אג'נדה 2030 של האו"ם לפיתוח עולמי ומקומי בר-קיימא קובעת, כי כל המדינות החברות באו"ם, כולל מדינת ישראל, מחויבות להגיע עד שנת 2030 ל-17 יעדים אשר יבטיחו פיתוח בר-קיימא. רשימת היעדים נוסחה בתהליך שיתופי נרחב בשנת 2015 והיא כוללת יעדים חברתיים, כלכליים וסביבתיים, לצד יעדים של צמצום אי-שוויון והשגת שלום צודק.

יעד מספר 5 – השגת שוויון מגדרי והעצמת נשים, הוא אחד מ-17 היעדים שאותם התחייבה מדינת ישראל ליישם עד לשנת 2030, ויישומו מהווה חלק בלתי נפרד מכל ממד שלפיו נבחנים צמיחה, שגשוג ופיתוח כולל ובר-קיימא ואף תנאי להשגתם.

אלה אלון, מנכ"לית שותפה בעמותת איתך معك (מעכי) - משפטניות למען צדק חברתי, היא עורכת דין ופעילה פמיניסטית, אשר כיהנה במגוון תפקידים במגזר הציבורי ובחברה האזרחית. אלה מובילה משנת 2019 את העמותה, המקדמת שוויון וצדק לנשים עבור נשים הסובלות מאפליה כפולה מסיבות חברתיות, גיאוגרפיות, לאומיות, אתניות וכלכליות.

המהפכה המשפטית היא הכרח. היא נובעת מהצורך החיוני להתאים את סוג המשטר להשגת היעד – סיפוח שטחים. אי אפשר להשיג את המטרה הזאת בלי לנטרל את בג"ץ ו"בצלם", לעקר את מוסדות אכיפת החוק והמנגנונים הדמוקרטים ולהטיל פיקוח על החשיבה.

השלב לריבונות בשטחים חייב לעבור כשהדמוקרטיה אינה מהווה עוד עצם בגרון. ראוי לבלום את האנרכיה שהדמוקרטיה מייצרת כחטוטרת טורדנית המכשילה את גאולת הארץ. בנימין נתניהו השרדן הבלתי נלאה הפנים שהדבר עולה בקנה אחד עם שמירת שלטונו.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.

כל כך קשה לענות בימינו לשאלה הכי פשוטה "מה שלומך". כמו כולם, אני עונה: כמו כולם, מה כבר אפשר לומר בנסיבות הללו, אישית אני בסדר, אוי, וכו'. אבל באמת, מה שלומי? איך אני מרגישה?

ובכן, מכירים את הרגע הזה, כשמועדים ומבינים שאין במה להיאחז? שבריר שנייה עד הנחיתה על הקרקע, שמרגיש כמו נצח אבל מצליח להכיל אלף מחשבות ודאגות? כמה המכה תהיה קשה? האם אשבור יד, אף, משקפיים? האם אצליח לקום בכוחות עצמי? אם לא, מי יראה אותי במצוקתי, מי יעזור לי? זהו רגע מפחיד, זמן קפוא ומאיים. כך אני מרגישה.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.