באמצע המאה ה-20 כתב יוג'ין יונסקו את מחזהו "הקרנפים", אשר צייר את הפיכתם של אנשי העיירה לקרנפים דורסים, בזה אחר זה. ב"התקרנפותם", פועל שנכנס לעברית מאוחר יותר בעקבות המחזה, הם מצטרפים לכוח הדורס, הכוחני, ושוכחים את אנושיותם.
בימים אלה, כשנדמה שעלינו נכתב המחזה, דבריו של אלוף פיקוד מרכז היוצא, יהודה פוקס, הם דברי אמת. בימים כאלה, אמירת אמת אנושית הופכת למעשה חריג הדורש אומץ, למלחמה בקרנפים.
הרבה רותי בידץ היא יו״ר הוועד המנהל של עמותת קול רבני לזכויות אדם (לשעבר רבנים לזכויות אדם), הפועלת לסייע לקהילות פלסטיניות בגדה המערבית.
חזרנו לסבב לחימה נוסף בעזה. אלי-ה כהן ואמילי דמארי, שרק חזרו בעסקה, הכריזו שהשיבה ללחימה בעזה היא "גזר דין מוות לחטופים". דורון שטיינברכר, שאך חזרה בעסקה, נאמה בכיכר החטופים ואמרה: "יש בי כעס על מי שחושב שזה בסדר לחזור ללחימה. לא הקשבתם לנו?"
ירדן ביבס אמר: "הלחץ הצבאי מסכן חטופים, אני פוחד פחד מוות על החברים שלי". גם סשה טרופנוב, קית' סיגל ויאיר הורן, ששבו מן השבי, קוראים להפסקת אש מיידית ולחזרה מיידית למשא ומתן.
מאיה בנבנישתי היא מורה ומחנכת בבית הספר הדו לשוני ע"ש מקס ריין, המכונה "יד ביד" – בית ספר שחרט על דגלו דו-קיום בין ערבים ויהודים בישראל. בעלת תואר בספרות כללית והשוואתית מאוניברסיטת תל אביב. פעילה חברתית בשדות הפמיניזם, החינוך המיני, זכויות הנשים, זכויות הפליטים וזכויות האדם. ספרה, "הספר על אמיל", ראה אור לאחרונה בהוצאת "פטל".
יום השנה להסכם השלום הישראלי-מצרי, שחל השבוע (26.3), תפס את מערכת היחסים בין שתי המדינות במצב לא מעודד במיוחד. 46 שנים חלפו מאז החתימה על ההסכם במדשאה של הבית הלבן, ומדובר לכל הדעות בשלום יציב ואסטרטגי בעל חשיבות עצומה. וזאת למרות היעדרה של חמימות רבה בטמפרטורת היחסים בין שני העמים, או מה שמכונה "שלום קר".
מלחמת "חרבות ברזל", וההתפתחויות הדרמטיות באזור ובזירה הבינלאומית, אינם מיטיבים עם מצרים. זו מתמודדת עם שורה ארוכה מאוד של אתגרים, שמצטברים להרבה סימני שאלה ביחס לטווח הזמן המתקדם.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
סיפור מעולה. בבצ'יק יהיה בודאי שר השיכון בקרוב, אבל ממש לא חבר כנסת בכנסת ה-25. משום ששמו איננו כלול ברשימת המועמדים של רשימת יהדות התורה והשבת לכנסת ה-25. כדי שבבצ'יק יהיה חבר כנסת, יצטרכו להתקיים בישראל הדיקטטורית בראשות ראש ארגון המחבלים, הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו, בחירות לכנסת ה-26. אלא שבחירות לכנסת ה-26 לא יתקיימו, כי הכנסת ה-25 היא הכנסת האחרונה שנבחרה בבחירות – והיא תכהן עד יומו האחרון של ביבים שקרניהו כראש ממשלה, שיהיה כנראה גם יומו האחרון בכלל.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
האלוף יהודה פוקס הוא איש צבא, לא מבקר המדינה, לא שר, לא פוליטיקאי. הוא מבצע מה שהדרג המדיני מטיל עליו. מאז שנכנסו לצבא גורמים פרוגרסיביים שגרמו לצבא להיות צבא שהוא לא חכם ולא קטן. הוא צבא שרצה שקט. לא להתמודד עם המציאות. כל מה שקרה בשביעי באוקטובר נבע מהרצון של ה הצבא לא לראות את המציאות בעינים אמיתיות אלא מתוך משאלת לב שהכנענו את החמאס ואין לו אינטרס להילחם בנו. האלוף פוקס יכול היה להתאפק ולפרוש את משנתו לפני עיתונאי לאחר שפשט מדים, ולא להכתים את הציבור עליו היה אמון לשמור.
אני נגד אלימות
מכל צד
מצחיק להבין לליבם של אלימים שחוסמים כבישים מרכזיים בארץ, אבל לא להבין נערים שחברם נרצח בפיגוע
שבית המשפט יקל על זורקי אבנים מצד אחד כי ליבם רותח, ולא על זורקי אבנים מצד שני כי הם פריוילגים.
על מפגינים שמרביצים עם הדגל לשרים בממשלה
ולא על אדם כואב שזורק נעל על נשיאת בית משפט
אתם רוצים ב א מ ת להפסיק אלימות?
אז תתנגדו לכל , אבל לכל אלימות
אמת לאמיתה. אמנם, בזמן כהונתו של האלוף פוקס חלה החמרה באלימות המתנחלים, ללא תגובה הולמת של צהל עליו פיקד, אך מוטב, לפחות בהודאה מאוחרת. מתי קציני צהל יפסיקו להתקרנף ויפעילו את ערכיהם כבר בתפקידם ולא יחכו עם זה לסוף תפקידם. קוראים לזה טהרנות. רוצים אתכם פעילים נגד ההתבהמות, לא מתריאים. מחר יהיה בתפקיד בוגר מכינת עלי וכל האלימות תהיה חלק אינהרנטי מסדר ביום הצהלי, ללא מצמוץ.