ישראל השקיעה 1.7 מיליארד שקל בהנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית, שהכניסה את ההפרדה המגדרית לתוך האקדמיה. יותר מעשור אחר כך, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עומד במקום.

שילוב החברה החרדית בהשכלה גבוהה ובתעסוקה איכותית הוא יעד לאומי מוצהר של מדינת ישראל, ובשנים 2011 עד 2022 הוקצו לו כ-1.7 מיליארד שקל, לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2025.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בשבוע האחרון לכהונתה אישרה הכנסת ה-25 חוק המרחיב את האפשרות ללמד בהפרדה מגדרית באקדמיה לתואר שני ושלישי. לפני אישור החוק, היה מותר ללמד בהפרדה מגדרית באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות רק לתואר ראשון. החוק אינו מזכיר את סגל ההוראה ואינו מגדיר אם לימודים נפרדים אמורים לחייב גם את המרצים.

ב-2021 קבע הרכב של חמישה שופטי בג"ץ פה אחד שהדרת מרצות ממסלולים שבהם לומדים גברים בלבד היא אפליה אסורה שיש לבטל לאלתר. אבל לפי דיווחים של המוסדות האקדמיים, בשנת הלימודים התשפ"ד – שלוש שנים אחרי פסיקת בג"ץ – לא נמצא ולו מסלול אחד לגברים שבו אישה לימדה קורס חובה פרונטלי.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

ב-2021 התיר בית המשפט העליון לחרוג מערך השוויון המגדרי באופן צר, זמני ומידתי: הפרדה בכיתות הלימוד בלבד, לתואר ראשון בלבד, ולציבור החרדי בלבד. באותה נשימה פסל בית המשפט מפורשות את הדרת המרצות ואת ההפרדה במרחבים הציבוריים בקמפוס, וקבע שההפרדה פוגעת בזכות לשוויון.

חוק זכויות הסטודנט שאושר בכנסת ביולי 2026 פועל בכיוון ההפוך: החוק מרחיב את ההפרדה לתואר שני ושלישי, מכיר במוסדות נפרדים, ופותח אותה גם למי שאינו חרדי.

בעברה מהנדסת מחשבים באינטל, כיום מתרגמת ספרות מאיטלקית ומרצה אודותיה

בשבוע האחרון לכהונת הכנסת ה-25 אישרה המליאה חוק המאפשר להרחיב בצורה ניכרת את ההפרדה המגדרית באוניברסיטאות. החוק מאפשר לראשונה לבצע הפרדה מגדרית לתואר שני ושלישי ולא רק לתואר ראשון, וגם מקל את התנאים המחמירים שהיו נהוגים עד כה לביצוע הפרדה כזאת.

לחוק יש השלכות רחבות על עתיד ההשכלה בישראל. למרות זאת, הדיונים בחוק לא נעשו על סמך בדיקה מקצועית מספקת, וההיגיון של החוק מבוסס על מידע שבחלקו אינו מבוסס, ואף שגוי.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בשנים האחרונות יש גל גדול של הגירה מישראל ("ירידה מהארץ"). ב-2025 עזבו את ישראל כ-69 אלף מאזרחי המדינה, בעוד שכ-19 אלף אזרחים שעזבו את ישראל בעבר חזרו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו טען כי גל ההגירה מהארץ מורכב, ברובו, מעולים חדשים שהגיעו מרוסיה ומאוקראינה בעקבות המלחמה ביניהן ו"לא נקלטו בישראל", לדבריו. אבל דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוצג לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בתחילת יוני, מפריך את טענת נתניהו.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

מחקרים מראים כי רוב הגברים החרדים שמתחילים מכינה קדם-אקדמית לא משלימים תואר אקדמי, אלא נושרים בדרך. חלק ניכר מהם לא משלימים אפילו את המכינה. הסיבה לכך היא חסך בלימודים בגיל צעיר. הנתונים מראים כי גם מי שלא למד לימודי ליבה ומנסה להשלים את הפער בבגרות מתקשה בכך.

האם נוצר נזק כלכלי וחברתי בשל היעדר לימודי ליבה?

העובדה שרק שיעור נמוך מהגברים חרדים לומדים לימודי ליבה יוצרת בעיה חברתית וכלכלית רחבה. המשק מאבד חלק גדול מהפוטנציאל של דור צעיר שאמור להוות בעתיד חלק משמעותי יותר ויותר מכוח העבודה.

בעברה מהנדסת מחשבים באינטל, כיום מתרגמת ספרות מאיטלקית ומרצה אודותיה

הבוחר המתלבט ערב הבחירות ב-27 באוקטובר 2026 אינו סובל ממחסור בדעות אלא מעודף שלהן. עשר השאלות שלהלן חוזרות בכל דיון ציבורי, ולכל אחת מהן כבר קיימת תשובה מתועדת: תוצר לנפש, זמני המתנה לטיפול, סעיפי תקציב, שיעורי גיוס, נוסח חוק שאושר, ממצאי מבקר המדינה, פסיקת בג"ץ ומדדים בינלאומיים.

התשובות אינן מגיעות מקמפיין. הן מגיעות מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר התקציב, מפרוטוקולי הכנסת וממכוני מחקר שפרסמו את ממצאיהם בשמם. להלן עשר השאלות, ולצידן מה שכבר ידוע.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

אחד החוקים האחרונים שאושרו בכנסת ה-25 מרחיב את ההפרדה המגדרית באקדמיה מתואר ראשון בלבד לתואר שני ולתואר שלישי, לכל תחומי הלימוד ולכל מי ש"מבקש ללמוד בהפרדה מגדרית מטעמי דת" – לא רק לציבור החרדי.

ברגע האחרון נוסף סעיף  המרחיב את ההגבלה מעבר הפרדה בכיתות הלימוד בלבד לרחבי הקמפוס, במוסדות שיוגדרו "נפרדים". תוך ימים ספורים התפטרו חמישה מחברי המל"ג והוגשה עתירה לבג"ץ.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

יוצאי החברה החרדית סובלים מקשיים רבים בהשתלבות בלימודים גבוהים ובשוק העבודה. העובדה הזאת אינה מבוססת על "אנקדוטות תקשורתיות" אלא על מחקרים של גופים שונים, ביניהם מרכז המידע והמחקר של הכנסת. הקשיים נובעים מחסרים בחינוך שקיבלו בהיותם חרדים.

המדינה מסייעת להם (מה שמוכיח שהם אכן במצוקה) אבל לא מספיק, ופחות מכפי שהיא מסייעת לחרדים המתגייסים לצה"ל או מנסים לרכוש השכלה גבוהה. 

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.