2021 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

לדברי דמבין: "אורית סטרוק שייכת ליהדות החרד"לית־מתנחלית ומבחינתה זאת משימה לאומית להקנות למדינה, לחברה הישראלית ולמרחב הציבורי בישראל צביון מסוים. זאת תפישה שאומרת 'אנחנו העגלה המלאה, אנחנו ישראל האמיתית, ואנחנו נוביל אתכם למקום הנכון'".

מה הצביון שסטרוק רוצה למדינה ולחברה לתפיסתך? מדינת הלכה?
"לא מדובר בהכרח במדינת הלכה אלא ב'מדינה כהלכה'. אני לא חושב שהיא מתנגדת לכפייה דתית, אבל הדרך שהיא מאמינה בה היא הדתה וולונטרית. היא מאמינה שאפשר להוביל אותנו לגלות את האור ולהשפיע עלינו, להוליך אותנו בדרך הנכונה, באופן וולונטרי.

"היא רוצה שלמדינה יהיה צביון יהודי דתי, אורתודוקסי, כי זה מה שלשיטתה רוב הציבור ירצה, אם יעזרו לו להבין את זה.

"היא רוצה שלמדינה יהיה צביון דתי, אורתודוקסי כי זה מה שלשיטתה רוב הציבור ירצה, אם יעזרו לו להבין את זה. זה חלק מחזון שלם, שכולל התיישבות בא"י השלמה, עליונות יהודית – ובסוף הגעת המשיח"

"זה, כמובן חלק מחזון שלם הכולל התיישבות בכל ארץ ישראל השלמה, עליונות יהודית, ובסופו של דבר הגעת המשיח והקמה מחדש של בית המקדש. זאת התשובה המלאה לשאלה שלך למה זה מזיק".

במשרד להתיישבות ומשימות לאומיות סירבו למסור תגובה לכתבה וסירבו לבקשתנו לראיין את השרה סטרוק או את מנכ"ל המשרד.

אורית סטרוק בהתחנלות קריית ארבע, 20 ביולי 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)