בדיונים על עסקת החטופים, עמדת מערכת הביטחון היא שצה"ל יכול לסגת מציר פילדלפי, ולעקוב אחר הפעילות בציר באמצעים שונים. עמדה זו נתקלת בביקורת עזה מצד הימין, אשר מטיל ספק בנבואות של מערכת הביטחון, ומזכיר כישלונות רבים של התחזיות של השמאל.

כך לדוגמה, בכירים רבים במערכת הביטחון חזו שההתנתקות תביא לשיפור הביטחון, ואף העריכו ש"חמאס מורתע" לפני המתקפה של 7.10.

שמעון פרס היה מפורסם בחזונו כי הסכמי אוסלו יביאו ליצירתו של "מזרח תיכון חדש". יאיר לפיד אמר על הסכם הגז עם לבנון שהוא "מחזק ומבצר את ביטחון ישראל".

בכירים רבים במערכת הביטחון חזו שההתנתקות תביא לשיפור הביטחון, ואף העריכו ש"חמאס מורתע" לפני המתקפה של 7.10. פרס היה מפורסם בחזונו כי הסכמי אוסלו יביאו ליצירתו של "מזרח תיכון חדש"

העמדה של הימין, שכוללת ביקורתיות רבה על הנבואות הכושלות של השמאל, היא חלק מהותי מהדיון הפוליטי בישראל. ונשאלת השאלה, למה זה כך?

ככלל, אין ספק שהשמאל נותן תחזיות רבות יותר על ההצלחה של מהלכיו מאשר הימין. אבל למרות זאת, אין לשמאל מונופול על תחזיות שלא הוגשמו. למשל בימין, מנחם בגין חזה שמלחמת לבנון תביא לארבעים שנות שקט.

לפני הפלישה האמריקאית לעיראק, בנימין נתניהו העיד בפני הקונגרס האמריקאי ואמר ש"אם תפילו את סדאם [חוסיין] ואת משטרו, אני מבטיח לכם שזה ייצור הדים חיוביים עצומים בכל המרחב".

לפני הבחירות של סוף 2022, וגם אחריהן, הימין הבטיח להחזיר את הביטחון, הבטחה שכמובן כשלה טוטלית. נתניהו הודיע לכל כי "חמאס מורתע לחלוטין".

בתחילת 2023, בצלאל סמוטריץ' הבטיח ש"השילוב של ענישה והרתעה יחד עם בנייה והתיישבות רחבה יביאו לגדיעת התקווה של הטרור, ובטווח הארוך יביאו לירידה משמעותית בהיקף הטרור נגדנו". ציטוט זה מזכיר באופן מקאברי את אמירתו המפורסמת של ג'ון מיינרד קיינס על כך שבטווח הארוך כולם מתים.

אם יכולת התחזית של אנשי הימין אינה טובה מזאת של אנשי השמאל, מדוע בכל זאת אמירות השמאל רבות ומשמעותיות יותר בדיון הציבורי?

אין לשמאל מונופול על תחזיות שלא הוגשמו. בגין, למשל, חזה שמלחמת לבנון תביא ל-40 שנות שקט. סביב בחירות 2022 הימין הבטיח להחזיר את הביטחון, הבטחה שכשלה טוטלית. נתניהו הודיע ש"חמאס מורתע לחלוטין"

הסיבה, לדעתי, היא שישנה א-סימטריה בין התוכניות של השמאל והימין. ככלל, השמאל נדרש להצדיק את המהלכים שהוא עושה בפני הציבור, בעוד שמהלכי הימין נתפסים כדבר טוב בפני עצמו, ולכן אין צורך לשקול את העלות והתועלת שבהם.

כך, כאשר ישראל ביצעה את הסכם השלום עם מצרים, את הסכמי אוסלו, או את ההתנתקות, המנהיגים שקידמו את ההסכמים עשו זאת מול אופוזיציה חזקה בציבור, וכמובן הבטיחו שתהיה תועלת רבה לביטחון מהמהלכים הללו.

לעומת זאת, האם הימין נדרש אי פעם להראות שהקמת התנחלויות, עצירת תהליך השלום או המהפכה המשטרית, מביאים תוצאה טובה כלשהי לביטחון או לכלכלה הישראלית? כמעט אף פעם לא.

אנשי ימין טוענים לפעמים שההתנחלויות יביאו ביטחון, אבל זה נאמר בצורה כללית, ולא בהתחייבות לגבי התנחלות ספציפית. כך גם המהפכה המשטרית – היא נעשתה לא בכדי לשפר את הביטחון או את הכלכלה הישראלית אלא בכדי להחליש את בית המשפט ולחזק את הכנסת והממשלה – כלומר, היא הייתה ערך בפני עצמו.

מעולם גם איש בימין לא שאל האם חיסול מחבלים מסייע למלחמה בטרור. דיון ציבורי בתבונה שבחיסול אסמאעיל הנייה, לדוגמה, כמעט ואינו בנמצא. בישראל, מדיניות הימין היא הנורמה, והחריגה ממנה (שמאלה) דורשת הצדקה מיוחדת.

האם הימין נדרש אי פעם להראות שהקמת התנחלויות, עצירת תהליך השלום או המהפכה המשטרית, מביאים תוצאה טובה כלשהי לביטחון או לכלכלה הישראלית? האם חיסול מחבלים מונע טרור? כמעט אף פעם לא

אני מתקשה לראות כיצד ניתן לשבור את התבנית הזאת בדיון הציבורי. אבל אולי, כאשר אנחנו מודעים ליתרון הבסיסי של הימין בדיון הפוליטי בישראל, יהיה ניתן למצוא דרכים להתמודד עם היתרון הזה.

עומר בלסקי מנהל עסק לייבוא ציוד כבד ועבודות פלסטיקה, בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים ממכללת וסאליוס בבריסל, ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת רייכמן. נשוי ואב לשלושה ילדים. ספקן, פרגמטיסט וליברל.