זה שהשרה אורית סטרוק חווה את השנה האחרונה כמו נס כולנו כבר יודעים, אבל האם גם במשרד החינוך סבורים שהימים הקשים שאנחנו חווים נופלים תחת הקטגוריה גאולה? אולי.

"פרעות בימי גאולה" זה השם של כנס שארגנה עמותת המתנחלים "ראשית ירושלים" בחודש שעבר. הכנס מותח קו בין מאורעות תרפ"ט למלחמה אותנו אנו חווים היום, ובמילים אחרות, מארגני הכנס רואים את החורבן שכולנו חווים ב-11 החודשים האחרונים כגאולה. זכותם. אלא שהכנס, שעליו נרחיב מיד, זכה לחסותם של משרד החינוך ושל האגף לתרבות יהודית במשרד הניסים וההתיישבות של אורית סטרוק, וזה כבר עניין ששווה דיון.

מארגני הכנס "פרעות בימי גאולה" רואים את החורבן שכולנו חווים ב-11 החודשים האחרונים כגאולה. זכותם. אלא שהכנס זכה לחסות משרד החינוך והאגף לתרבות יהודית במשרד הניסים וההתיישבות של סטרוק

בכנס הרצתה רעות בן חיים, מייסדת "צו 9", על הארגון שהקימה, זה שחסם את דרכן של משאיות שהעבירו סיוע הומניטרי לעזה. נגד בן חיים עומדות סנקציות שהטילה ארה"ב. האיחוד האירופי הטיל סנקציות דווקא על הארגון עצמו.

בישראל זוכה בן חיים לכבוד, ומשתפת את הציבור בחזונה באירוע שנהנה לכאורה מתמיכתם של שני משרדי ממשלה. בהזמנה מוצגת ההרצאה כך: מצו 8 לצו 9 – סיפורה של תנועה אזרחית בשירות העם והמעבר מחוסר אונים לתקווה ופעילות יעילה.

בקיצור, מה שעשוי להיחשב פשע מלחמה מוגדר על ידי המארגנים, שזוכים לתמיכת המדינה, כפעילות יעילה ותקווה.

פעילי ימין עוצרים משאית הנושאת סיוע הומניטרי לרצועת עזה ומשחיתים את השקים שהיא נושאת, 13 במאי 2024 (צילום: ספיר סלוצקר עמראן, "שוברות קירות")

בעקבות ציוץ של "עמק שווה" בנושא פנה כתב החינוך של דה מרקר ליאור דטל למשרד החינוך, והמשרד מסר שביקש להסיר את הלוגו שלו מהפרסום. היו רגועים, הלוגו לא הוסר, אבל אין מקום להיות מופתעים. לפני שלושה חודשים פנה דטל למשרד החינוך לאחר כנס הפרה האדומה המשיחי בתל שילה שנשא גם הוא את הלוגואים של משרד החינוך, האגף לתרבות יהודית ואשכולות. גם אז הכחיש המשרד כל קשר לכנס.

הרצאת מייסדת צו 9 מוצגת: "מצו 8 לצו 9 – סיפורה של תנועה אזרחית בשירות העם והמעבר מחוסר אונים לתקווה ופעילות יעילה". מה שעשוי להיחשב פשע מלחמה מוגדר כך ע"י המארגנים, בתמיכת המדינה

אז האם משרד החינוך קשור או לא? האם מדובר בשיטת מצליח בה מוסיפים המתנחלים את לוגו משרד החינוך מבלי שביקשו אישור לכך וכך זוכים בחותמת כשרות? או שהמשרד ויואב קיש פשוט מורתעים, וכמו בנימין נתניהו, גם קיש אינו מעז להגיד לא למתנחלים, שבלעדיהם אין לו קיום? קשה לומר, מה שבטוח פרצה קיימת, ודרכה נכנסת עמותת אשכולות כדי להלבין את הארגונים אותם היא מאגדת.

המעטפת הממלכתית עוזרת לאשכולות לטשטש את הזהות המתנחלית של מרכזי הסיור ומנרמלת אותם. רק כך יכלה אשכולות להוביל שיתוף פעולה עם בנק הפועלים, שהציע לציבור בפסח האחרון סיורי מתנחלים בחינם.

כך יצא שבסיור שערכה מדרשת חברון בתל אביב הלוגואים היחידים שאפשר היה לראות היו של בנק הפועלים ואשכולות, ואילו צמד המילים "מדרשת חברון" נעדר מהטקס. כך יצא שהמשתתפים בסיור שמעו שוב ושוב שהעיר מנותקת מישראל, מבלי להבין את ההקשר הפוליטי של הדובר.

לקראת יום הזיכרון הוביל אשכולות פרויקט סיורי הנצחה לנופלים, אחד הסיורים שהציעה אשכולות היה סיור בנבי ענר, אתר נופש שמתנחלי נריה והמועצה האזורית בנימין הקימו על אדמה פלסטינית פרטית, שבשמו המתנחלי נקרא עיינות ענר.

נבי ענר שימש במשך מאות שנים כאתר עלייה לרגל מקומי. במקום  מסגד עתיק ומקאם (מבנה שנבנה באתר הקשור לקדוש מוסלמי) וחקלאות מסורתית המבוססת על מערכת השקיה עתיקה. המתנחלים הקדישו את האתר לשלושת הנערים החטופים, אף שבינם למקום אין דבר.

הם הקימו בריכות והביאו מבקרים למקום, והתושבים הפלסטינים הורחקו מהמקום. כבר שש שנים מנהלים בעלי האדמות והארגונים "עמק שווה" ו"יש דין" מאבק משפטי בבג"ץ נגד הפלישה לאתר.

מאות שנים שימש נבי ענר אתר עלייה לרגל מקומי. במקום מסגד עתיק ומקאם וחקלאות מסורתית עם מערכת השקיה עתיקה. המתנחלים הקדישו את האתר לשלושת הנערים החטופים, אף שבינם למקום אין דבר

אין סיכוי שמי שהמשתתפים בסיור שמעו על ההיסטוריה של המקום בסיור, או שהיו מודעים לכך שבעצם השתתפותם הם מסייעים להשתלטות על האתר.

במסגרת שבוע הגבורה הציעה אשכולות גם סיורים בחינם לבתי ספר, את חלקם הוביל מדריך מטעם עמותת אלע"ד. בימים אלה משתפת אשכולות פעולה גם עם הקרן הקיימת לישראל, שמסבסדת את הסיורים שמוצעים לקהל הרחב בעשרה שקלים.

בין הסיורים המסובסדים אפשר למצוא גם את הסיור "מצודות ואגדות בשומרון" – סיור לדיר קלעה ודיר סמעאן, שני אתרים יפים ומרשימים. מה ששכחו לספר בהזמנה זה את העובדה ששניהם הופקעו לפני ארבע שנים בצעד חריג מאד ובעליהם הפלסטינים הורחקו מהם.

אז נכון שביחס לפוגרום בג'ית, קריסת המשטרה והמהפכה המשטרית הדוהרת נשמע כאילו מדובר בהתעסקות קטנונית בשולי הדברים, אבל אחרי שהתעוררו במערכת הפוליטית באיחור כדי לגנות את הפוגרום, כדאי שיזכרו שהדרך לשם עוברת בחסימת משאיות ובשדה תימן.

מי ששואל את עצמו איך הגענו לאן שהגענו, חייב להסתכל על סל הכלים המגוון בו השתמש הימין כדי להביא אותנו עד הלום. מרכזי התודעה האלה של המתנחלים, שמעודדים פעילויות לא מוסריות, מחיקה ודחיקה – הם שביל הקליפות המוביל אל אותה "גאולה" – לא סתם קוראים להם מרכזי תודעה.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".