בעידן הטכנולוגי המודרני שבו אנו חיים, כלי תקשורת דיגיטליים ומערכות מידע ממוחשבות הפכו להיות חלק אינטגרלי מהעולם העסקי המניע את הכלכלה. בעקבות כך, ניתן להבחין במגמת עלייה מדאיגה בביצוע עבירות צווארון לבן בעשורים האחרונים.

למעשה, מדובר בשני "חלונות" מרכזיים. האחד – חלון העבירות הכלכליות, והשני – חלון עבירות השחיתות השלטונית. עבירות פיננסיות אלו כוללות מרמות, גניבות, הונאות וסחיטות ברמה הארגונית, והופכות להיות יותר ויותר נפוצות ומורכבות לנוכח הכלים הטכנולוגיים שקיימים בשוק. גורמי האכיפה והחוק נאלצים להתמודד עם האתגר החדש של עבירות כלכליות במרחב האינטרנטי, שלא נראו קודם לכן.

עבירות הצווארון הלבן כוללות עבירות כלכליות ועבירות שחיתות שלטונית. עבירות פיננסיות הכוללות מרמות, גניבות, הונאות וסחיטות ברמה הארגונית, הופכות נפוצות ומורכבות יותר לנוכח הכלים הטכנולוגיים

דוגמה בולטת לאופן בו הקדמה הטכנולוגית משפיעה על "קלות" ביצוע עבירות צווארון לבן, היא תרמית מקוונת בניירות ערך. הרשות לניירות ערך הבינה את גודל התופעה והסכנה, ופרסמה בשנת 2020, עמדת סגל (כלומר, מסמך רשמי של הרשות לניירות ערך המבהיר את מדיניות הרשות) בנושא תרמית במסחר ניירות ערך.

העמדה עסקה בתכלית של סעיף 54 לחוק ניירות ערך, שמטרתו להבטיח קיומו של מסחר תקין במסגרת שוק יעיל. הסעיף נועד להבטיח שמנגנון קביעת המחירים בבורסה הישראלית יהיה נקי מהשפעות חיצוניות, וכי שער הערך של המניות יהיה מבוסס על מידע מהימן.

הפסיקה הישראלית התמודדה לא מכבר עם סוגיית האכיפה בכל הנוגע לתרמית בניירות ערך (ה"חלון" הראשון שעניינו עבירות כלכליות). בעניין מרקדו, הועלתה בפני בית המשפט העליון השאלה, האם הרשעה בסעיף 54 לחוק ניירות ערך דורשת הוכחה כי בפועל הייתה השפעה על תנודות השער, והאם עריכת עסקאות בבורסה אינה יכולה להיחשב בגדר "מעשה תרמית", הואיל ולטענת המערערים אין בה יצירת מצג שווא.

נדמה, כי אלמלא הייתה האפשרות לסחור במניות באופן מקוון (אינטרנטי), לא היינו נאלצים להתמודד עם שאלות אכיפה מורכבות מסוג זה. לכן, לטענתי, ההתקדמות הטכנולוגיות מגבירה את החשש להתהוות עבירות, שבעבר לא הייתה אפשרות לבצען.

פרשיית דגל נוספת בעניין עבירות בשדה הווירטואלי, היא פרשיית "GameStop". הפרשייה החלה בארה"ב בראשית שנת 2021, כאשר משקיעים פרטיים רבים התארגנו בפורומים ברשת, ואיתרו פוזיציות קצרות של קרנות גידור במניית חנות הצעצועים האמריקאית "GameStop". המשקיעים "התאגדו" דרך אותה רשת מקוונת בשם "רדיט", והחליטו לרכוש את המניה במטרה לגרום לעלייה חדה שתביא להפסדים לאותן קרנות. זאת במטרה שיפשטו רגל. באמצעות קמפיין רכישה מאסיבי, הצליחו המשקיעים הפרטיים לתזמן עליית מחיר דרמטית שהפתיעה את השוק וגרמה להפסדים עצומים לקרנות הגידור.

לולא התאפשר סחר מקוון במניות, לא היינו נאלצים להתמודד עם שאלות אכיפה מורכבות כמו התרמית בניירות ערך. לכן, ההתקדמות הטכנולוגיות מגבירה את החשש לעבירות, שבעבר לא הייתה אפשרות לבצען

הפרשייה התאפשרה כולה בזכות המרחב המקוון. היא המחישה את יכולת ההתאגדות של המשקיעים בפלטפורמות מקוונות על ידי העברת מידע ותקשורת בזמן אמת. ניתן להבחין במגמת עלייה בביצוע עבירות צווארון לבן לאור התקדמות הטכנולוגיה, ובהתאם, את הצורך בחקיקה המותאמת למציאות הדיגיטלית.

אבישג שגב היא חוקרת במעבדת המחקר לעבודה וטכנולוגיה בפקולטה למשפטים המסלול האקדמי המכללה למינהל. כמו כן שגב חברה במערכת כתב העת ״מחקרי רגולציה״. מאמר זה הינו תוצר מחקרה בקורס בנושא דיני תחרות והגבלים עסקיים שהתקיים באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה.