מה שהסכמי השלום לא עשו בים האדום עשתה איראן. אף שאיש לא מדבר על כך בפומבי, התיאום האזורי שמובילה ארה"ב עם ישראל, ירדן, מצרים וערב הסעודית, הפך הלכה למעשה למעין ברית הגנה דה פקטו. ככל שאיום כלי הטייס הבלתי מאוישים המשוגרים מעיראק ותימן הלך והתגבר, כך הלך והתהדק השיח בין הצדדים.

יממה לפני שהצטרפתי לספינת הטילים "אילת" של חיל הים בים האדום, היא זיהתה שני כטב"מים שנעו מתימן לכיוון העיר אילת. היירוט שלהם התבצע על ידי חיל האוויר לאחר שצוות הגילוי של הספינה "העביר מקל", מושג השאול אומנם מעולם האתלטיקה הקלה, אך כאן הוא הפך להיות חלק משגרת היירוטים.

"בשנים האחרונות, לפני מלחמת 'חרבות ברזל', נושא האיומים האוויריים הלך ותפס נפח", אומר סא"ל טל, מפקד הספינה. "אם אנחנו חוזרים אחורה לאירוע הכטב"מים ששוגרו לעבר אסדת כריש (ביולי 2022 חזבאללה שיגר שלושה כטב"מים לעבר האסדה הצפונית של ישראל, כחלק מהמשא והמתן על שטח המריבה במים הכלכליים עם ישראל, אב"ש), שניים מהם יורטו על ידי "אילת" והשלישי על ידי חיל האוויר.

במלחמה האחרונה צה"ל נאלץ להימתח עד המקסימום בכל מה שקשור להגנה מפני טילים וכלי טיס בלתי מאוישים על פני כל המדינה, וכך מצאו עצמן ספינות הטילים שומרות על נכסים אסטרטגיים ואזורי מאוכלסים

"האירוע הזה סימן מבחינתנו את הבאות. היום איום כלי הטיס הבלתי מאוישים הולך ותופס נפח גדול יותר בלחימה. זה משהו שלאויב מאוד קל ללכת אליו. יש לו עוד הרבה כלים כאלה ולכן זה צובר נפח. אנחנו לומדים הרבה מכל אירוע טוב וגם רע ומנסים להשתפר לקראת הפעם הבאה".

ספינת הטילים "אילת", נובמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

ספינות הטילים של חיל הים נבנו, בין השאר, למשימת יירוט איומים אוויריים. זו הייתה אחת מהיכולות, אבל לא העיקרית בהן. המערכות נועדו מלכתחילה ליירט טילי חוף ים שאמורים לפגוע בספינה. עם השנים המערכות הללו, בשם "ברק 1", שופרו והפכו יעילות מאוד גם נגד כלי טיס בלתי מאוישים.

במלחמה האחרונה צה"ל נאלץ להימתח עד המקסימום בכל מה שקשור להגנה מפני טילים וכלי טיס בלתי מאוישים על פני כל המדינה, וכך מצאו עצמן ספינות הטילים שומרות על נכסים אסטרטגיים ואזורי מאוכלסים, בין אם זה על העיר אילת בדרום ובין אם זה על אסדות הגז בים התיכון הפרוסות מול חופי עזה (מאגרי "ים תטיס" ו"תמר") ועד הצפון ("לוויתן" ו"כריש").

"משימת היירוט זה החלק המורכב באמת" אומר סא"ל טל, "זה לזהות מחט בערמת שחת. אלה מטרות מאוד קטנות שנעות באוויר, לנו ולחיל האוויר יש כלים לזהות אותן תוך כדי שיתוף פעולה בזמן אמת"

השינוי המהיר הזה הצמיח את דפוס הפעולה החדש של שילוב יכולות גילוי ויירוט בין זרועות האוויר, הים והיבשה. התיאום הזה, מעבר לצורך למקסם אותו, חייב להיות מהיר מאוד, במיוחד כשהמטרה מתגלית בשלב מאוחר יחסית, קרוב מאוד לאזור המוגן. במקרה של המשימה בים האדום, זה צריך לקרות עוד לפני שזה מאיים על העיר אילת וסביבתה.

"משימת היירוט זה החלק המורכב באמת" אומר סא"ל טל, "זה לזהות מחט בערמת שחת. אלה מטרות מאוד קטנות שנעות באוויר, לנו ולחיל האוויר יש כלים לזהות אותן תוך כדי שיתוף פעולה בזמן אמת. באופן ספציפי, המרחב של העיר אילת מציב בפני עצמו אתגרים מורכבים מאוד.

סא"ל טל, מפקד אח"י אילת, משוחח עם אמיר בר־שלום, נובמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

"לא מדובר כאן בים פתוח אלא במפרץ עם ארבע מדינות – ישראל, ירדן, ערב הסעודית ומצרים. צריך להפעיל שיקול דעת איפה המקום הנכון ליירט את האיום בלי שהוא יפגע באוכלוסייה אזרחית, בכלי שייט או בכלי טיס".

בפועל זה נעשה כך: כאשר מתגלה כטב"ם על ידי אחת ממערכות המכ"ם (לא משנה איזה מערכת – אווירית, ימית או קרקעית), מייד נכנסים לתמונה כל הגורמים הרלוונטיים: חיל האוויר, חיל הים ופיקוד העורף. המטרה החשודה מקבלת סימון על גבי המסכים כדי ליצור שפה משותפת בין כל הגורמים ולמנוע בלבול.

בספינה עצמה יש צוות שעבר הכשרה לממשק עם חיל האוויר כדי שהעברת המקל ההדדית, במעקב וגם ביירוט, תהיה מהירה. לעיתים חיל האוויר מגלה והספינות הן שמשמידות את המטרה, ולעיתים זה הפוך

בספינה עצמה יש צוות שלם שעבר הכשרה לממשק עם חיל האוויר כדי שהעברת המקל ההדדית, במעקב וגם ביירוט, תהיה מהירה. לעיתים חיל האוויר מגלה והספינות הן שמשמידות את המטרה בירי טילים, ולעיתים זה הפוך.

בהיבט האזורי, הפעילות הזו מסונכרנת עם כל הגורמים הרלוונטיים האחרים הפועלים באזור. בפועל, אף שלא מדברים על כך בפומבי, ישראל מספקת במפרץ אילת ובים האדום מטריית הגנה אווירית גם למדינות השכנות באזורים הקרובים לאילת.

אנשי צוות בספינת הטילים "אילת", נובמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

מי שמרכז את התמונה הכוללת של האזור כולו הוא פיקוד המרכז האמריקאי, שיושב בבחריין וקטאר ורואה את "תמונת השמיים" בכל המזרח התיכון דרך המידע שמוזרם לו על ידי מערכות המכ"ם של ישראל, ירדן, ערב הסעודית, מצרים ומדינות המפרץ. זו התוצאה הישירה של האיום האיראני האזורי.

האיום הזה שנפרס מאיראן עצמה דרך עיראק ותימן, הביא בפועל לברית הגנה אזורית מבלי שמישהו מהשותפים מדבר עליה. יעידו על כך שתי מתקפות הטילים האיראניות לעבר ישראל, שחלקן סוכל ממדינות שכנות. מעבר לכך יש את כוחות הקואליציה הימית הפועלים מול חופי תימן בואכה תעלת סואץ בניסיון לאבטח את נתיבי השיט שהמורדים החות'ים מנסים לשבש, בעיקר באזור מיצר באב אל־מנדב.

עד כמה הרגישות באזור הים האדום גבוהה תעיד הודעת חברת אייר פראנס הצרפתית מתחילת השבוע, לפיה היא מפסיקה בינתיים את הטיסות לאזור סודאן ואתיופיה בשל דיווח של אחד הטייסים על עצם מעופף סמוך למטוס

מאזור הכניסה לתעלת סואץ צפונה עד עקבה ואילת, הפעילות היא בעיקר לגלות איומים אוויריים. הדריכות במקרה הזה ניכרת היטב בספינה. תמונת השמיים מקבלת תשומת לב כל העת לא פחות מתמונת כלי השיט הנמצאים באזור.

"כל לוחם ולוחם מדווח את הדיווח שלו לפי הסדר ובזמן שלו. לא סתם הלוחמים שלנו והקצינים יודעים לדווח את הדיווחים האלה מתוך שינה", אומר סרן א', קצין היירוט של הספינה שמספק הצצה לאיך זה נראה בזמן אמת. "אנחנו מרגילים אותם לתת את הנתונים המדויקים על המטרה, כל אחד ותחום האחריות שלו ברגע האמת, כדי שלא יתבלבלו חלילה.

ספינת הטילים "אילת" באזור טיראן, נובמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

"אני באותו רגע מרוכז בשני דברים משמעותיים. אחד מהם זה לוודא שאותו איום הוא חלילה לא כוחותינו. בלהט הרגע, הרבה פעמים אנחנו יכולים ליצור איזושהי אשליה ולדמיין משהו שהוא לא הדבר שאותו אנחנו מחפשים".

עד כמה הרגישות באזור הים האדום גבוהה תעיד הודעת חברת אייר פראנס הצרפתית מתחילת השבוע, לפיה היא מפסיקה בינתיים את הטיסות לאזור סודאן ואתיופיה בשל דיווח של אחד הטייסים על זיהוי עצם מעופף סמוך למטוס במהלך טיסה למדגסקר, בשעה שחלף מעל החופים הצפוניים של סודאן.

התעבורה האווירית מנוטרת באזור הזה באופן קפדני מאוד בשנה האחרונה, במטרה לוודא שהחות'ים לא מנצלים את נתיבי הטיסה האזרחיים כדי להתמים (מלשון תמים) את המטרה, מה שכבר קרה

זה בהחלט יכול היה להיות מל"ט ששוגר מתימן ועשה דרכו בנתיב לא צפוי לעבר ישראל, מעל סודאן ומצרים. המטרה הזו לא הייתה אמורה להיות שם ולא דווחה לבקרה האווירית האזורית. התעבורה האווירית מנוטרת באזור הזה באופן קפדני מאוד בשנה האחרונה, במטרה לוודא שהחות'ים לא מנצלים את נתיבי הטיסה האזרחיים כדי להתמים (מלשון תמים) את המטרה, מה שכבר קרה בפגיעת המל"ט בתל אביב ביולי האחרון.

"עבורי זו משימה מאוד ערכית בכמה מובנים", אומר סא"ל טל, במהלך הכניסה שלנו לתעלת סואץ, בדרך חזרה למשימה החדשה של אח"י אילת בים התיכון, אחרי חמישה חודשי פעילות במפרץ אילת.

טקס זיכרון לטיבוע המשחתת אח"י אילת, נובמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

בדרך עוד עברה הספינה ליד המקום שבו טובעה המשחתת אילת המקורית על ידי חיל הים המצרי, ושם נערך טקס זיכרון קצר, מעין סגירת מעגל של 57 שנים. "במשימה שלנו במפרץ אילת, מצד אחד אתה רואה את האנשים שאתה שומר עליהם, ומצד שני אתה רואה גם את האיומים.

"בתוך המציאות שמדינת ישראל נמצאת בה בשנה האחרונה, מבחינתי אין חשוב מלתת לאנשים להמשיך בשגרה שלהם. בשביל זה אנחנו נלחמים. ברוב הפעמים המשימות של ספינות הטילים מתבצעות במרחק גדול מחופי ישראל.

"אתה נמצא ממש קילומטרים ספורים מהחוף, רואה בלילה את האורות של העיר וביום את פעילות הנופש. ומצד שני באותו רגע בהסטת מבט קטנה אנחנו רואים גם את תמונת האיומים שמגיעה מהאוויר"

"בפעם הזאת באילת זה אירוע אחר. אתה נמצא ממש קילומטרים ספורים מהחוף, רואה בלילה את האורות של העיר וביום את פעילות הנופש. ומצד שני באותו רגע בהסטת מבט קטנה אנחנו רואים גם את תמונת האיומים שמגיעה מהאוויר. זו חוויה אחרת".