אמילי אוזאנה, בת 19, גדלה בשדרות למשפחה חד־הורית. בשבעה באוקטובר אשתקד היא חזרה לפנות בוקר מבילוי, ואז החלו האזעקות. "היינו שלושה ימים בממ"ד, אימא, אני והכלב, בלי חשמל", היא מספרת, "המחבלים הסתובבו בשכונה, אז נשארנו בבית גם כשנגמר האוכל. שלושה חברי ילדות שלי נרצחו".
אמילי, אימה והכלב פונו לאילת. "חיינו חצי שנה בחדרון במלון מלא מפונים, לא נעים", היא מספרת. בתי הספר בשדרות פונו עם התושבים וחלקם עברו לאילת, אבל אוזאנה לא למדה בתיכון בשדרות, אלא בכפר הנוער "סילבר" ליד אשקלון, שלא פונה, ולכן לא הלכה לבית הספר אלא למדה לבגרויות בעצמה, כאקסטרנית.
"יצאתי מהתלם, התחלתי לשוטט, שתיתי, התדרדרתי", היא מספרת, "ואז התחילה פעילות של מתנדבי הצופים שעשו שנת שירות באילת בבית הספר המפונה – וחברים שלי הזמינו אותי להצטרף. מדריכי שנת השירות החזירו אותי לחיים, תמכו בי, נתנו לי כיוון. הרגשתי שאני רוצה לתת בחזרה על מה שקיבלתי. יצאתי לסמינר הדרכה בצופים, לשליחות קצרה במקסיקו ונרשמתי לשנת שירות".
"יצאתי מהתלם, התחלתי לשוטט, שתיתי, התדרדרתי – ואז התחילה פעילות של מתנדבי הצופים שעשו שנת שירות באילת והזמינו אותי להצטרף. מדריכי שנת השירות החזירו אותי לחיים, תמכו בי, נתנו לי כיוון"
כיום אוזאנה מתנדבת בשנת שירות מטעם הצופים בחדרה. היא מתגוררת עם עוד שש מתנדבות בנות גילה בקומונה בעיר והן מסייעות לצוותים חינוכיים בשני בתי ספר יסודיים ובמספר מועדוניות לנוער בסיכון בשכונות עוני בחדרה.
רוב התלמידים בבתי הספר הללו הם עולים חדשים ומבקשי מקלט ממזרח אירופה ומקרן אפריקה, ולפי תיאורי המתנדבות שוררת שם מצוקה לימודית וחברתית קשה.
מאיה אגוסטין, מתנדבת שנת שירות ירושלמית במסגרת הצופים שמשרתת וגרה בחדרה יחד עם אוזאנה, מספרת: "אנחנו עובדות עם כיתות מאוד קשות. ילדים בכיתה ד'–ה' שחלקם לא יודעים לקרוא ולכתוב. יש שם המון אלימות, יש ילדים שזורקים כיסאות, מקללים, מאיימים.
"בשיעורים ילדים לא יושבים במקומותיהם אלא מתרוצצים בכיתה. המורה והסייעת מנסות להשתלט ולא מצליחות, אבל אנחנו מוציאות קבוצות של ילדים מהשיעור למרחב למידה ושם מצליחות ללמד אותם. איתנו הם הרבה יותר רגועים ושקטים. הם אוהבים לצאת לשם, זה צ'ופר, הם נקשרים אלינו. תוך כמה שבועות ילדים התקדמו אצלנו משמעותית באלפבית בעברית ובאנגלית".
"אנחנו עובדות עם כיתות מאוד קשות. ילדים בכיתה ד'–ה' שלא יודעים לקרוא ולכתוב. יש שם המון אלימות, אבל אנחנו מוציאות קבוצות מהשיעור למרחב למידה ושם מצליחות ללמד"
איך אתן מצליחות במקום שהמורות המקצועיות מתקשות?
"אנחנו יותר קרובות לגיל ולראש של התלמידים. הבאנו איתנו מהצופים את החינוך הלא פורמלי שמתאים לילדים עם קשיים. אנחנו לא מתישות אותם אלא נותנות להם ללמוד 20 דקות ואז להתפרק ולשחק. אנחנו מדברות איתם על משחקי וידאו וסרטוני טיקטוק שהם מכירים.
"חוץ מזה, הכי חשוב: אנחנו מדריכה אחת על חמישה ילדים. זה מאפשר קשב וקשר. הם אומרים לנו: בכיתה אנחנו לא מבינים את החומר, לא מבינים מה המורה רוצה מאיתנו, איתכן זה כיף. יש ילדה שלא יודעת בכלל עברית – ואנחנו מצליחים איכשהו לתקשר גם איתה".
למועדונית הנוער מגיעים נערות ונערים בני 12–18. חלקם שוהים בה מהצוהריים עד 22:00 בלילה. לדברי אגוסטין: "המועדונית היא הבית של הנערים הללו, שם הם אוכלים ומקבלים תשומת לב. אנחנו שומעות על אלימות וסמים בחייהם. מאוד לא קל להם, אבל אנחנו מצליחות לתקשר ולעזור להם".
את מתנדבת שם יחד עם "שין־שינית" נוספת. אם הקיצוץ במפעל שנת השירות יתבצע, המתנדבת השנייה תיאלץ לעזוב ותהיי לבד. תצליחי באותה מידה?
"אני חוששת שלא. זה יהיה קשה יותר. אנחנו מחזקות אחת את השנייה. אם יעיפו חלק מאיתנו זה יפגע בגיבוש שלנו כצוות ויקשה עלינו לתפקד".
"המועדונית היא הבית של הנערים הללו. אנחנו שומעות על אלימות וסמים בחייהם. מאוד לא קל להם, אבל אנחנו מצליחות לתקשר ולעזור להם. אם המתנדבת השנייה תעזוב יהיה קשה יותר. אנחנו מחזיקות אחת את השנייה"
המחשבה שעלולים לקצץ פוגעת בפעילות שלכן כבר עכשיו?
"לא. אם כבר להיפך, זה מגדיל את המוטיבציה שלנו לעשות כמה שיותר".
לפני כשבועיים שלחו כל תנועות הנוער שיש להן מתנדבים בשנת שירות מכתבים למתנדבים ולהוריהם, בהם הודיעו על קיצוץ של רבע מתקציב שנת השירות, שיביא להפסקת שירותם של רבע מהמתנדבים.
במכתב ששלחה תנועת הנוער העובד והלומד למתנדבי שנת השירות ולהוריהם נכתב:
"מתנדבי הש"ש הם עמוד השדרה החברתי של ישראל. השנה האחרונה הוכיחה מעל לכל ספק את יכולתנו. לצערנו משרד החינוך החליט לקצץ 25% מתקציב התמיכה במפעל שנת השירות לשנה זו. כבר חודשים רבים אנו נמצאים בשיח עם המשרד בנוגע להשלמת התקציב.
"על אף הבטחות של שרי החינוך והאוצר, כרגע חסרים 25% מתקציב התמיכה. לצערנו, אם לא יושלם התקציב נאלץ בלב כבד לסיים לאחר החגים את שנת השירות של 25% ממתנדבי הש"ש. גריעת המתנדבים מהש"ש תוביל לעדכון תאריכי הגיוס (שלהם) וכנראה להקדמתו.
"חשוב לנו לשתף אתכם במצב ולבקש את עזרתכם בהתמודדות מול משרדי החינוך והאוצר בתקווה לשינוי הגזרה המרה".
תנועות נוער אחרות שלחו מכתבים בנוסח דומה.
"השר מבטיח תקציב בלא תיאום עם הפקידים"
תקציב שנות השירות של תנועות הנוער עמד עד כה על כ־67 מיליון שקל. 50 מיליון שייכים לבסיס התקציב; השאר, 17 מיליון, הם תוספת קבועה שניתנת מזה כעשור במסגרת הסכמים קואליציוניים. החלק הזה אמור להיות מקוצץ כעת.
כפי שציפו בהנהגת תנועות הנוער, הורי המתנדבים הגיבו בזעם ברשתות החברתיות ופנו לחברי כנסת, ראשי ערים ואישי ציבור רבים, ואלה הציפו את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר החינוך יואב קיש בתלונות. המידע על הקיצוצים פורסם בתקשורת.
גורמים בסביבת קיש אמרו שסמוטריץ' הבטיח לשר החינוך כי בקרוב "תינתן תוספת תקציבית" שתבטל את הקיצוץ. אך מבדיקת זמן ישראל עולה שאם סמוטריץ' בכלל נתן לקיש הבטחה כזאת, באוצר מתעלמים ממנה
לפרסומים הראשונים בנושא, ב־15 בספטמבר, לא נמסרה תגובה ממשרדי החינוך והאוצר. למוחרת כבר נמסרה לכתבים תגובה ממשרד החינוך: "המשרד רואה חשיבות עצומה בשנת התנדבות למען הקהילה. בסוף שנת 2024 התקציב המיועד ל'שין־שינים' יהיה דומה לתקציב שהיה בשנת 2023".
ב־18 בספטמבר הופצה תגובה מלשכת השר קיש, שבישרה: "בהתאם להתחייבות ברורה של האוצר, בהמשך לדרישת שר החינוך, לא יחול כל קיצוץ בפעילות תנועות הנוער והש"ש ותקציבן השנה יהיה דומה לתקציבן בשנה הקודמת".
גורמים בסביבתו של קיש אמרו שסמוטריץ' הבטיח לשר החינוך כי בקרוב "תינתן תוספת תקציבית" שתבטל את הקיצוץ בפעילות מתנדבי שנת השירות. אך מבדיקת זמן ישראל עולה שאם סמוטריץ' בכלל נתן לקיש הבטחה כזאת, באוצר מתעלמים ממנה.
גורם במועצת תנועות הנוער מדווח: "אגף התקציבים הודיע לנו ש־17 מיליון השקלים ירדו מתקציב הש"ש וזהו, לא יחזרו".
גורם בדרג המקצועי באוצר הסביר: משרד החינוך לא יקבל בחזרה את 17 מיליון השקלים שקוצצו כתוספת תקציב, אך יכול לקצץ בפעילויות אחרות שלו ולהשתמש בכסף למימון שנת השירות, לפי ראות עיניו
בתגובה הרשמית שהפיץ משרד האוצר לתקשורת נמסר: "הקיצוצים בתקציב התמיכות לתנועות הנוער בתקציב 2024 נעשו במסגרת הפחתות רוחביות של הממשלה בשל המלחמה. כל דרישה להגדלת תקציבים תידון בין משרד החינוך לאוצר במסגרת סדרי העדיפויות של משרד החינוך".
גורם בדרג המקצועי באוצר הסביר לזמן ישראל את כוונת ההודעה: משרד החינוך לא יקבל בחזרה את 17 מיליון השקלים שקוצצו כתוספת תקציב, אך יכול לקצץ בפעילויות אחרות שלו ולהשתמש בכסף למימון שנת השירות, לפי ראות עיניו.
מלשכת השר סמוטריץ' נמסר בתשובה לשאלת לזמן ישראל בנושא: "צר לנו שיש מי שמתעקשים להגדיר את פעילותם החשובה והמשמעותית של הש"ש ותנועות הנוער ככספים קואליציוניים, ואנו נפעל לתקן זאת בתקציב הקרוב. באשר לטענות בדבר קיצוץ, השר הדגיש שלא יהיה קיצוץ בתקציב המדובר, ואכן בשנה זו נדאג לכך שלא יהיה כל קיצוץ".
גורם בפקידות הממשלתית המעורה בנושא, שביקש שלא נציין את שמו ולאיזה משרד הוא שייך, אמר: "סמוטריץ' מפריח הבטחות ריקות באוויר. אין לו מושג בפרטים והוא לא מתואם עם הדרג המקצועי. השורה התחתונה היא שתקציב הש"ש ל־2024 קוצץ, אלא אם משרד החינוך יעביר לשם מהכסף שאין לו על חשבון דברים אחרים. תקציב הש"ש ל־2025 תלוי בכאוס הכללי של התקציב".
"סמוטריץ' מפריח הבטחות ריקות באוויר. אין לו מושג בפרטים והוא לא מתואם עם הדרג המקצועי. השורה התחתונה היא שתקציב הש"ש ל־2024 קוצץ, אלא אם משרד החינוך יעביר לשם מהכסף שאין לו"
פקיד אחר, המעורה גם הוא בנושא, הוסיף: "לסמוטריץ' אכפת מתנועות הנוער והוא ינסה להכניס תוספת שתכסה את הקיצוץ בתקציב 2025, במסגרת המגבלות הקשות שיוצרת המלחמה. לגבי 2024, לתנועות הנוער יש מספיק עד סוף השנה. הן מאיימות לקצץ ב'שין־שינים' מייד אחרי החגים כדי לעורר זעקה וזה בסדר. אך הקיצוץ לא יתבצע ב־2024, אלא, אם בכלל, ב־2025, תלוי בתקציב המדינה".
זהו הניסיון השני השנה לקצץ בתקציבי תנועות הנוער, כחלק מהניסיון הנואש של האוצר למצוא מקורות לכסות קצת מהבור התקציבי הענק שיצרו המלחמה והתנהלות הממשלה. האוצר הודיע בפברואר השנה על קיצוץ של כ־20% בתקציבי תנועות הנוער, כ־30 מיליון שקל, מתוכם כ־22 מיליון מתקציב הפעילות הרגילה של התנועות וכשמונה מיליון ממתנדבי שנת השירות.
ההודעה חוללה סערה וסמוטריץ' הצהיר בישיבת ועדת הכספים כי הקיצוץ מבוטל. באגף התקציבים הופתעו מהודעת השר ואמרו כי לא ידעו על ההחלטה שלו לבטל את הקיצוץ וכי אין מקור תקציבי לממן אותה. אך בסופו של דבר, בהחלטה משותפת של סמוטריץ' וקיש, הקיצוץ הקודם בוטל.
"מי שלא במילייה של השרים, נדפק. זאת אידיאולוגיה"
שנת השירות ("שין־שין") היא תוכנית שבה נערים ונערות המיועדים לגיוס מקבלים דחייה לשנה, ובה הם מתנדבים בחינוך במסגרת של אחת מ־45 תנועות נוער. לפי נתוני מת"ן (מועצת תנועות הנוער בישראל), יש מדי שנה כ־1,450 מתנדבות וכ־1,350 מתנדבים בשנת שירות בתנועות הנוער (נוסף על כ־1,200 מתנדבים במסגרת הקיבוצים, שאינם מקבלים תמיכה ממשלתית).
מתנדבי שנת השירות מדריכים בפנימיות; מסייעים בבתי ספר וגנים בחינוך הרגיל והמיוחד, מועדוניות, מסגרות רווחה; בשנה האחרונה חלקם מבצעים משימות כאלה בבתי המלון שבהם שוהים העקורים
מתנדבי שנת השירות מדריכים בפנימיות, כפרי נוער ובתי ספר; מסייעים לצוותים בבתי ספר וגני ילדים בחינוך הרגיל והמיוחד; מסייעים במועדוניות, מסגרות רווחה, מסגרות חינוך לא פורמלי, פעילויות תרבות בקהילה, בתי אבות וגופים חברתיים נוספים, בעיקר בשכונות מצוקה וביישובי פריפריה יהודיים, ערביים ומעורבים; יוצאים לשליחויות של הסוכנות היהודית בחו"ל לעידוד עלייה לישראל.
בשנה האחרונה, חלק גדול מהמתנדבים מבצע משימות כאלה בבתי המלון ובמתחמים שבהם שוהים העקורים מעוטף עזה ומהצפון, לרוב במקום הפעילות הקבועה.
בגמר שנת השירות המתנדבים מתגייסים לשירות מלא בצה"ל. זאת בניגוד למתנדבי השירות הלאומי הפטורים משירות בצה"ל וההתנדבות שלהם היא תחליף לשירות צבאי. גורם במת"ן מעריך כי כ־96% ממתנדבי שנת השירות הם יהודים חילונים (בוגרי החינוך הממלכתי־עברי), וכ־4% דתיים־לאומיים. לדבריו: "משמעות הקיצוץ היא פגיעה בעשייה חברתית של אוכלוסייה מסוימת, משרתת".
בדיונים הסוערים בקבוצות הווטסאפ של הורי המתנדבים היו הורים שהגיבו בזעם לעובדה שהממשלה המעבירה תקציבים רבים לשירותי דת, ישיבות, חינוך דתי וחרדי, "זהות יהודית" והתנחלויות גם בזמן מלחמה קשה, מקצצת דווקא בתקציב זעום המוקדש לפעילות חינוכית־חברתית של מתנדבים חילונים.
"לא במקרה ביטלו את הקיצוץ הרוחבי שהיה מיועד לכל תנועות הנוער וקיצצו דווקא בשין־שינים, שזה החילונים. הרי נערים דתיים לא עושים שנת שירות בנוסף לצבא, אלא שירות לאומי במקום צבא, או ישיבות הסדר"
לדברי שחר (שם בדוי), אב למתנדבת שנת שירות מתנועת "הנוער העובד והלומד": "חוץ מהדאגה האישית שלי שהולכים לרסק לבת שלי את השנה, אני כועס כי בשביל 17 מיליון שקל, בקושי פירור מתקציב המדינה, הולכים להרוס את אחד הדברים החברתיים הכי יפים ומיטיבים שיש במדינה הזאת.
"כל ישיבה קטנה מקבלת יותר תקציב. מי שלא במילייה של השרים, של הימין החרדי והדתי־משיחי, נדפק. זה לא חיסכון זאת אידיאולוגיה. לא במקרה ביטלו את הקיצוץ הרוחבי שהיה מיועד לכל תנועות הנוער וקיצצו דווקא בשין־שינים, שזה הנוער החילוני. הרי נערים דתיים לא עושים שנת שירות בנוסף לצבא, אלא שירות לאומי במקום צבא, או ישיבות הסדר במקום חלק מהצבא".
הטענות הללו מבוססות בחלקן. מבין 15 תנועות הנוער הדתיות והחרדיות יש רק אחת, "בני עקיבא", שיש לה מסגרת שנת שירות, לעומת כ־35 תנועות חילוניות וכ־10 תנועות מעורבות המקיימות שנת שירות.
"בני עקיבא" היא תנועת הנוער השלישית בגודלה, ויש לה רק כ־80 מתנדבי שנת שירות, בעוד שתנועות חילוניות קטנות בהרבה ("השומר הצעיר", "מרכז מעשה", "קדימה לשובע" ו"תרבות") מחזיקות 100–200 מתנדבי שנת שירות; לצופים יש 450 מתנדבים ול"נוער העובד" 350.
"מבחינתי, מדובר בדחייה בגיוס שלו, שאני מפחדת ממנו. עד שיתגייס אולי יקרה נס, המלחמה תיגמר, או שלפחות יהיה ראש ממשלה שמנסה לקצר אותה ואולי, אולי, ינסו להתחיל לגייס גם מגזרים שלא משרתים"
"יש כאלה שלא מתגייסים, שלא יגעו במי שנותן הכי הרבה"
הורים אחדים העלו טענה קשה עוד יותר. יפעת (שם בדוי), אם למתנדב שנת שירות, אומרת: "הילד שלי רוצה לתת למדינה כמה שיותר. גם שנת שירות וגם להיות לוחם שלוש שנים. מבחינתו הוא מקבל מהמדינה יריקה בפרצוף, אבל אולי הוא צריך להתרגל ליריקות כאלה, זאת מדינת ישראל.
"אבל מבחינתי, מדובר בדחייה בגיוס שלו, שאני מפחדת ממנו פחד מוות. ועד שיתגייס, אולי, אולי, יקרה נס, והממשלה הנוראית הזאת תתחלף, אולי המלחמה תיגמר, או שלפחות יהיה ראש ממשלה שמנסה לקצר אותה ולא להאריך כמה שיותר. ואולי, אולי, ינסו להתחיל לגייס גם מגזרים שלא משרתים.
"עד שזה יקרה, אני לא רוצה להקריב את הבן שלי בשביל הטירוף והאינטרסים שלהם. עכשיו מקדימים לו את הגיוס. האם המטרה זה רק לחסוך 20 מיליון שקל או לגייס עוד אלף חיילים עם מוטיבציה לצבא בלי כוח אדם? אולי אלה רק תיאוריות קונספירציה שעוברות לי בראש מרוב כעס, מרוב פחד.
"אבל המינימום שאני מצפה מהיצורים האלה זה שכל עוד יש כאלה שלא מתגייסים, שלא יגעו במי שרוצים לעשות ולתת הכי הרבה".
גורם בסביבת השר סמוטריץ' פסל את הטענות שהעלו שני ההורים שאיתם שוחחנו כ"שקריות ומרושעות".
"הנערים בטראומה. ברגע שמזכירים את אוקטובר הם בעולם אחר. יש הרבה אגרסיביות ביניהם. יש לנו המון עבודה איתם. הקשר שלנו איתם רק התחיל להיבנות. המחשבה שאצטרך להפסיק את השירות באמצע קשה לי"
יואב אונגר הוא מתנדב בשנת שירות של תנועת "השומר הצעיר" בקיבוץ כרמיה בעוטף עזה. הוא מדריך בקבוצת הנערים של הקיבוץ ובקבוצה של חניכי התנועה, תלמידי כיתה י' מכרמיה ומהקיבוצים הסמוכים, זיקים ויד מרדכי. הוא מתגורר בקומונת מתנדבי שנת שירות בתוך המתחם בבאר שבע שאליו פונו חברי קיבוץ נירים.
בני הנוער שהוא מדריך נכחו בשבעה באוקטובר בקרבות עם המחבלים בתוך הקיבוצים שלהם (אף כי המחבלים לא הצליחו לבצע בהם טבח), פונו מבתיהם לקיבוצים אחרים וחזרו ביולי אחרי תשעה חודשי גלות.
לדברי אונגר: "הנערים בטראומה ורואים את זה. במבט ראשון הם קלילים וציניים, אבל ברגע שמישהו אומר משהו שמזכיר את ה־7 באוקטובר או המלחמה, הפנים שלהם נופלות ואתה מרגיש שהם נשאבו לעולם אחר, שאיבדת אותם. חלק משתתקים, אחרים מתחילים לדבר בלי סוף על מה שקרה וקורה.
"יש הרבה ויכוחים אגרסיביים ביניהם, דיבור תוקפני ואלימות, התנהגות לא אופיינית לקיבוצניקים בכיתה י'. יש להם הרבה זעם על הממשלה, הצבא, הפלסטינים, כל העולם; קופצנות והיפראקטיביות, לא מסוגלים לשבת, לדבר, לחשוב. יש לנו, הצוותים החינוכיים, המון־המון עבודה איתם.
"יש להם הרבה זעם על הממשלה, הצבא, הפלסטינים, כל העולם; קופצנות והיפראקטיביות, לא מסוגלים לשבת, לדבר, לחשוב. יש לנו המון־המון עבודה איתם"
"אנחנו צוות של ארבעה אנשי חינוך על 30 נערים. זה לא הרבה, יש מחסור במחנכים, והקשר שלנו איתם רק התחיל להיבנות וצריך לטפח אותו. המחשבה שאולי אצטרך להפסיק את שנת השירות באמצע קשה לי. הם עברו שנה כל כך לא יציבה, חסרת ודאות, טראומטית, אז לבוא ושוב לקטוע, לתת עוד מכה?"



תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם