אוניברסיטת ת"א הגיעה להסכמות עם הסגל הזוטר

מעקב זמן ישראל אחרי שביתה של כמה ימים הסגל הזוטר הגיע להסכם על שקט תעשייתי עם הנהלת האוניברסיטה ● בשנה הקרובה צפוי גידול במספר הסטודנטים בפקולטה למדעי הרוח בת"א ואם ההנהלה תרצה לקצץ בעתיד היא תצטרך לעשות את זה בהתייעצות עם ארגון סגל המחקר וההוראה ובהתאם לירידה במספר הסטודנטים

סטודנטים באוניברסיטת תל אביב בפתח הפקולטה למדעי הרוח, 10 באוקטובר 2021 (צילום: פלאש90)
פלאש90
סטודנטים באוניברסיטת תל אביב בפתח הפקולטה למדעי הרוח, 10 באוקטובר 2021

לקורס על תרבות יפן ותרבותה באוניברסיטת תל אביב רשומים קרוב ל־50 סטודנטים. הקורס זוכה לפופולריות בקרב תלמידי החוג למזרח אסיה ונרשמים מפקולטות אחרות וגם בקרב כאלה שהם אחרי תארים ורוצים להכיר את החברה היפנית בת ימינו.

"אני מלמד שניים–שלושה קורסים בחוג הזה במשך שנים, בחמש האחרונות ברציפות אחרי שחזרתי מפוסט דוקטורט בארה"ב", אומר ד"ר ארז יוסקוביץ. ובכל זאת, למרות ההצלחה היחסית, לאחרונה החליטה הנהלת הפקולטה למדעי הרוח על הורדה של אחד משני הקורסים שלו מההיצע לשנה הבאה.

"אני מלמד בעוד מקומות ועדיין זה מאוד הפתיע אותי כי יש עשרות נרשמים מכל הסוגים באופן קבוע. זו לא הצלחה פתאומית והכמויות רק עלו עם השנים. הרי ברור שזה מכסה את העלות היחידה שהיא אני עצמי כך שזו החלטה שרירותית לגבי משהו שאנשים רוצים ללמוד ורץ שנים ומאוד רלוונטי, למשל לאנשים שרוצים לעשות עסקים עם יפן ולא רק להעשרה", הוסיף.

"ביטול הקורס הפתיע אותי כי יש עשרות נרשמים מכל הסוגים. זו לא הצלחה פתאומית והכמויות עלו עם השנים. זו החלטה שרירותית לגבי משהו שאנשים רוצים ללמוד ורץ שנים"

שימוע כסת"ח במייל

את ההודעה על הורדת הקורס הוא קיבל במייל. "את רוב המסלול עשיתי בחוג הזה ואני מרגיש חלק ממנו: תואר ראשון, מתרגל, דוקטורנט ומלמד שם הרבה שנים, אני חלק מהמשפחה.

ד"ר ארז יוסקוביץ (צילום: באדיבות המצולם)
ד"ר ארז יוסקוביץ (צילום: באדיבות המצולם)

"לא קיבלתי הסבר אלא הודעה על כך שהקורס מבוטל ואפשרות לשלוח חזרה את ההתייחסות לשימוע בתוך חמישה ימים. זה כסת"ח, בבחינת 'לחסוך את העניין'. לא באמת רוצים לשמוע את האדם ואני לא עובד קבלן אלא חלק מהדבר הזה שמורידים לו את המשרה בחצי אז אפשר היה להזמין לפגישה, זה המינימום".

הודעות על ביטול קורסים ופיטורים נשלחו בימים האחרונים למרצים רבים בפקולטה הזו כחלק ממהלך קיצוצים רוחבי בה. כאמור, חלק מהקורסים בוטלו אף שהם רבי משתתפים מתוך תקווה שהסטודנטים יתפזרו על פני קורסים של מרצים בכירים יותר שאותם לא ניתן לקצץ.

במחאה על כך שהאוניברסיטה לא מתחייבת לתוכנית הבראה ושלא יהיו פיטורים נוספים, סגל ההוראה והמחקר קיים אספות הסברה והשבית את הלימודים בשבוע שעבר

במחאה על כך שהאוניברסיטה לא מתחייבת מראש על תוכנית הבראה ושלא יהיו פיטורים נוספים, סגל ההוראה והמחקר ניסה להידבר עם ההנהלה, קיים אספות הסברה והשבית את הלימודים בשבוע שעבר.

27 מרצים מפוטרים

ביום ראשון האחרון הם הגיעו להסכמות עם ההנהלה, לפיהן יפוטרו בסך הכול 27 מרצים ועוד תשעה יצומצמו במשרותיהם. זה קורה אחרי שבמהלך השנה הדקאנית פרופסור גלי צינמון הודיעה לראשי החוגים על כוונה לקיצוץ של 50% ולבסוף בחודש מאי הנהלת האוניברסיטה הודיעה שזה יהיה 14%.

אוניברסיטת תל אביב. דצמבר 2022 (צילום: משה שי/פלאש90)
אוניברסיטת תל אביב. דצמבר 2022 (צילום: משה שי/פלאש90)

כעת, כדי לגדר את החשש של הסגל הזוטר מתוכנית קיצוצים רב־שנתית, סוכם שבעתיד צעד כזה יוכל לקרות רק באחד משני התנאים: שתהיה ירידה משמעותית בתקציב האוניברסיטה, מה שלא קרה מ־2010; או שתהיה ירידה נוספת במספר הכולל של הסטודנטים בפקולטה.

השנה הקרובה לא צפויה להיות כזו, הודות לתוכנית "ארז" של אנשי כוחות הביטחון, במסגרתה 80 סטודנטים ילמדו לפחות חוג אחד במדעי הרוח וכן תוכנית בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה, ששתיהן יגדלו את הנרשמים.

השנה מספר הסטודנטים בפקולטה יגדל הודות לתוכנית של אנשי כוחות הביטחון שילמדו לפחות בחוג אחד במדעי הרוח וכן תוכנית בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה

אם אחת העילות לקיצוץ כן תתממש, האוניברסיטה תצטרך לקיים היוועצות עם ארגון סגל ההוראה והמחקר בחודש יוני הקודם לפתיחת שנת הלימודים, טרם קבלת החלטה. גם אז, הצמצום יצטרך להיות יחסי לירידה במספר הסטודנטים הכולל במדעי הרוח וקורסים שרשומים להם פחות ממספר סף מסוים לא ייפתחו.

קמפוס אוניברסיטת תל אביב, 10 באוקטובר 2021; צילום ארכיון – למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: פלאש 90)
קמפוס אוניברסיטת תל אביב, 10 באוקטובר 2021; צילום ארכיון – למצולמים אין קשר לדיווח (צילום: פלאש90)

תגובת האוניברסיטה: מברכים על סיום השביתה

בעקבות ההסכם וההודעות על השימועים בכתב, מאוניברסיטת תל אביב נמסרה התגובה הבאה: "האוניברסיטה מברכת על תום השביתה. הנהלת האוניברסיטה והפקולטה הבהירו מראש כי לא היה קשר בין הצמצום המוגבל שתוכנן לבין היקף הצמצום שפרסם ארגון הסגל לחבריו לצורך המאבק שניהל.

"הצמצומים לשנה הבאה יתבצעו ונקבעו הבנות לגבי מנגנוני הצמצום בשנים הבאות, בתקווה שאלו לא יידרשו. האוניברסיטה שואפת ונוקטת צעדים שונים במטרה להביא להגדלת מספר הסטודנטים במדעי הרוח. האוניברסיטה רואה בחיזוק מדעי הרוח מטרה אסטרטגית. הקיצוץ המתוכנן לא פוגע אקדמית במדעי הרוח: אין ערך בקיום קורסים שכמעט אין בהם תלמידים.

"האוניברסיטה רואה בחיזוק מדעי הרוח מטרה אסטרטגית. הקיצוץ המתוכנן לא פוגע אקדמית במדעי הרוח: אין ערך בקיום קורסים שכמעט אין בהם תלמידים"

"לגבי השימוע במייל, בהתאם לדיני עבודה ניתן לבצע שימוע בכתב או בעל פה. האוניברסיטה משתמשת בשתי החלופות בהתאם לנסיבות. ובכל מקרה, גם אם נקבע שימוע בכתב, לבקשת העובד/ת ניתן לקיים את השימוע בפגישה".

להיפתח לקהל הרחב

המשבר המתמשך במדעי הרוח בארץ ובעולם מתבטא בצמצום הפעילות במוסדות ההשכלה הגבוהה. בעשור האחרון ירד מספר הסטודנטים ברוב המקצועות האלה בארץ בעשרות אחוזים. ביום שני הנושא עלה לוועדת המדע בראשות ח"כ איימן עודה – בהיעדר נציגים מהקואליציה.

דיון על מדעי הרוח בוועדת המדע בראשות איימן עודה. 8 ביולי 2024 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
דיון על מדעי הרוח בוועדת המדע בראשות איימן עודה. 8 ביולי 2024 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

מרצים ממדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב סיפרו על הקיצוצים והעיצומים שננקטו בעקבותיהם, טענו להיעדר רצון לחיזוק התחום הזה שקשה למדוד את התועלות שלו באמצעים כמותיים ביחס למדעים מדויקים – ושלאוצר יש יד מכוונת בהחלשת התחום.

פרופסור ניסים אוטמזגין, דיקן מדעי הרוח באוניברסיטה העברית ציין שבשנות ה־80 חמישית מהסטודנטים היו בפקולטה הזו ושכעת הם מהווים 6% בלבד ושלצד השינוי התפיסתי הסיבה לכך היא התקצוב הניתן רק עבור מי שלומד תואר מלא בלי תמריצים להירשם לקורסים בתחום.

פרופ' אוטמזגין, דיקן מדעי הרוח באוניברסיטה העברית, ציין שבשנות ה־80 חמישית מהסטודנטים היו בפקולטה הזו ושכעת הם מהווים 6% בלבד

במקביל, המרצים התריעו מפני מדיניות של השתקת קולות ביקורתיים והגבלה על חופש הדיון האקדמי במה שמכונה "חוק ההשתקה" שמשרד המשפטים מסרב לתמוך בו ועבר למסלול עוקף בהנהלת הקואליציה.

ד"ר מרק אסרף, מנהל פיתוח ומדיניות במל"ג, ציין שיש ניסיונות לחדשנות במדעי הרוח, כולל תוכניות בינה מלאכותית וקידום של קורסים דיגיטליים שמקבלים תמיכה מהוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה. מבחינת ד"ר יוסקוביץ, זה כבר לא יציל את אחד הקורסים שלו שבוטל לשנה הקרובה. לדעתו, הנהלת האוניברסיטה צריכה לחזור לאתוס שהיה נהוג בעבר:

"בשנים האחרונות יש יותר התמקצעות והפיכת החוגים למצטיינים אקדמית והתרחקות מהקהל הרחב ומהרצון לפתוח את תחום הידע לכמה שיותר אנשים. בעיניי זה חבל כי זה קצת מבצר את העניין של מגדל השן ויוצר ניכור שיוביל את הציבור לשאול למה בכלל לתת כסף לאנשים האלה שילמדו הוגה סיני מלפני 1,500 שנה?

"פעם חיפשו מרצים כריזמטיים והיום מתמקדים בפרסומים אקדמיים שלא מעניינים אף אחד. התוצאה היא שהמרצים הולכים לשוק הפרטי ומלמדים במסגרות מחוץ לאקדמיה"

"פעם זה היה ככה יותר, חיפשו את המרצים הכריזמטיים בעוד שהיום מתמקדים בפרסומים אקדמיים שלא מעניינים אף אחד. התוצאה היא שאנחנו המרצים הולכים לשוק הפרטי ומלמדים בכל מיני מסגרות מחוץ לאקדמיה.

"בעיניי הם כורתים את הענף שיושבים עליו כי עם כל הכבוד למדעי הרוח הם לא ישימים אז צריך לתווך את זה לקהלים, לא צריך מקצוענים שיודעים לייצר שורת קוד או נוגדן לווירוס. זה נכון בכל העולם, לא משהו ייחודי לישראל, זה תחום הולך ונעלם".

אילוסטרציה: סטודנטים בכניסה לאוניברסיטת תל אביב (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)
אילוסטרציה: סטודנטים בכניסה לאוניברסיטת תל אביב (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)

מי שבכל זאת רוצה להתוודע לבודהיזם ופילוסופיה של המזרח בלי להירשם לאוניברסיטה, יכול למצוא את השיעורים של ד"ר יוסקוביץ בפודקאסט בשם להתעורר.

עוד 1,027 מילים
סגירה