מדינת ישראל נמצאת בבעיה. מלחמה ארוכה ויקרה כופה עליה למצוא מקורות הון חדשים ומיידיים כדי להימנע מהגדלה משמעותית של הגירעון.
אלא שבמקום לעשות את הנדרש – מסגירת משרדי ממשלה מיותרים, דרך הפסקת העברת הכספים הקואליציוניים ועד העלאות מיסים – ראש הממשלה בנימין נתניהו בוחן לבטל את שטר 200 השקלים. מדובר בצעד נוסף – לא הראשון וכנראה גם לא האחרון – לצמצום השימוש במזומן ואולי אף לביטולו המוחלט בתוך כמה שנים.
ביטול השטר הגדול שנועד לכאורה להקטין את התמריצים להעלמות מס הוא צעד מתבקש ואפילו מאוד פופולרי, שקל להעביר בציבור. אין אזרח נורמטיבי במדינה שהמלחמה בהון הלא חוקי לא נשמעת לו כמהלך לגיטימי ואפילו מתבקש.
לכאורה מדובר בפתרון פלא לבעיית הגירעון. זה לפחות הסיפור שמנסים למכור לנו. בפועל ההיסטוריה מוכיחה שארגוני הפשיעה הגדולים תמיד מצאו דרך להתמודד או לעקוף החלטות מהסוג הזה
על פי התוכנית, ביטול שטר 200 השקלים יגרום לארגוני פשיעה ומעלימי מס "להיתקע" עם כסף שאינו בתוקף. במצב כזה המדינה תתמרץ את אותם עבריינים לבצע הליך של "גילוי מרצון" מול רשויות המס. כלומר, המעלימים יוכלו להלבין את השטרות מול המדינה לפני שיאבדו מתוקפם בתנאי שישלמו למדינה את חובות המס שהעלימו, בלי שיצטרכו לשאת בדין הפלילי למעשיהם.
לכאורה מדובר בפתרון פלא לבעיית הגירעון. זה לפחות הסיפור שמנסים למכור לנו. בפועל ההיסטוריה מוכיחה שארגוני הפשיעה הגדולים תמיד מצאו דרך להתמודד או לעקוף החלטות מהסוג הזה.
ב־2015 הוחלט, למשל, להחליף את כל שטרות 200 השקלים במדינה, כך שעברייני המס היו חייבים לכאורה לגשת לבנק כדי להחליף את הכסף שהחזיקו. בינגו של הרשויות? לא בדיוק.
בפועל רוב ארגוני הפשיעה הצליחו בדרכים שונות ומשונות, תוך ניצול הזמן הרב שהיה להם, להחליף את רוב השטרות שהחזיקו תוך מספר שנים – הכול מבלי שנתפסו או תושאלו לגבי מקור הכסף. סך הכול עד שנת 2020 הוחלפו 97% משטרות 200 השקלים במחזור. מדובר באחוז גבוה במיוחד.
כלקח מהניסיון האחרון הזה עלה עכשיו הרעיון להודיע תוך זמן קצר על ביטול השטר ולהקציב כמה ימים בלבד להחזרתו לבנק. אלא שגם פה ההיסטוריה מלמדת אותנו שתחזיות לחוד ומציאות לחוד
כלקח מהניסיון האחרון הזה עלה עכשיו הרעיון להודיע תוך זמן קצר על ביטול השטר ולהקציב כמה ימים בלבד להחזרתו לבנק. מהלך כזה, על פי הוגי התוכנית, יקשה על ארגוני הפשיעה להתארגן ויתפוס אותם לא מוכנים. אלא שגם פה ההיסטוריה מלמדת אותנו שתחזיות לחוד ומציאות לחוד.
בחודש נובמבר 2016 ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי זעזע את אזרחי מדינתו – שרובם משתמשים במזומן – והכריז במפתיע על הוצאת שטרות ה־500 והאלף רופי ממחזור הכספים. מודי הקציב לתושבים פרק זמן של פחות מחודשיים כדי להפקיד את כל השטרות בבנק בטרם יהפכו ללא חוקיים. הכול כמובן במטרה להיאבק בשחיתות ובהעלמות המס במדינה.
התוצאה הייתה כאוס מוחלט בכלכלה ההודית וברחובות. זה כלל התנפלות ומהומות סביב חנויות, סניפי בנק ואפילו נרשמו פריצות לבנקים. 82 איש נהרגו כפועל ישיר או עקיף מההחלטה, חלקם קשישים שעמדו בתורים הבלתי נגמרים לסניפי הבנק עד שתש כוחם.
אז ישראל אומנם לא דומה במאפייניה לכלכלה ההודית, אבל תוצאות הניסוי של מודי הם עדיין שיעור נהדר בצניעות עבור מקבלי ההחלטות גם פה.
בשורה התחתונה, רק 0.7% מסך כל השטרות שהוצאו מהמחזור בהוראת הממשלה לא הופקדו חזרה בבנקים ההודיים. הממשלה ציפתה למספרים שינועו סביב ה־20%
בשורה התחתונה, רק 0.7% מסך כל השטרות שהוצאו מהמחזור בהוראת הממשלה לא הופקדו חזרה בבנקים ההודיים. הממשלה ההודית ציפתה למספרים שינועו סביב ה־20%. המשמעות היא שלמרות הצעד הקיצוני, מודי כשל כישלון חרוץ בהשגת מטרתו לטהר ולהוציא את הכסף השחור מהכלכלה.
בדיעבד התברר שמעלימי המס מצאו דרכים יצירתיות כדי להתגבר על ההחלטה הזו אפילו שהיה להם זמן מאוד מוגבל לעשות זאת. לצורך זה הם השתמשו בגורמים שלישיים להחזרת כספים, המרות מרובות בסניפי בנקים שונים ובאמצעות תרגילים חשבונאים ופיננסים נוספים.
הרעיון כאילו ביטול השטר יפתור את בעיית ההון השחור הוא נאיבי. מדובר בגישה שטחית המתעלמת ממורכבות הכלכלה הלא חוקית ומהשיטות המתוחכמות המשמשות להעברת כספים. זה נכון אחת על כמה וכמה בעידן בו המטבעות הקריפטוגרפים האנונימיים זמינים לכל דורש.
מי שכן ייפגע בגדול מהמהלך הם דווקא האזרחים הנורמטיביים, אלה שמעדיפים להשתמש במזומן מסיבות לגיטימיות של פרטיות או נוחות, או סתם מחוסר ברירה. למשל, האוכלוסייה המבוגרת, שחוששת משימוש בכלים טכנולוגיים; בעלי עסקים קטנים ובינוניים המשתמשים במזומן כדי להקטין את ההוצאות התפעוליות; או אזרחים שחשבון הבנק שלהם נחסם מסיבות כאלה ואחרות.
הרעיון כאילו ביטול השטר יפתור את בעיית ההון השחור הוא נאיבי. מדובר בגישה שטחית המתעלמת ממורכבות הכלכלה הלא חוקית ומהשיטות המתוחכמות המשמשות להעברת כספים, במיוחד בעידן מטבעות הקריפטו
כלומר, ביטול השטר ייפגע בחופש הבחירה של האזרח ובנוחות השימוש במזומן. וכל זה עוד לפני שדנו בניסיון לצמצם ואולי אף לבטל את המזומן כליל בישראל בעתיד הלא רחוק. זו סוגיה הכוללת בתוכה נושאים מורכבים כמו פרטיות, חירות ואפילו מתקפות סייבר.
קשה לא לחשוב על כך שבמקום לטפל במקור הבעיה – ניהול תקציבי שערורייתי שנועד לדאוג רק לשרידותה של הקואליציה – הממשלה שוקלת לטפל בסימפטום ולהעביר את העול על כלל הציבור.
אין סמלי מכך שבאותו החודש שבו נתניהו מורה לבחון את ביטול השטר הוא לא מתנגד להחלטה אחרת: לשלם מאוצר המדינה את כספי המיסים שחייבת רשת החינוך של אגודת ישראל. מדובר בסכום בגובה 50 מיליון שקל. ההחלטה התקבלה אף שהתגלו אי־סדרים בהתנהלות הרשת כמו גם העובדה שיש לה חלק במחדל שגרם ליצירת החוב למס הכנסה.
אולי הגיע הזמן שנתניהו יתחיל להציע פתרונות אמיתיים לבעיות אמיתיות. ביטול שטר 200 השקלים הוא לא יותר מהסחת דעת מחוסר היכולת שלו ושל ממשלתו להתמודד עם האתגרים הכלכליים האמיתיים של ישראל. אם באמת נתניהו מעוניין להילחם בהון הלא חוקי, שיועיל לקצץ בכספים המיותרים בתקציב הממשלה שלו ושיפנה אותם למלחמה אמיתית בהון הלא חוקי.
















































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו