טור אישי למה עתרתי לבג"ץ נגד פיטורי גלנט

אמש החליט בג"ץ לדחות את העתירות שהוגשו נגד פיטוריו של יואב גלנט ● עו"ד יובל יועז, הפרשן המשפטי של זמן ישראל ומי שעומד בראש "משמר הדמוקרטיה הישראלית", היה הראשון להגיש עתירה בנושא - ומסביר כעת למה, למרות התוצאה, היה זה חשוב לעתור נגד החלטת ראש הממשלה לפטר את שר הביטחון במהלך מלחמה

שר הביטחון יואב גלנט בדיון עם גורמי ביטחון בכירים, 19 בספטמבר 2024 (צילום: שירה קינן/משרד הביטחון)
שירה קינן/משרד הביטחון
שר הביטחון יואב גלנט בדיון עם גורמי ביטחון בכירים, 19 בספטמבר 2024

ההחלטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטר את יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון, הייתה באוויר כבר זמן רב. במשך שבועות רבים דובר בה, גדעון סער פלירטט עם נתניהו על האפשרות שהתפקיד ייפול לחיקו. בסופו של דבר, סער הצטרף לממשלה ונכנס לעמדת המתנה. הקלחת הפוליטית הבשילה ביום שלישי בערב, כאשר נתניהו שיגר מכתב פיטורים קצר לגלנט, ובמקביל סרטון לתקשורת.

מכתב הפיטורים לא כלל שום נימוק, אלא רק הודיע לשר הביטחון על סיום תפקידו. הסרטון, לעומת זאת, כלל משהו שנראה דומה לנימוקים. על אף שהנושא כולו טבול בספירה הפוליטית, החלטה של ראש ממשלה לפטר שר היא החלטה מנהלית, שניתן לבחון אותה גם בכלים משפטיים, מעולם המשפט המינהלי. החלטה כזו צריכה להיות מנומקת.

כשקראתי את נימוקיו של נתניהו להחלטתו לפטר את גלנט, נותרתי עם תחושה שמדובר במילים ריקות, פסאדה של נימוקים, ולא הסבר של ממש. "במהלך החודשים האחרונים נסדק האמון ביני לבין שר הביטחון", נתניהו הודיע והוסיף – "ביני לבין גלנט התגלעו פערים משמעותיים בניהול המערכה, והפערים הללו לוו בהצהרות ובפעולות שמנוגדות להחלטות הממשלה והקבינט".

אלה הן כותרות, במקרה הטוב. צריך למלא אותן בתוכן: כיצד נסדק האמון בין נתניהו לגלנט? האם על רקע חילוקי דעות ענייניים או קלקולים אישיים? ומהם הפערים שהתגלעו בניהול המערכה?

אלה הן כותרות, במקרה הטוב. צריך למלא אותן בתוכן: כיצד נסדק האמון בין נתניהו לגלנט? האם על רקע חילוקי דעות ענייניים או קלקולים אישיים? מהם הפערים שהתגלעו בניהול המערכה, מה רצה נתניהו ומה רצה גלנט? ואולי חשוב מכל – מהן אותן "הצהרות ופעולות" של גלנט, שנעשו בניגוד להחלטות הממשלה והקבינט? אחרי הכול, זו האשמה חמורה ביותר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מודיע על החלטתו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט, 5 בנובמבר 2024 (וידיאו: לשכת רה"מ)

כעורך דין, העומד בראש "משמר הדמוקרטיה הישראלית" – עמותה העוסקת בנושאים האלה בדיוק – דגדג לי כל הערב הרצון לאתגר משפטית את החלטת ראש הממשלה לפטר את שר הביטחון.

התחושה התגברה כשקולגה התקשרה אליי בשעות הערב, זמן קצר לאחר פרסום הודעת הפיטורים, כדי להתייעץ אם כדאי להגיש עתירה. היא סיפרה שפנו אליה כל מיני אנשים ושאלו אם ניתן לעתור, והיא השיבה להם שהיא לא מצליחה לזהות עילה משפטית שתאפשר לנמק עתירה שכזו.

עניתי לה, שבעיניי דווקא יש עילה כזו. לא נימוק שהופך את העתירה לבעלת סיכויים גבוהים, אבל גם לא עתירה מופרכת מיסודה.

בתמצית: בתוך עילת הסבירות, ניצבת חובת הרשות המנהלית לשקול את מלוא השיקולים הרלוונטיים, להימנע משיקולים זרים, ולתת לכל אחד מהשיקולים הרלוונטיים את המשקל הראוי לו.

בתוך עילת הסבירות, ניצבת חובת הרשות המנהלית לשקול את מלוא השיקולים הרלוונטיים, להימנע משיקולים זרים, ולתת לכל אחד מהשיקולים את המשקל הראוי לו

במקרה הנוכחי, כך חשבתי, העובדה שישראל מצויה בעיצומה של מלחמה קשה ומרובת-חזיתות, מחייבת להעדיף את השיקול של ניסיון ורצף בפיקוד על מערכת הביטחון, ולהעניק לשיקול זה משקל מרבי, על פני שיקולים אחרים, פוליטיים וקואליציוניים.

שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש שב"כ רונן בר בגבול רצועת עזה, 17 באוקטובר 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
שר הביטחון יואב גלנט, הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש שב"כ רונן בר בגבול רצועת עזה, 17 באוקטובר 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

כשהגעתי אל המחשב, בשעת לילה, כבר הייתי משוכנע לגמרי שיש בסיס איתן לעתירה. זה עדיין לא אומר שכדאי להגיש אותה, או שיש סיכוי כלשהו שתתקבל. גם זה שיקול חשוב. אף אחד לא רוצה להגיש לבג"ץ עתירות חסרות סיכוי, שבית המשפט ידחה על הסף. אבל מכיוון שידעתי שאני לא אצליח להירדם, החלטתי לעשות לילה לבן מול המחשב.

מילה על ההנמקה המשפטית: החלטות של ראש ממשלה לפטר שר או למנות שר, הן החלטות שניתן לבחון במשקפיים בג"ציות. בדרך כלל מדובר על הימנעות של ראש ממשלה מפיטוריו של שר. כך, למשל, בהלכת דרעי-פנחסי בשנת 1993, כאשר בית המשפט קבע לראשונה שחובה על ראש הממשלה לפטר שר שהוגש נגדו כתב אישום חמור דיו.

כך לאחר אסון הכרמל, כאשר בג"ץ קבע (בשנת 2012) שאין חובה משפטית לפטר את השרים יובל שטייניץ ואלי ישי, על אף האחריות המיוחדת שהטיל עליהם דוח מבקר המדינה.

וכך בפרשת דרעי מינואר 2023, כאשר בג"ץ חייב את נתניהו לפטר את דרעי מכהונתו כשר, נוכח התחייבותו של האחרון שלא לשוב למערכת הפוליטית, בעת שנגזר דינו בפרשה הפלילית האחרונה שבה הסתבך.

לבית המשפט יש את היכולת לבחון את סבירות ההחלטה לפטר או לא לפטר. ויש גם תקדים לפסק דין שניתן במצב שבו ראש ממשלה פיטר שני שרים משיקולים פוליטיים גרידא – על מנת להבטיח רוב בהצבעה חשובה

אי לכך, לבית המשפט יש את היכולת לבחון את סבירות ההחלטה לפטר או לא לפטר. ויש גם תקדים לפסק דין שניתן במצב שבו ראש ממשלה פיטר שני שרים משיקולים פוליטיים גרידא – על מנת להבטיח רוב בהצבעה חשובה שהתקיימה בממשלה.

הרכב של 11 שופטי בית המשפט העליון בדיון על מינויו של אריה דרעי לשר, 5 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הרכב של 11 שופטי בית המשפט העליון בדיון על מינויו של אריה דרעי לשר, 5 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ראש הממשלה היה אריאל שרון, השנה הייתה 2004, השרים שפוטרו היו בני אלון ואביגדור ליברמן, וההצבעה הדרמטית הייתה על אישור תוכנית ההתנתקות בממשלה, בטרם הבאתה לכנסת.

אלון וליברמן פוטרו בצהרי יום שישי, כאשר ההצבעה בממשלה עתידה הייתה להתקיים ביום ראשון. עורך דין צעיר ונמרץ מיהר אז להגיש עתירה לבג"ץ נגד הפיטורים. שמו: יוסי פוקס. היום הוא מכהן כמזכיר הממשלה, ובסוג של סגירת מעגל אף חתם על התצהיר שצורף לתשובת הפרקליטות לעתירות בעניין פיטורי גלנט, אתמול.

פסק הדין "פוקס נ' ראש ממשלת ישראל", שדחה את העתירה, ניתן פה אחד ע"י הרכב של שבעה שופטים. את הנימוקים כתב נשיא העליון באותה עת, אהרן ברק. פסק הדין מבהיר כי שיקולים פוליטיים במינויי ופיטורי שרים הם לגיטימיים וסבירים, אך במקביל מציין כי שיקול דעתו של ראש הממשלה איננו בלתי מוגבל. לא כל החלטה מותרת, בכל מצב. גם לכללי המשפט יש מה לומר.

פסק הדין מבהיר כי שיקולים פוליטיים במינויי ופיטורי שרים הם לגיטימיים וסבירים, אך במקביל מציין כי שיקול דעתו של ראש הממשלה איננו בלתי מוגבל. לא כל החלטה מותרת. גם לכללי המשפט יש מה לומר

אני חשבתי שבהתאם להלכת פוקס, המקרה של פיטורי גלנט הוא בדיוק אותו מקרה קיצון שבו קמה הצדקה להתערבות מצד בג"ץ. אם לא עכשיו, אימתי?

אם במקרה כזה בית המשפט נמנע מלפסול פיטורים של שר ביטחון, מהו בדיוק המקרה שבו בית המשפט יתערב בהחלטה של ראש ממשלה לפטר שר כלשהו?

מזכיר הממשלה יוסי פוקס בבית המשפט העליון, 2 ביוני 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)
מזכיר הממשלה יוסי פוקס בבית המשפט העליון, 2 ביוני 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

פירוש הדבר הוא שבניגוד לנוסחה שנקבעה בהלכת פוקס, שמותירה פתח צר להתערבות במקרים נדירים, בפועל לראש הממשלה נתונה חסינות מוחלטת מהתערבות שיפוטית בכל מקרה של פיטורי שר.

בשעת לילה מאוחרת, לפנות בוקר, העתירה הייתה כתובה ומוכנה. ועדיין לא הייתי משוכנע שנכון להגישה. הפעם אני הייתי זה שפנה להתייעצות עם קולגה, שלמזלי הייתה ערה כי נשארה לעקוב אחר ליל הבחירות בארה"ב. "תגיש", היא כתבה לי בתשובה, "היא תידחה, אבל חשוב לנסות. אם יש דבר כזה אי סבירות קיצונית – זה הפיטורים האלה".

בשעה שבע וחצי בבוקר, העתירה כבר הייתה על שולחנה של השופטת התורנית בבג"ץ, יעל וילנר. פחות מ-36 שעות לאחר מכן, ניתן אמש פסק הדין בעתירה, ובארבע העתירות הנוספות שהוגשו אחריה, באותו נושא.

לווילנר נותרו אמנם "תהיות ייחודיות" על פגיעה אפשרית בביטחון המדינה שתיגרם כתוצאה מהחילופים בעמדת שר הביטחון. אך זה לא הספיק כדי לשנות את התוצאה – העתירות נדחו. פיטורי שר הביטחון הפכו לעובדה מוגמרת.

לווילנר נותרו אמנם "תהיות ייחודיות" על פגיעה אפשרית בביטחון המדינה שתיגרם כתוצאה מהחילופים בעמדת שר הביטחון. אך זה לא הספיק כדי לשנות את התוצאה – העתירות נדחו

שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר יושבת בראש ההרכב בדיון בבג"ץ בעתירות בעניין מינוי נשיא לבית המשפט העליון, 18 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שופטת בית המשפט העליון יעל וילנר יושבת בראש ההרכב בדיון בבג"ץ בעתירות בעניין מינוי נשיא לבית המשפט העליון, 18 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
עוד 1,051 מילים
סגירה