קטאר הודיעה החודש כי תפסיק לתווך בין ישראל לחמאס במשא ומתן להפסקת האש ושחרור החטופים. עם זאת, דוחה נמנעה מלהבהיר אם תסגור את משרד חמאס בתחומה, למרות בקשות שהופנו אליה מצד ממשל ג'ו ביידן.
קטאר מארחת אנשי חמאס בדוחה מאז 2012, אז העביר הארגון את מפקדתו מדמשק בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה. וושינגטון ביקשה שקטאר תשמש צינור קשר עם הארגון, בדומה לתפקידה כאכסניה לשגרירות הטליבאן.
גם אם קטאר תגרש את חמאס, לא ברור על מי תחול ההחלטה, שכן מבנה ההנהגה של הארגון הפך מעורפל בעקבות חיסול שני מנהיגיו האחרונים, אסמאעיל הנייה ויחיא סנוואר.
אחרי החיסולים הארגון החליט לא למנות מחליף מיידי. במקום זאת, האחריות הועברה לוועדה בת חמישה חברים הממוקמת בדוחה
אחרי החיסולים הארגון החליט, לפי דיווחים, לא למנות מחליף מיידי. במקום זאת, האחריות הועברה לוועדה בת חמישה חברים הממוקמת בדוחה. לדברי מקורות בחמאס ששוחחו עם AFP, הוועדה הוקמה באוגוסט לאחר חיסול הנייה בטהרן.
סנוואר אומנם מונה לראש הארגון, אך שהותו במסתור בעזה הקשתה על ניהול התקשורת, מה שהוביל לצורך בפתרון חלופי. לאחר שחוסל על ידי כוחות ישראל ב־16 באוקטובר, נכנסה הוועדה בת חמשת החברים לתפקידה. מבנה ההנהגה הקולקטיבית עשוי לשמש אסטרטגיה הגנתית, במסגרתה ממנה הארגון חמישה מנהיגים במקום ראש אחד שיהווה מטרה מרכזית לישראל.
עם זאת, נראה כי חמאס שואף להציג בפני העם הפלסטיני ועדת הנהגה "כוללת" – כזו המייצגת הן את עזה והן את הגדה המערבית, ומשלבת דמויות פוליטיות ודתיות. זאת, בעודו מנווט בתוך משבר עמוק המאיים על עתידו.
"ההחלטה הזו נראית בעיקר סמלית ומיועדת להראות שכל מרכיבי חמאס מיוצגים", אמר מומחה חמאס גיא אביעד, לשעבר קצין במחלקת ההיסטוריה של צה"ל, שמתחזקת את הארכיונים הרשמיים של הצבא.
"ניהול משותף לא נועד בהכרח למנוע חיסולים ממוקדים. אם ישראל תרצה לחסל מספר מנהיגים, היא תוכל לעשות זאת". לפי AFP, המבנה הנוכחי יימשך עד הבחירות בארגון
"ניהול משותף לא נועד בהכרח למנוע חיסולים ממוקדים. אם ישראל תרצה לחסל מספר מנהיגים, היא תוכל לעשות זאת", אמר בשיחה עם זמן ישראל. לדבריו, ישראל ככל הנראה לא תבצע חיסולים בקטאר או בטורקיה.
לפי AFP, מבנה הניהול הנוכחי יימשך עד שהארגון יקיים בחירות למנהיג חדש, המתוכננות לחודש מרץ הבא.
חמשת הבכירים
לפי AFP, הוועדה מורכבת מחמישה חברי הלשכה המדינית:
• ח'ליל אל־חיה: לשעבר סגנו של סנוואר, משמש כיום כמתווך בין חמאס בעזה לגורמים חיצוניים. עבר לקטאר זמן קצר לפני 7 באוקטובר ונחשב למועמד פוטנציאלי להנהגת הארגון בעתיד, בעיקר בשל קרבתו למשטר האיראני.
• ח'אלד משעל: ראש הלשכה המדינית בחו"ל, נחשב לדמות המוכרת והמנוסה ביותר בארגון, לאחר שכיהן כראש הלשכה במשך 22 שנה בין 1996 ל־2017. עם זאת, הוא אינו נחשב למועמד בולט להנהגה, ולפי דיווחים שונים סנוואר עצמו דחה את מועמדותו.
יחסיו עם טהרן התערערו על רקע התנגדותו לנשיא סוריה בשאר אל־אסד, בן ברית של איראן, במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. לאחר שחמאס גורש מסוריה, הפך משעל לדמות בלתי רצויה בטהרן, בעוד מרבית הלשכה המדינית התקרבה לאיראן. באוקטובר האחרון נפגש משעל עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן בדוחה, מה שמעיד על אפשרות לפיוס.
באוקטובר האחרון נפגש משעל עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן בדוחה, מה שמעיד על אפשרות לפיוס
• אהר ג'בארין: אחראי חמאס בגדה המערבית מאז ינואר, מתגורר באיסטנבול ומנהל את מחלקת הכספים של הארגון. מיוחס לו ניסיון לחדש את פיגועי ההתאבדות נגד אזרחים ישראלים בחודשים האחרונים. גורמי ביטחון בישראל ציינו כי ניסיון פיגוע התאבדות בתל אביב באוגוסט נוהל על ידי חמאס בטורקיה, מה שמעיד על מעורבותו הישירה של ג'עברין בתכנון.
• מוחמד דרוויש: עומד בראש מועצת השורא של חמאס, גוף מייעץ דתי המונה כ־50 אנשי דת. מתגורר בקטאר ומעט מאוד ידוע על פעילותו.
• זהותו של החבר החמישי בוועדה אינה ידועה, אך ניתן להניח שמדובר בחבר שנמצא עדיין ברצועת עזה. לפי הערכות, מדובר בניזאר עוודאללה, חבר הלשכה המדינית שהפסיד בבחירות הפנימיות לסנוואר ב־2021
בולט בהיעדרו מהרשימה הוא מוחמד סנוואר, אחיו של יחיא סנוואר, הנחשב למפקד בפועל של הפעילות הצבאית של חמאס בעזה.
לפי מומחים, סנוואר אינו דמות פוליטית, מה שהופך אותו לבחירה בלתי סבירה למועצת ההנהגה. עם זאת, הוא עדיין נהנה מהשפעה ניכרת בארגון בשל שליטתו בכוחות חמאס בעזה ובחטופים הישראלים.
למרות הקשיים, נראה כי בשלב זה ההנהגה החדשה לא שינתה באופן משמעותי את האסטרטגיה שלה, לא בזירה הצבאית ולא במשא ומתן על הפסקת האש
יכולת ההשפעה של הנהגת חמשת הבכירים על הנעשה בעזה נותרת מעורפלת, בעיקר בשל קשיי התקשורת בין הרצועה לעולם החיצון. המעקב של צה"ל אחר התקשורת הסלולרית מקשה על התיאום של חמאס, שנאלץ להסתמך על טכנולוגיות הצפנה או טלפונים לווייניים – אמצעים שהשגתם מורכבת.
למרות הקשיים, נראה כי בשלב זה ההנהגה החדשה לא שינתה באופן משמעותי את האסטרטגיה שלה, לא בזירה הצבאית ולא במשא ומתן על הפסקת האש.
בזירה הקרבית, מומחים מעריכים שהארגון ימשיך לנהל מלחמת התשה מול צה"ל עד שתושג עסקה העומדת בתנאיו: הפסקת אש ללא הגבלת זמן, נסיגה מלאה של כוחות צה"ל מרצועת עזה, שחרור אסירים פלסטינים בתמורה לחטופים, והבטחה כי הארגון לא יחוסל לאחר שחרור בני הערובה.
עד שהתנאים הללו ימולאו, צפוי הארגון להמשיך בפעולות גרילה תוך שהוא מחזיק בבני הערובה כקלף מיקוח וכאמצעי להגברת הלחץ, שמעמיק את השבר בתוך החברה הישראלית ובין האזרחים לממשלה.
"חמאס לא ישנה את עקרונותיו ולא יקבל עסקה שחורגת מתנאיו", אמר אביעד. "כרגע, הארגון נמצא במצב של Win-Win: אם יקבל את מבוקשו במשא ומתן – מה טוב, אם לא – הוא ימשיך להכאיב לישראלים"
"חמאס לא ישנה את עקרונותיו ולא יקבל עסקה שחורגת מתנאיו", אמר אביעד. "כרגע, הארגון נמצא במצב של Win-Win: אם יקבל את מבוקשו במשא ומתן – מה טוב, אם לא – הוא ימשיך להכאיב לישראלים, להחזיק בחטופים ולשפוך את דם החיילים והמילואימניקים".
המקום היחיד שבו הנהגת חמשת הבכירים עשויה להראות גמישות הוא בפרטי הפסקת האש, ציין מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב.
כדי לקדם את המגעים, ייתכן שהנהגת הארגון תסכים לנסיגת כוחות צה"ל בשלבים, כאשר חלקם יישארו לאחר שחרור חלקי של בני הערובה. עם זאת, הוועדה לא תוותר על דרישתה לנסיגה מלאה של צה"ל מהרצועה בשלב הסופי.
נתק חלקי עם חמאס
מומחים סבורים כי גירוש מנהיגי חמאס מקטאר אינו צפוי בעת הזו, וכי שמועות דומות הופצו גם בעבר.
קטאר צמצמה באופן זמני את מעורבותה במגעים להפסקת אש בעזה ושחרור בני ערובה, אך נהנית מאוד מתפקידה כמתווכת בין ארה"ב לבין גורמים שוושינגטון רואה כבלתי קבילים למגע ישיר. לדברי אביעד, דוחה ככל הנראה תחזור לתפקידה כמתווכת בעזה בשלב כלשהו בעתיד.
ייתכן שקטאר משתמשת בהשעיית תפקידה כמתווכת כדי להפעיל לחץ על חמאס לגלות יותר גמישות. "דוחה יודעת שברגע שטראמפ ייכנס לתפקיד יהיה לה קשה הרבה יותר לתווך בין הצדדים"
עם זאת, מילשטיין מציין כי בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא עשויה לשנות את המצב. ממשלו עשוי לנסות להפעיל שרירים במזרח התיכון, מה שעלול להלחיץ את קטאר, במיוחד בהתחשב בבידודה במהלך החרם שהובילו ערב הסעודית וארבע מדינות ערביות נוספות בין 2017 ל־2021.
ייתכן שקטאר משתמשת בהשעיית תפקידה כמתווכת כדי להפעיל לחץ על חמאס לגלות יותר גמישות. "דוחה יודעת שברגע שטראמפ ייכנס לתפקיד יהיה לה קשה הרבה יותר לתווך בין הצדדים", אמר מילשטיין.
עם זאת, לדבריו, נדרש לחץ משמעותי כדי להביא את קטאר לגרש את חמאס. למשל, הפנטגון יכול לאיים כי הוא יפנה את בסיס אל־עודייד – המתקן הצבאי האמריקאי הגדול ביותר במזרח התיכון.
לחצים בינלאומיים מהסוג הזה הוכיחו את עצמם בעבר. כך, למשל, החרם שהובילה ערב הסעודית נחשב לגורם המרכזי שהביא לגירושו של מנהיג חמאס סלאח אל־עארורי ב־2017. אל־עארורי חוסל בתחילת השנה בתקיפה אווירית ישראלית בביירות.
"הקטארים יודעים לגלות גמישות ולנקוט צעדים כשהם נמצאים תחת לחץ", אמר מילשטיין. "אבל אני לא חושב שכרגע הלחץ מספיק".


תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם