יובל ה-50 לרצח JFK יצוין בדאלאס ב-22/11/13 בדילי פלזה, זירת הרצח. מייק רולינגס, ראש עיריית דאלאס, הבטיח כי "האווירה בטקס תהיה רצינית, פשוטה, מכובדת ותחגוג את חייו" של קנדי. הטקס יחל ב-12:25 כאשר פעמוני הכנסיות יצלצלו ברחבי העיר ויעבור לדקת דומיה ב-12:30, השעה בה נורה הנשיא. הטקס ימשך 45 דקות שבמהלכן יחלוף מעליו מטס אווירי, תזמורת תנגן ואנשי דת ישאו תפילה.

עד עתה לא התחייבה נפש חיה משדרת השלטון, ממשפחת קנדי או כל בעל עניין אחר, להשתתף בטקס. בעיני רבים, הטקס בדאלאס כמוהו כשרידי "ספטמבר השחור" מזמינים את קרובי משפחות האתלטים הישראלים במינכן לחאפלה בעמאן. זה לא הוגן להטיל דופי ואשמה בעיר ובמדינה בגלל מעשהו של מתנקש בודד, אבל העובדה שקנדי נרצח בדאלאס אינה מקרית.

תלוי לאיזה זרם קונספירטיבי אתה משתייך; סגן הנשיא ג'ונסון, שלנצח יהיה אחד החשודים המרכזיים, היה מטקסס. לממסד הימני ולאילי הנפט הייתה טקסס בית ומחסה. בדאלאס היה ריכוז סהרורי של פעילים נגד קובה, אנשי ביון ומבצעים שחורים שבעיניהם היה קנדי פחדן שהשאיר את הכוח שתקף במפרץ החזירים למות ולהילקח בשבי כאשר סירב לספק להם סיוע אווירי. זה הולך להיות טקס נכה רוח למדי.

בדאלאס היה ריכוז סהרורי של פעילים נגד קובה, אנשי ביון ומבצעים שחורים שבעיניהם היה קנדי פחדן שהשאיר את הכוח שתקף במפרץ החזירים למות ולהילקח בשבי כאשר סירב לספק להם סיוע אווירי

הקליע השלישי הוא שריסק את ראשו מתחת לבלורית הסבוכה והמפוארת של ג'ון פיצג'רלד קנדי וחלף סנטימטרים ספורים מאשתו ג'קלין. כאשר אישרו המושכים בחוטים כי חלף די זמן והאומה בוגרת דיה להתבונן במראה הקשה שנצרב בסרט ה-8 מ"מ שצילם האזרח אברהם זפרודר מהמדרכה, ניתן היה לראות את האימה בהילוך איטי.

את ההבעה המשתוממת על פני הנשיא כאשר כיפת ראשו עם השיער עליה נפתחת. את גברת קנדי מטפסת מהמושב האחורי על ירכתי הלימוזינה, פעולה שזכתה לפרשנויות רבות: היא ניסתה לברוח מהמכונית. היא הושיטה יד לעזור למאבטח לעלות למכונית.

פריים בו נראית הגברת הראשונה מטפסת על הפגוש בתערוכה לציון 50 שנה לרצח הנשיא ג'ון קנדי בוושינגטון, ארה"ב, נובמבר 2013 (צילום: Mark Wilson/Getty Images/AFP)

אבל ג'קי הסבירה כי ניסתה להרים חלק מהגולגולת שנותר על תא המטען, כדי לנסות ולחבר את ראשו של בעלה. קלינט היל, איש השירות החשאי, קפץ על המכונית ודחף אותה חזרה אל המושב. גברת קנדי, בשמלה ורודה, אספה את בעלה בזרועותיה וצעקה לעזרה.

נחשול הצונאמי הגואה של ספרי, סרטי וסדרות קנדי, מאיים להטביע את הסתיו הקרוב במעין שטפון צורם ומכוער שאין ספק שרובו יכרסם במה שנותר מהמיתוס של קמלוט ומכבודו של הנשיא המת.

יש אירועים היסטוריים שהזמן החולף מכסה אותם בפטינה של זהב מסנוור ואנקדוטות המטפטפות במשורה חוברות למסכת ראיות מיתית וגדולה מהחיים. יש אירועים היסטוריים, בעיקר התנקשויות, שהזמן העובר נמצא בטור הנדסי סימטרי לכמות החלודה הפושטת, לרכילות המכרסמת את המיתוס ומלבה את הוויכוח בשאלה כיצד ומדוע מת המוטל לרגלינו.

הזמן עשה רק רע ל-JFK. אין מנצחים בתחרות מי יגרע יותר מהקדנציה הנשיאותית של קנדי, אבל אין ספק שהיא סוערת, ומכרסמת במה שנותר מכבודו של הנשיא המת

הזמן עשה רק רע ל-JFK ולא רק שהתרופף הצורך להגן על האיש ונשיאותו, אין סכר שיצליח לבלום את כמות הבימבו'ס המזקינות היוצאות מהחדרים שבהן כתבו את הווידוי שיממן את זקנתן. מעשיות על הלילה, הצהריים, בעמידה בחצר, על השולחן במשרד, שהיה להם עם ג'ק.

אין מנצחים בתחרות מי יגרע יותר מהקדנציה הנשיאותית של קנדי, אבל היא סוערת. וכמובן סיפור האהבה הנואש עם תיאוריית הקשר הסקסית והמרתקת ביותר בהיסטוריה המודרנית.

הנשיא ג'ון קנדי ​​מנופף ממכוניתו בשיירה כדקה לפני שנורה, 22 בנובמבר 1963 בדאלאס

עבור מי שיודעים כמה קרוב היה העולם למלחמה גרעינית בין ארצות הברית לברית המועצות בקובה וכמה מזל ומקריות היו בעובדה שקנדי נחלץ ממנה אחרי 13 יום, הנשיא היה פחדן.

זאת הייתה ההתנקשות הראשונה בשידור חי בטלוויזיה. זאת הייתה ההתנקשות הראשונה בשנות ה-60' שהטלטלו בין תקווה למוות, בין שלום למלחמה. זה היה האות להתחמשותה המסיבית של אמריקה בנשק לשימוש ביתי, כי מי שיורים בנשיא מסוגלים לירות בכל אחד ואם המתנקשים של העשור ייצאו מאיתנו, כדאי להגיף את הדלתות ולהניח את האקדח על שולחן הלילה ליד המיטה.

זאת הייתה ההתנקשות הראשונה בשידור חי בטלוויזיה. זאת הייתה ההתנקשות הראשונה בשנות ה-60' שהטלטלו בין תקווה למוות, בין שלום למלחמה. זה היה האות להתחמשותה המסיבית של אמריקה בנשק לשימוש ביתי

זה היה רגע כה עצוב, שובר אמונה ומכונן, שאפילו וולטר קרונקייט, השדר שאמריקה האמינה רק לו, נאלץ להסיר את משקפיו כדי לנגב דמעה מעיניו, לחנוק את היפחה שעלתה מגרונו ולנקוט בדיבור מלא על מות הנשיא.

* * *

אחרי 50 שנה וסדרה אינסופית של רציחות אופי קטנות, לא נותר לאמריקה את מי לאהוב חוץ מאשר את המיתוס של נשיא צעיר ונאה, שידע לשים במלים את שהיה צריך לומר לאמריקה כדי לדחוף אותה במעלה ההר. מרלין מונרו שרה לו יום הולדת שמח, פרנק סינטרה סידר לו נשים לחפוזים והוא לא בחל לחלוק באישה עם סם ג'יאנקנה, המאפיונר הגדול של זמנו.

מעטים בלבד אוחזים עדיין בטענה שקנדי היה נשיא גדול. הוויכוח המתנהל הוא על עד כמה גרוע היה באמת. הישגים? לא היו לו חוץ מתדמיתיים, ועדיין בכל סקר השואל מי היה הנשיא הגדול, נאבק קנדי עם לינקולן על המקום הראשון. האמת המרה היא שקנדי היה אסון כמעט בכל התחומים.

הנשיא ג'ון קנדי, אפריל 1963 (צילום: AP Photo/William J. Smith)

הוא לא היה מחויב באמת למאבק השחורים לשוויון, הוא היה לא אפקטיבי במדיניות הפנים, הוא מעד סדרתית במדיניות החוץ, הוא הוביל את האומה אל סף כליה גרעינית, היה לו מוסר אישי של סנאטור רומי; אביו חובב הנאצים קנה לו את הנשיאות, חבריו חיו על הגבול בין חוק לפשע, ובאורחותיו האישיות, התמכרותו לסקס הייתה פתולוגית ונטולת כל איפוק. הוא שיגל כל דבר שזז.

פצעיו ממלחמת העולם השנייה ושלל המחלות הקשות מהן סבל ואדיסון בראשן, הכריחו אותו ליטול תרופות, כולל משככי כאבים נרקוטיים שתופעות הלוואי שלהן היו מעוותות את תפישת העולם של כל אדם, קל וחומר של נשיא שלהחלטותיו השלכות גורליות. אבל היו לו את כותבי הנאומים הטובים ביותר בהיסטוריה הנשיאותית וזה היה אפקטיבי בעידן של החיים כמראית עין.

הוא לא היה מחויב באמת למאבק השחורים לשוויון, הוא היה לא אפקטיבי במדיניות הפנים, הוא מעד סדרתית במדיניות החוץ, הוא הוביל את האומה אל סף כליה גרעינית, והיה לו מוסר אישי של סנאטור רומי

כל ההנחות בדבר הישגיו היו שגויות: לא רק שלא היה מוציא את אמריקה מווייטנאם אלמלא נרצח, מלחמת וייטנאם היא כתם שחור במורשתו. קנדי הגביר את נוכחות 'היועצים' האמריקאים בווייטנאם בקילוח מתגבר ולא הותיר לג'ונסון ברירה אלא להתחפר עמוק יותר.

הטענה כי אוסוולד היה פיון של הממסד הימני, לא מחזיקה מים. אוסוולד היה פעיל שמאלני מובהק, מאוהב ברעיון הסובייטי, שחי בברית המועצות אחרי שוויתר על דרכונו האמריקאי ושניסה להתנקש בחייו של אדווין ווקר, ימני בדלן ושונא שחורים.

הנשיא ג'ון פ. קנדי ​​ואשתו ג'קלין קנדי ​​עם הגעתם לנמל התעופה של דאלאס, בדאלאס, זמן קצר לפני שהנשיא קנדי ​​נרצח, 22 בנובמבר 1963 (צילום: AP Photo)

הקלטות גנוזות ומרעישות של שיחה עם ג'קלין קנדי שהתפרסמו ב-2011, אמורות היו לאזן את הרעשים הסטטיים עם מציאות חלופית. ג'קי סיפרה שראש ה-CIA אלן דאלס התמוטט אחרי מתקפת הנפל במפרץ החזירים ואילו בעלה בכה כאשר שמע על מספר הקובנים שנהרגו בפלישה.

JFK נרצח משום שניסה לשנות את העולם, התעלם מעמדות הממסד הביטחוני-חשאי וקומם עליו את השילוב הקטלני של ה-CIA וה-FBI. אילו היה חי, היה כנראה מוציא את אמריקה מווייטנאם

JFK נרצח משום שניסה לשנות את העולם, התעלם מעמדות הממסד הביטחוני-חשאי וקומם עליו את השילוב הקטלני של ה-CIA וה-FBI. הוא נרצח משום שסירב להיגרר למלחמה בגלל לאוס, ברלין וקובה. אילו חי, היה כנראה מוציא את אמריקה מווייטנאם, כפי שהחל באוקטובר 1963. בעיני קאדר גדול של מיליטריסטים שהדיר מממשלו, הוא נחשב בוגד.

ג'קי קנדי הייתה משוכנעת שג'ונסון ואילי הנפט היו מעורבים בהתנקשות, והיא לא הייתה לבד. בובי קנדי, שהיה התובע הכללי בזמן הרצח, בישר לאלמנה, שבועות ספורים אחרי דאלאס, כי פיענח את הרצח אבל המתין לעמדת כוח כדי לפעול. זה מה שהניע את האח שלא רצה להיות נשיא להתמודד על התפקיד, וקרבתו הגוברת למטרתו היא שהביאה להחלטה להוציא גם אותו להורג.

* * *

הסיכוי שנדע בחיינו מי הרג את קנדי – קלוש. זה אחד המקרים הנדירים בפוליטיקה ובכלל, שאף אחד לא דיבר. חשיפה מבוססת בדרך כלל על מי שאין לו מה להפסיד ומספר את האמת. רוב העדים הרלוונטיים הלכו לעולמם או נרצחו. ג'ק רובי רצח את אוסוולד. וגילוייו המרעישים על ערש דווי של אי. הווארד האנט, מגיבורי ווטרגייט ואיש ה-CIA לשעבר, לא הצליחו לשנות את התוואי.

בתמונה זו מ-22 בנובמבר 1963, הלימוזינה הנושאת את הנשיא הפצוע ג'ון קנדי ​​דוהרת לעבר בית החולים שניות לאחר שנורה בדאלאס. סוכנת השירות החשאי קלינטון היל נוסעת על גב המכונית, נלי קונלי, אשתו של מושל טקסס ג'ון קונלי, מתכופפת מעל בעלה הפצוע, והגברת הראשונה ג'קלין קנדי ​​רוכנת מעל הנשיא (צילום: AP Photo/Justin Newman)

אבל התוצאה הקשה ביותר של ההתנקשות הייתה הקרע הדרמטי, שלא התאחה, ברקמה הנפשית של האומה האמריקאית. זאת דאלאס לפני 50 שנה שניצבת בבסיס האלימות, מקרי הטבח הרבים, ההתנהגות המחפירה של חיילים אמריקאים כלפי אויביהם ומשבר האמון בין העם למנהגיו.

אם מותר להרוג נשיא, הפנימו האמריקאים, מותר להרוג כל אחד. ומאז הם לא מפסיקים.

פורסם לראשונה ב"מעריב" 2013