באמצע המאה ה-20 כתב יוג'ין יונסקו את מחזהו "הקרנפים", אשר צייר את הפיכתם של אנשי העיירה לקרנפים דורסים, בזה אחר זה. ב"התקרנפותם", פועל שנכנס לעברית מאוחר יותר בעקבות המחזה, הם מצטרפים לכוח הדורס, הכוחני, ושוכחים את אנושיותם.

בימים אלה, כשנדמה שעלינו נכתב המחזה, דבריו של אלוף פיקוד מרכז היוצא, יהודה פוקס, הם דברי אמת. בימים כאלה, אמירת אמת אנושית הופכת למעשה חריג הדורש אומץ, למלחמה בקרנפים.

בימים אלה, כשנדמה שעלינו נכתב המחזה "הקרנפים", דברי אלוף פיקוד מרכז היוצא, יהודה פוקס, הם דברי אמת. בימים כאלה, אמירת אמת אנושית הופכת למעשה חריג הדורש אומץ, למלחמה בקרנפים

"לצערי הרב, בחודשים האחרונים, כמו גם בשבוע האחרון, הפשיעה הלאומנית הרימה ראש, ובחסות המלחמה, ויצר הנקמה, זרעה פורענות ופחד בתושבים פלסטינים שלא היוו כל איום".

מילותיו אלה של פוקס, בטקס הפרידה ממנו שנערך בשבוע שעבר, מצביעות על מציאות שאי-אפשר שלא לראות. אנחנו, פעילות ופעילי זכויות אדם שנמצאים בשטח כל הזמן, רואים את זה, לעיתים רואים את זה בשעה שמכה בראשנו אלה המונפת בידי צעיר יהודי רעול פנים, או כאשר אנו רואים אותם הבריונים מכים פלסטינים, פורעים ברכושם, זורקים אבנים על כוחות צה"ל ועוד.

המראות האלה הגיעו רחוק. מדינות רבות ברחבי העולם כבר הטילו סנקציות על הפורעים, אולם רק כאן לוקחים את הזמן, ואם בכלל נפתחת חקירה – הענישה רחוקה מלהיות אפקטיבית או מרתיעה.

החידוש בדבריו של האלוף היוצא פוקס היה בדרישה שלו מהחברה הישראלית להיישיר מבט במציאות. הוא אמר, בלי להתנצל או לעגל פינות, שגם כאלוף בצה"ל וגם כיהודי, מעשיהם של פורעי הטרור היהודי בשטחים מנוגדים לתורה ופוגעים בה. הם לא מוסיפים לביטחון, הם מחבלים בו. זה לא מרבה יהדות, זה מבזה ומחלל את שמה.

אנו, פעילי זכויות אדם שנמצאים בשטח כל הזמן, רואים זאת, לעיתים כשמכה בראשנו אלה שמניף צעיר יהודי רעול פנים, או כשאנו רואים את הבריונים מכים פלסטינים, פורעים ברכושם, זורקים אבנים על כוחות צה"ל ועוד

תגובתם המהירה של ראשי המתנחלים מראה את הידוע לנו מראש, את הכואב והקשה והוא, ש"ההנהגה המקומית והרוחנית" שלהם, אינה מונעת מחוסר הראייה או היעדר הכוחות לצאת בגלוי. אלא שהיא כבר מקורנפת כולה, קיבלה עליה כוח קרנפי, דורסני, כוחני צעיר זה המוביל אותה, ואותנו, בדהרה פראית לתהום.

זו תהום של אלימות, של מלחמה רבת חזיתות שאין אפשרות אמיתית לנצח בה, ותהום רוחנית של שנאה. בסופו של דבר, אנחנו רואים בכך את קצה של החברה הישראלית ניבט דרך תופעה זו, כפי שפוקס ציין בנאומו.

"יאיר גולן החדש", אמרו מימין. גם זה כמו זה, אנשי צבא מוערכים, שמילאו תפקידים רבים במערכת ההגנה והביטחון של מדינת ישראל, וגם בתחזוקת הכיבוש. במשך שנות התפקיד, דאג לביטחונם גם של הקיצוניים והבלתי חוקיים שבמאחזים.

ביטחון כבר מזמן אינו דאגה של הימין המתנחלי. ביטחוננו הופקר קשות. גם לא סולידריות ישראלית יהודית, שמופרת בצורה כל כך בוטה בחוסר הדאגה לחטופים. בשם העליונות היהודית והתיאבון לאדמה, הם בדהרת דריסה.

נורות האזהרה כולן דולקות כמו על ספידים, אבל רק מעטים מוכנים לשעות להן. הקרב על הדמוקרטיה, בבלפור, בקפלן וברחבי הארץ ייכשל כישלון חרוץ, אם לא יוכרע גם בגדה – בבלימת נגע הטרור היהודי, ובהוקעת האלימות הזו מקרבנו, מיהדותנו.

נורות האזהרה דולקות על ספידים, אך מעטים מוכנים לשעות להן. הקרב על הדמוקרטיה בבלפור, בקפלן וברחבי הארץ ייכשל כישלון חרוץ, אם לא יוכרע גם בגדה – בבלימת נגע הטרור היהודי ובהוקעת האלימות

אין לנו את עוד את הפריווילגיה להתעלם מגידולי הפרא, כי המשך קיומם יוביל לכך שלא תיוותר עוד כלל ערוגה.

הרבה רותי בידץ היא יו״ר הוועד המנהל של עמותת קול רבני לזכויות אדם (לשעבר רבנים לזכויות אדם), הפועלת לסייע לקהילות פלסטיניות בגדה המערבית.