המוסד לביטוח לאומי מתנהל כבר שנתיים ללא מנכ"ל קבוע. שני מינויים שהומלצו על ידי ועדת האיתור נפסלו על-ידי הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות, בטענה לחוסר ניסיון מספיק לניהול גוף כמו המוסד לביטוח לאומי.

*  *  *

יואב בן צור, שר העבודה, חייב לפי החוק והפסיקה להפעיל את סמכותו ולמנות מנכ"ל למוסד לביטוח לאומי, אולם הוא לא מצליח לעשות כן. אולי שר העבודה לא מתאמץ במיוחד – אפילו הליך איתור חדש למינוי מנכ"ל טרם נפתח.

שר העבודה חייב, לפי החוק והפסיקה, להפעיל את סמכותו ולמנות מנכ"ל למוסד לביטוח לאומי, אך הוא לא מצליח לעשות כן. אולי הוא לא מתאמץ במיוחד – אפילו הליך איתור למינוי המנכ"ל טרם נפתח

מעבר לחובה המוטלת על שר העבודה, כאמור – מינוי קבע מבטיח את כשירות המתמנה ואת התאמתו לתפקיד, מונע תלות של נושא המשרה בגורם הממנה, ומבטיח את עצמאות שיקול דעתו של נושא המשרה הבכיר.

בין אם מדובר במינוי זמני או באחד מהשמות הנרדפים – "מינוי בפועל" או "ממלא מקום", ככל שהמינוי הזמני הופך למינוי זמני לאורך זמן, הוא פסול ומחליש את הגוף שבראשו עומד מנהל זמני.

מטבע הדברים, קיימת אפשרות למינוי זמני של מנהל כזה או אחר בנסיבות חריגות, במקום בו התפנתה משרה בכירה. זה אפשרי בין אם עקב מחלה או התפטרות ובין אם למשל מדובר בתקופת בחירות, בה ממשלת מעבר מנועה מביצוע מינויים לתפקידים בכירים. ואולם, מצב בו הזמני הופך לקבוע הוא פסול.

המוסד לביטוח לאומי הוקם על-ידי גולדה מאיר, אז שרת העבודה, עוד בשנת 1954. הוא אוצר בתוכו קצבאות ילדים, קצבאות אזרח ותיק, ביטוח תאונות עבודה, ביטוחי נכות, מילואים, דמי לידה, אבטלה ועוד, ומועסקים בו אלפי עובדים.

בנאומה בכנסת על הצעת החוק להקמת המוסד לביטוח לאומי, הזכירה גולדה מאיר כי:

"השאיפה לחיי חברה מתוקנים ציינה את האומה העברית מראשית הופעתה על במת ההיסטוריה, ולהט נביאיה למען הרש והאלמנה הטביע את חותמו על התפתחותה של החברה האנושית".

עוד הוסיפה מאיר כי :

"עם קבלת חוק זה אנו מניחים אבן פינה לבניין חברה שבה לא יהיה יתום מופקר ולא יהיה זקן הבוכה על זקנתו, לא בחסדם של נדיבים יהיו תלויים החלשים בתוכנו, כי אם בתור אזרחי המדינה יקבלו את המגיע להם בזכות. והיתה המימרה: 'כל ישראל ערבים זה לזה' לחוק במדינת ישראל".

מעבר לחובה המוטלת על שר העבודה – מינוי קבע מבטיח את כשירות המתמנה והתאמתו לתפקיד, מונע תלות של נושא המשרה בגורם הממנה, ומבטיח את עצמאות שיקול דעתו של נושא המשרה הבכיר

המוסד לביטוח לאומי הוא למעשה "חברת הביטוח" של אזרחי מדינת ישראל, המפרישים אליו מידי חודש, בין אם כעובדים שכירים באמצעות מעסיקיהם ובין אם כעצמאיים – "דמי ביטוח לאומי" שאמורים להתגלגל בחזרה אליהם בבוא העת. למשל, בעקבות אירוע ביטוחי כמו תאונת עבודה, דמי אבטלה לאחר אובדן עבודה או תשלום קצבת אזרח ותיק בגיל פרישה.

כבר שנתיים חלפו מאז סיים המנכ"ל האחרון את תפקידו במוסד לביטוח לאומי ולא נראה כי לשר העבודה אצה הדרך למינוי מנכ"ל קבוע, ובינתיים עומדים בראש המוסד לביטוח לאומי ממלאי מקום מנכ"ל שאינם עומדים בכשירות הסף לתפקיד.

מעבר לחוסר ההתאמה לתפקיד, במהלך תקופה זמנית עולה גם חשש כי נושא התפקיד הזמני יהיה חלש מול השר האחראי עליו או מול האתגרים הרובצים בפניו או מפני לחצים מכיוונים שונים. חשש זה מתעצם ככל שתקופת הזמניות מתארכת.

המוסד לביטוח לאומי הוא דוגמה נוספת לשיטה פסולה של מינויים זמניים שהפכה את החריג לכלל, ומחלישה את הגוף הציבורי.

כך למשל, בראש משטרת ישראל עמד מפכ"ל זמני בין השנים 2018-2020. כך למשל, תפקיד פרקליט המדינה אויש על-ידי ממלאי מקום בין שנת 2020 ל-2021, והחל מאוקטובר 2023, עם פרישתה של השופטת אסתר חיות, לא מכהן נשיא קבוע לבית המשפט העליון, תפקיד שיש לו השפעה רבה על כל המערכת השיפוטית.

שר העבודה אינו ממהר לנקוט בצעדים לקידום מינוי מנכ"ל קבוע וכל יום שחולף רק מחריף את הפגיעה הקיימת בתפקוד המוסד לביטוח לאומי. מוסד, שלא בכדי נתון לפיקוח הממשלה ולביקורת מבקר המדינה, והמנווט כבר שנתיים על-ידי מנהלים זמניים החסרים את הכישורים המתאימים לתפקיד ובכל מקרה, אינם עומדים בתנאי הסף לתפקיד הכל כך חשוב.

שנתיים חלפו מאז סיים המנכ"ל האחרון את תפקידו במוסד לביטוח לאומי, ולא נראה שאצה לשר העבודה הדרך למינוי מנכ"ל קבוע. בינתיים עומדים בראש המוסד ממלאי מקום מנכ"ל שאינם עומדים בכשירות הסף לתפקיד

אי קידום מינוי מנכ"ל קבוע מביא לחשש כי אולי שר העבודה חושב שמדובר בתפקיד שאינו חשוב, וכי לא צריך שהמאייש אותו יהיה בעל הכישורים המתאימים. אולי שר העבודה חושב כי המוסד לביטוח לאומי יכול להסתדר גם בלי מנכ"ל מתאים. אולי שר העבודה רוצה להחליש את הגוף בדרך של מינוי מנכ"לים זמניים שלא יהיו עצמאיים. אולי שר העבודה פשוט לא מצליח למלא את חובתו ולהביא לקידום מינוי מועמד העומד בתנאי הסף לתפקיד.

תהא הסיבה אשר תהה, כבר שנתיים ששר העבודה מפר את החוק ולא ממנה מנכ"ל קבוע וידיים שאינן מתאימות לתפקיד אוחזות בהגה "חברת הביטוח" של אזרחי מדינת ישראל.

אמיר בשה הוא שותף במשרד עורכי הדין בשה זבידה המתמחה במשפט עבודה קיבוצי ואישי. מנכ"ל מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, העוסק בהנצחת גולדה מאיר, תוך עיסוק בפועלה ומורשתה, קידום מנהיגות נשים, עידוד מחקר ושיח על מדינת הרווחה ועידוד מחקר ושיח על שאיפתה של ישראל לשלום וביטחון. עו"ד בשה חיבר מאמרים ומחקרים רבים בנושא משפט עבודה והוא בעל תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה מאוניברסיטת תל אביב.