מהארובה של תחנת הכוח "רוטנברג" באשקלון נשקף נוף נהדר של הים התיכון, רצועת החוף והדיונות שבעורפה. לפני מספר ימים, כשעובדי חברת החשמל השקיפו לעבר הים, הם הבחינו במחזה מרהיב: הוא היה מלא כרישים. לפחות עשרות מהם, שנעו בכמה דבוקות, שכשכו במים הרדודים שלמרגלות התחנה.
גם כ־100 קילומטר צפונה משם, למרגלות תחנת "אורות רבין" בחדרה, הפציעו השבוע כרישים. הביקורים החורפיים של הכרישים הפכו בשנים האחרונות לטקס קבוע בשתי תחנות הכוח הפחמיות, אבל הכרישים האשקלונים נשארו מתחת לרדאר משום שלציבור, לצוללים ולחוקרים אין גישה לאזור שבו הם מרוכזים.
בחדרה זה קורה סמוך לשפך נחל חדרה ולפארק הציבורי, והגישה למקום – לא נוחה אבל אפשרית – הפכה אותו למזוהה עם תופעת הטבע הייחודית גם בקנה מידה עולמי.
ובכל זאת חל השנה שינוי: הכרישים, שמגיעים בשביל להעביר את החורף במים החמימים המוזרמים מהטורבינות של תחנות הכוח, הופיעו כאן מוקדם מהרגיל
ובכל זאת חל השנה שינוי: הכרישים, שמגיעים בשביל להעביר את החורף במים החמימים המוזרמים מהטורבינות של תחנות הכוח, הופיעו כאן מוקדם מהרגיל. "זה בגלל שהים קר", אומרת ד"ר עדי ברש, שעומדת בראש עמותת "כרישים בישראל".
"נכון שבחוץ לא קר, אבל במהלך החגים היו כמה ימים קרים, הים התקרר בבת אחת והוא כבר לא חוזר אחורה. אנחנו רואים שברגע שהטמפרטורה של המים יורדת מתחת ל־20–22 מעלות, הכרישים לא אוהבים את זה ומתחילים להתקבץ ליד תחנות הכוח".
כרישים באשקלון, נובמבר 2024 (צילום דוד בן אבי ושמי ביתן, חברת החשמל)
מתנדבי העמותה וצוללים סקרנים כבר הגיעו השבוע לחדרה כדי לקבל את פני הכרישים ולתעד אותם, אבל דווקא השנה, שבה עונת הכרישים התחילה מוקדם, לא ברור איך וכמה זמן היא תימשך. הסיבה: המתחם שלמרגלות תחנת הכוח אומנם ימשיך להציע להם מים חמימים, אבל הם יהיו הרבה פחות מלוחים.
המים החביבים על הכרישים מהווים שילוב של הזרמה משני מקורות: תחנת הכוח של חברת החשמל, ששואבת מים מהים, מצננת באמצעותם את הטורבינות הלוהטות ואז מחזירה אותם לים כשהם חמים בכמה מעלות; ומתקן ההתפלה הסמוך, הגדול בישראל.
באופן אירוני, המהלך שנועד להגן על הסביבה החופית עלול לפגוע בתופעת הטבע הייחודית שהתהוותה כאן בשנים האחרונות
כמו מתקני ההתפלה האחרים השוכנים לאורך קו החוף, גם מתקן ההתפלה בחדרה מחזיר לים רכז של מים מלוחים מאוד שמכילים את המלח שסונן על ידי הממברנות הרגישות בתהליך התפלת המים.
בעוד שבמתקני התפלה אחרים מוזרם הרכז המלוח לעומק הים באמצעות צינור כדי למנוע המלחה של קו החוף, בחדרה מוהלים את הרכז עם המים החמים מהטורבינות, כך שאין צורך בצינור להובלתו למעמקים. התוצאה: המתחם שלמרגלות התחנה חמים ומלוח, ונראה שהכרישים נהנים מהשילוב הזה.
אלא שבקרוב זה עומד להשתנות: לאור העובדה שמשק החשמל נמצא בתהליכי פרידה מהפחם, פרידה שתכלול הדממה של הטורבינות הפחמיות ב"אורות רבין", קיבל מתקן ההתפלה הנחייה להתקין צינור שיזרים את הרכז המלוח לעומק של כקילומטר וחצי.
הנחת הצינור, כמקובל בפרויקטי תשתיות בישראל, חוותה בדרך קשיים ועיכובים, אבל לפי לוח הזמנים הנוכחי זה צפוי לקרות בחורף הקרוב – ינואר 2025. באופן אירוני, המהלך שנועד להגן על הסביבה החופית עלול לפגוע בתופעת הטבע הייחודית שהתהוותה כאן בשנים האחרונות.
ההשפעה של הורדת רמת המליחות בקרבת החוף על התנהגות הכרישים עדיין לא ידועה, אבל ד"ר ברש חוששת: "כרישים הם חיות של חשמל. יש קשר ישיר בין מליחות למוליכות"
ההשפעה של הורדת רמת המליחות בקרבת החוף על התנהגות הכרישים עדיין לא ידועה, אבל ד"ר ברש חוששת: "כרישים הם חיות של חשמל. יש קשר ישיר בין מליחות למוליכות, ושינוי במליחות של המים יכול להיות משהו שגורם להם לנוע ממקום למקום.
"כשעשיתי את התואר השני היו מגיעות יום־יום משאיות מהמשחטה בעמק חפר לזרוק לים את מי המלח של השחיטה הכשרה, כך שבאתר בחדרה יש היסטוריה של המלחה ליד החוף.
"כחוקרת כרישים אני תוהה איך ההפחתה של רמת המליחות תשפיע על המוטיבציה שלהם להגיע. אנחנו אומנם יותר חושבים על הטמפרטורה כגורם שמשפיע על התנועה שלהם, אבל יש כל מיני עדויות לתנועה של כרישים לפי מליחות".
מה הכוונה שהכרישים הם חיות של חשמל?
"לכרישים יש חוש חשמלי בראש שמאפשר להם להרגיש שדות חשמליים. ככה הם צדים – הם מרגישים שדה חשמלי ויודעים איפה הטרף מתחבא. זה החוש השישי שלהם. בדרך כלל הם מחפשים מזון בחול, העיניים שלהם פחות רלוונטיות ובאמצעות השדה החשמלי הם מרגישים איפה יש חיה. אנחנו לא יודעים איך השינוי של המליחות ישפיע עליהם, זה ממש ניסוי מובנה בטבע".
במקום להפוך את המתחם בשפך נחל חדרה לאתר אטרקטיבי של תיירות, צלילה, הסברה והיכרות עם העולם המרתק שמתרחש מתחת למים, עיריית חדרה וחברת החשמל ממשיכות להתקוטט ולהתנער מאחריות על המקום
עד שיתבררו תוצאות הניסוי – ועוד קודם יתברר אם הצינור אכן יופעל במועד המתוכנן – ישראל בכלל ועיריית חדרה בפרט ימשיכו להחמיץ ולבזבז בגדול את חגיגת הטבע הנדירה שנפלה בחיקינו.
יש מעט מאוד מקומות בעולם שבהם אפשר לשנרקל או לצלול בין כרישים או סתם לתצפת עליהם מטווח כל כך קרוב. במקום להפוך את המתחם בשפך נחל חדרה לאתר אטרקטיבי של תיירות, צלילה, הסברה והיכרות עם העולם המרתק שמתרחש מתחת למים, עיריית חדרה וחברת החשמל ממשיכות להתקוטט ולהתנער מאחריות על המקום, שבינתיים נותר מוזנח, מלוכלך ולא בטיחותי.
רשמית המעבר על הגשר לאזור הכרישים אסור, אבל בפועל רבים מתעלמים מהשילוט שנועד לצרכי כסת"ח. עדי ברש וחבריה המתנדבים בעמותת הכרישים מבצעים במקום הדרכות ותצפיות, אבל נאלצים לפעול בתנאים קשים ולשחות נגד הזרם – תרתי משמע – במקום לקבל רוח גבית מהרשויות.
אם הכרישים היו יודעים איך העניינים מתנהלים פה מחוץ למים, הם היו מסתלקים מכאן בלי קשר לרמת המליחות שלהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כמה נקודות למחשבה:
1. תמלחת הכשרת בשר מכילה הרבה דם, סביר שהוא מושך כרישים.
2. אטרקציות זה נחמד, אבל אם מישהו ינשך אתם תהיו הראשונים שצועקים הפקרות, אז איך זה עובד ביחד?
3. הפחתת השימוש בפחם הרבה יותר חשובה ממשיכת כרישים…