לפני שבוע ציין השופט יצחק עמית 15 שנים לטקס ההשבעה שלו לבית המשפט העליון. שלושה שבועות לאחר טקס פרישתו של ממלא מקום נשיא העליון וחברו השופט עוזי פוגלמן, ושבועיים לאחר שקיבל לידיו את הנהגת הרשות השופטת ונכנס לתפקידו כממלא מקום נשיא העליון, עמית משקיף סביב ומנסה לתכנן תוכנית סדורה לארבע השנים הבאות.
זו תקופה קשה, עבורו באופן אישי, עבור בית המשפט העליון ועבור המדינה כולה. אותותיה של התקופה ניכרים בכל פינה. בעליון מכהנים בימים אלה 12 שופטים בלבד. אולם גם כשמצבת השופטים מלאה ועומדת על 15 שופטים מכהנים, עומס העבודה הוא כבד.
12 השופטים בקושי מחזיקים מעמד, מנסים להעיף כמה שיותר תיקים בדרך של פשרה בין הצדדים, או קובעים דיונים הרחק אל המחצית השנייה של 2025.
שר המשפטים לוין עוין הן את מערכת המשפט בכללה והן את עמית באופן ספציפי. אין לזה סיבה אמיתית. עמית רכש שם של שופט אולטרה ליברל, אך האמת היא שיש תחומים שבהם הוא מעולם לא היה הסמן הליברלי
שר המשפטים המכהן יריב לוין עוין הן את מערכת המשפט בכללה והן את עמית באופן ספציפי. אין לזה סיבה אמיתית. עמית רכש שם של שופט אולטרה ליברל, אך האמת היא שיש תחומים שבהם הוא מעולם לא היה הסמן הליברלי בעליון.
לוין כבר הודיע כי בדעתו להחרים את עמית וכי הוא לא מעוניין לקיים קשר מקצועי איתו. אל מול עיניו של לוין, שהתייצב לטקס הפרישה של פוגלמן אך לא נשא דברים כפי שמקובל, קרא לו עמית להימנע מהחרמתו.
"יש חשיבות לקידום העשייה המשותפת מצד כל שלוש רשויות השלטון", אמר עמית והישיר מבטו לעבר שר המשפטים, "עשייה שאותה אני מקווה שנוכל לחזור ולקדם בתקופה הקרובה, בין היתר באמצעות חידוש פגישות העבודה השבועיות בין שר המשפטים לממלא מקום נשיא בית המשפט העליון".
זה כמובן לא יקרה. לוין ימשיך לנהוג כמלאך החבלה של מערכת המשפט, ככל שיתאפשר לו. המשימה הראשונה של עמית היא קודם כל לוודא את השלמת הליכי מינויו שלו לנשיא בית המשפט העליון במינוי קבע. בינתיים הוא מכהן בתפקיד ממלא מקום נשיא העליון, אך מדובר במעין "ממלא מקום משונמך" לעומת כהונתו בת השנה של פוגלמן כממלא מקום.
המשימה הראשונה של עמית היא קודם כל לוודא את השלמת הליכי מינויו שלו לנשיא בית המשפט העליון במינוי קבע. בינתיים הוא מכהן בתפקיד ממלא מקום נשיא העליון, אך מדובר במעין "ממלא מקום משונמך"
פוגלמן מונה על ידי הוועדה לבחירת שופטים למשנה לנשיאה בתקופת נשיאותה של אסתר חיות, ואילו עמית מכהן בתפקיד ממלא מקום בהתאם לעקרון הוותק ומכוח פרשנות סעיף נשכח בחוק בתי המשפט, שנכנס כעת לפעולה.
ליתר ביטחון, בהנהלת בתי המשפט מונחת במגירה חוות דעת משפטית פנימית חסויה התומכת בפרשנות זו. מכוחה מרשה לעצמו עמית לחתום על פסקי דין בתואר "ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון".
בעוד שבועיים וחצי תסתיים תקופת 45 הימים מאז התעלול האחרון של לוין בסאגת מינויו של עמית לנשיא העליון, כאשר פרסם את שמותיהם של כל 12 השופטים המכהנים כמועמדים מטעמו לעליון. כשתסתיים התקופה, יגבר הלחץ על לוין לכנס את הוועדה.
אם לא יעשה זאת תוך ימים ספורים, עשויים לקרות שני דברים: תוגש לבג"ץ בקשה נגדו לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ותועלה האפשרות שרוב מקרב חברי הוועדה לבחירת שופטים יחליטו לכנסה גם ללא החלטה של השר. גם זה יהיה תקדים. עמית וחבריו יעשו כל שביכולתם כדי להימנע מכך ולא לשחק לידיו של לוין, שיטען עד קץ הימים שעמית מונה לנשיאות שלא כדין.
ליתר ביטחון, בהנהלת בתי המשפט מונחת במגירה חוות דעת משפטית פנימית חסויה, שמכוחה מרשה לעצמו עמית לחתום על פסקי דין בתואר "ממלא מקום נשיא העליון"
כשהוועדה תתכנס, יעמדו על סדר יומה שלושה עניינים: הראשון – לוין ינסה לכפות דיון בתלונות ובהסתייגויות שנשלחו ללשכתו על ידי ארגוני הימין הקיצוני נגד כל אחד ואחת משופטי העליון, כולל אלה שהודיעו על הסרת מועמדותם. גם בעניין הזה כבר יש חוות דעת של הנהלת בתי המשפט.
השני – לראשונה בוועדה לבחירת שופטים תהיה הצבעה תחרותית בין שני מועמדים לתפקיד נשיא העליון. מול עמית מתחרה כידוע הנמסיס שלו עוד מבית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יוסף אלרון. אבל אין באמת תחרות, עמית יזכה בקולות הדרושים בקלות.
השלישי – על הפרק גם מינויו של השופט נעם סולברג למשנה לנשיא למשך ארבע השנים הקרובות, עד שיתפוס הוא עצמו את כס הנשיאות, בכפוף לשימור עקרון הסניוריטי.
מה שמוביל לאתגר הבא של עמית, רגע אחרי שיקבל את מינוי הקבע כנשיא. המשימה היא ייצוב הנהגתו בעליון, במצב שבו לא רק שהשורות מידלדלות אלא שבעליון פועלים הלכה למעשה שני מחנות, עם רוב מסוים למחנה השמרני.
המשנה המיועד שלו, סולברג, מנסה לבסס את כוחו באמצעות המחנה השמרני, ומעניין יהיה לראות כיצד השניים הללו ישתפו פעולה או ינסו לזנב זה בזה
המשנה המיועד שלו, סולברג, מנסה לבסס את כוחו באמצעות המחנה השמרני, ומעניין יהיה לראות כיצד השניים הללו ישתפו פעולה או ינסו לזנב זה בזה מעל דפי פסקי הדין או מאחורי הקלעים.
נוסף על כך, עמית יצטרך להתמודד עם אלרון המתוסכל במשך השנה הקרובה, עד לפרישתו של זה לגמלאות. אם הממשלה תמשיך לכהן ולוין ימשיך להחזיק בתיק המשפטים, המבוי הסתום בוועדה לבחירת שופטים ביחס לבחירת שופטים חדשים לעליון צפוי להימשך.
![שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון באירוע ב"יד ושם", 19 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2023/08/F230119YS27-1024x640.jpg "שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון באירוע ב"יד ושם", 19 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)")
פירוש הדבר שעד לכינונה של ממשלה חדשה, אי שם בראשית שנת 2027, לא ימונו שופטים חדשים לעליון. אך מלבד אלרון, הצפוי לפרוש בספטמבר 2025, לא צפויות פרישות נוספות. השופט הבא אחריו שיגיע לגיל 70 הוא אלכס שטיין, באוקטובר 2027.
מה שעוד צפוי בחודשיים וחצי הקרובים הוא זרם מסוים של פסקי דין, הממתינים להיכנס ולהתפרסם עד לתום התקופה שבה רשאי פוגלמן לחתום על פסקי דין – שלושה חודשים ממועד פרישתו.
"עצמאות מערכת בתי המשפט", הוא אמר בטקס הפרישה של חברו פוגלמן, "היא יסוד גרעיני בכל מדינה דמוקרטית. ועצמאות זו משמעה, בין היתר, בתי משפט שאינם כפופים חלילה למרוּת פוליטית"
יש כמה וכמה פסקי דין מעניינים שיינתנו בתקופה הזו, ובראשם פסק הדין בעתירות נגד "חוק בן גביר" מדצמבר 2022 – התיקון לפקודת המשטרה המעניק בידי השר כוח פורמלי להתערב פוליטית בעבודת מערכת אכיפת החוק.
מאחר שהצפי הוא שבית המשפט יקבל את העתירות, בחלקן או במלואן, ויבטל חלק מהתיקון שנעשה לחוק, צפויה סערה פוליטית. גם אם פוגלמן יהיה זה החתום על פסק הדין, הסערה הזו תיפול על ראשו של עמית. הוא יודע, הוא כבר נערך להמשך המגננה על מערכת המשפט מפני ההתקפות עליה.
"עצמאות מערכת בתי המשפט", הוא אמר בטקס הפרישה של חברו פוגלמן, "היא יסוד גרעיני בכל מדינה דמוקרטית. ועצמאות זו משמעה, בין היתר, בתי משפט שאינם כפופים חלילה למרוּת פוליטית; שהשופטים בה אינם נציגים של גורמים שלטוניים". לא מילים שנאמרו בעלמא.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו