בית המשפט העליון בחר בשופטת יעל וילנר לכהן בוועדה לבחירת שופטים, במקומה של השופטת דפנה ברק־ארז, שסיימה כהונה של שלוש שנים בוועדה האחראית למינוי השופטים בכל בתי המשפט בישראל.

שלושת נציגי בית המשפט העליון בוועדה, המונה תשעה חברים, נבחרים בדרך כלל לפי הוותק שלהם בבית המשפט. השופט דוד מינץ מונה לעליון שלושה חודשים לפני וילנר, בשנת 2017, אך החוק מחייב שלפחות אחת משלושת נציגי העליון בוועדה תהיה אישה. מכיוון ששני הנציגים האחרים הם גברים – נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והמשנה לנשיא נעם סולברג – נבחרה וילנר לתפקיד.

לפי ההערכות, הוועדה לא תתכנס עד להקמת ממשלה חדשה לאחר הבחירות הקרובות. לאחר מכן ייכנס לתוקף החוק שאישרה הממשלה היוצאת, המשנה את הרכב הוועדה ואת הליך מינוי השופטים.

לפי החוק החדש, שלושה שופטי עליון ימשיכו לכהן בוועדה, אך יהיה אפשר למנות שופטים חדשים לבית המשפט העליון גם ללא תמיכתם. בכך תצומצם משמעותית השפעת השופטים בוועדה, ותגבר השפעתם של הפוליטיקאים החברים בה.

מפלגות האופוזיציה התחייבו לבטל את החוק אם יקימו את הממשלה הבאה.

השופטת יעל וילנר בדיון בבג"ץ על העברת הכספים למוסדות החינוך החרדיים בניגוד לחוק. 8 בינואר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ראש מפלגת ישר גדי איזנקוט בהצהרה מגבול הרצועה. 15 באוקטובר 2026

הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט התחייב כי יביא לסיום שלטון חמאס ברצועת עזה בתוך 18 חודשים מכניסתו לתפקיד ראש הממשלה, והאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בכישלון בהשגת מטרות המלחמה שהציב לפני שלוש שנים, בעקבות טבח 7 באוקטובר.

"בתוך 18 חודשים מכניסתי לתפקיד ראש הממשלה, חמאס לא ישלוט עוד ברצועת עזה. נביא להשמדת הזרוע הצבאית של חמאס", אמר איזנקוט בהצהרה שנשא בגבול רצועת עזה.

לדבריו, היעד יושג באמצעות המתווה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לפירוז רצועת עזה ולשיקומה, שממשלת נתניהו קיבלה, או באמצעות פעולה צבאית.

למרות שלוש שנות מלחמה, חמאס עדיין שולט בכשליש משטח רצועת עזה ומחזיק ביכולות צבאיות, בשעה שישראל שולטת ביותר מ־60% משטח הרצועה, לפי נתוני צה"ל מחודש יוני.

"כל עוד בנימין נתניהו בשלטון, חמאס יישאר בשלטון", טען איזנקוט. הוא האשים את ראש הממשלה בבזבוז לגיטימציה פנימית ובינלאומית חסרת תקדים לפעולה צבאית, ובכך שאפשר לחמאס להמשיך לשלוט ברצועת עזה ולשקם את יכולותיו.

בליכוד הגיבו לדברים בשאלה: "איך תנצח את חמאס בלי לקבל אישור מהשותפים שלך מנסור [עבאס] ו[אחמד] טיבי?", בהתייחסות למנהיגי רע"ם ותע"ל.

ממפלגת ישר! נמסר בתגובה: "במשך 17 שנים נתניהו והליכוד מרמים את אזרחי ישראל ומחזקים את חמאס. אם הייתם מתמקדים קצת יותר בעבודה שלכם וקצת פחות בניסוח דפי מסרים, אולי אפשר היה למנוע את 7 באוקטובר".

הליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו והציונות הדתית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיעו כי יציבו ביום הבחירות קרוב ל־2,000 פעילים כמשקיפים במאות קלפיות ביישובים ערביים, בטענה שהמהלך נועד למנוע זיופים בהצבעה ובספירת הקולות, אף שאין ראיות לתופעה נרחבת כזאת.

בהודעת המפלגות נטען כי במערכות בחירות קודמות אירעה "שורה ארוכה של מקרי זיוף". לפי ההודעה, הפעילים יוצבו בקלפיות בהתאם למיפוי של הסיכון לזיופים, ויוכשרו להגיב להפרות של נוהלי ההצבעה ולאי־סדרים בספירת הקולות.

מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, דין לבנה, דחה ביוני את הטענות בדבר זיופים נרחבים, כשחברי כנסת מהליכוד הציעו להציב מצלמות בקלפיות. "אין זיופים בישראל. אם יש, זה בשוליים", אמר, והוסיף כי אמצעי הבקרה הקיימים מספקים.

הליכוד הפך בעבר את שיעור ההצבעה בחברה הערבית לסוגיה במערכת הבחירות. ב־2015 הזהיר נתניהו כי "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי". ב־2019 הציבה המפלגה מצלמות בקלפיות ביישובים ערביים, במהלך שנועד לדכא את שיעור ההצבעה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג ביקר הבוקר בשגרירות ישראל בבאקו, בירת אזרבייג'ן, עם פתיחת הקלפיות בנציגויות ישראל בחו"ל לקראת הבחירות לכנסת ה־26. את הנשיא ליווה שגריר ישראל באזרבייג'ן, רונן קראוס.

"הבחירות הללו הן חגיגה לדמוקרטיה בישראל ובשגרירויותיה בחו"ל. אני קורא לכל אזרחי המדינה לממש את זכות ההצבעה וכמובן להשפיע על עתידה של ישראל", אמר הרצוג.

הנשיא יצחק הרצוג בשגרירות ישראל בבאקו עם פתיחת הקלפיות בנציגויות ישראל בחו״ל. 15 באוקטובר 2026 (צילום: מעיין טואף/לע״מ)

הנשיא הוסיף: "אלה הן בחירות חשובות מאוד אחרי תקופה לא פשוטה למדינת ישראל, והדבר העיקרי שחשוב לי לומר לכל אזרחי ישראל – בחירות אינן מלחמת אזרחים. להפך, זה התהליך האמיתי שלנו כדי להשפיע על חיינו ולקבוע את הכיוון שאליו הולכת המדינה".

התמיכה בחמאס בקרב הפלסטינים ממשיכה לרדת, כך עולה מסקר שפרסם אתמול המרכז הפלסטיני למחקרי מדיניות וסקרים, בראשות חליל שקאקי ברמאללה.

לפי הסקר, 19% מהנשאלים הביעו תמיכה בחמאס, לעומת 24% בסקר שנערך באוגוסט האחרון ו־35% בסקר שנערך באוגוסט 2025.

רק 16% מהנשאלים סבורים שחמאס ניצח במלחמה, לעומת 39% באוקטובר 2025 ו־70% בדצמבר 2023, בתחילת המלחמה. מנגד, 17% סבורים שישראל ניצחה, ואילו 62% סבורים שאף אחד מהצדדים לא ניצח

בקרב תושבי רצועת עזה, 27% הביעו תמיכה בחמאס, לעומת 33% באוגוסט האחרון ו־41% באוקטובר אשתקד. שיעור התמיכה הנמוך ביותר נרשם בגדה, שם רק 13% מהנשאלים הביעו תמיכה בארגון, לעומת 32% באוקטובר אשתקד.

במקביל, נמשכת הירידה בשיעור הפלסטינים הסבורים שחמאס ניצח במלחמה עם ישראל, שפרצה בעקבות טבח 7 באוקטובר. רק 16% מהנשאלים סבורים שחמאס ניצח במלחמה, לעומת 39% באוקטובר 2025 ו־70% בדצמבר 2023, בתחילת המלחמה. מנגד, 17% סבורים שישראל ניצחה, ואילו 62% סבורים שאף אחד מהצדדים לא ניצח.

באשר לפתרון שתי המדינות, 53% מהנשאלים הביעו תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967, שבירתה מזרח ירושלים – 56% בגדה ו־48% ברצועת עזה.

44% התנגדו לפתרון זה.

בנוגע לעתיד רצועת עזה, 42% מהנשאלים הביעו אמון בוועדה הלאומית לניהול עזה (NCAG), ועדת הטכנוקרטים המוצעת. נרשם פער משמעותי בין הרצועה לגדה: 60% מהנשאלים בעזה הביעו אמון בוועדה, לעומת 29% בלבד בגדה.

הסקר נערך ב־7–11 באוקטובר 2026, בהשתתפות 1,400 נשאלים שרואיינו פנים אל פנים – 909 בגדה ו־488 ברצועת עזה.