כנראה שלא בכדי החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו להאיץ בשבועיים האחרונים את העיסוק ביום שאחרי ברצועת עזה. יכול להיות שזו אימת חזרתו של דונלד טראמפ, שהבהיר כי הוא מצפה לסיים את המלחמה בעזה ולבנון עוד לפני כניסתו לבית הלבן בינואר 2025.

בירושלים מבינים היטב את משמעות הדברים והסכנה שהממשל הבא – אוהב, מחבק וידידותי ככל שיהיה – יכפה פתרון על ישראל. לא מן הנמנע שהניסיון הנוכחי להסדרת מנגנון הסיוע ההומניטרי בעזה, הוא תחילתו של מהלך זהירות ישראלי.

הלחימה הנוכחית של צה"ל במחנה הפליטים ג'באליה בצפון הרצועה, אמורה לשרת את המטרה הזו. ישראל רוצה רצועה נקייה מפלסטינים באזור שמג'באליה וצפונה, כדי להתחיל ליישם את הפיילוט של חלוקת מזון ישירה לאוכלוסייה.

הלחימה הנוכחית של צה"ל אמורה לשרת את המטרה הזו: ישראל רוצה רצועה נקייה מפלסטינים באזור שמג'באליה וצפונה, כדי להתחיל ליישם את הפיילוט של חלוקת מזון ישירה לאוכלוסייה

התכנון הוא להקים בשטח שיטוהר מתחם מאובטח שאליו יוזרמו משאיות הסיוע ישירות מנמל אשדוד. זה יהיה ציר מאובטח לכל אורכו, מרגע פריקת המשאיות ועד מרכז החלוקה שאליו יגיעו האזרחים הפלסטינים.

הכוונה היא למנוע את תנועת משאיות הסיוע בצירי הרצועה, שם הן נשדדות בין אם על ידי חמאס ובין אם על ידי חמולות מקומיות. בנוסף, זה אמור לייתר את הפעילות של אונר"א ובכך להעביר את התלות הפלסטינית בגורם שישראל מפקחת עליו, גם אם לא באופן ישיר.

פעילות צה"ל ברצועת עזה, נובמבר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

שאלת זהות המחלקים והכוח שיאבטח את החלוקה נמצאת בימים אלה בדיון. החברה האמריקאית "אורביס", ששמה הועלה כמועמדת לעשות את החלוקה, הציגה את התוכנית שלה לדרג המדיני כבר בתחילת המלחמה. בראשה עומד ישראלי בשם מוטי כהנא אשר לדבריו ביצע משימות דומות באזורי מלחמה רבים כמו עיראק, אפגניסטן, סוריה ואוקראינה.

פתרון אחר שמסתמן הוא שילוב של "אורביס" שתאבטח את האזור ואיחוד האמירויות שתהיה אחראית על החלוקה עצמה. דיונים מתקדמים מתנהלים כבר כמה שבועות בעניין הזה בין הצדדים, אם כי לא ברור לגמרי איך זה יעבוד – מי יחלק בפועל ומי ואיך יאבטח.

לפתרון כזה יש גם מורכבות משפטית לא פשוטה. בישראל מבינים שעצם כיבוש השטח על ידי צה"ל ואז העברת סמכות חלוקת המזון לגורם שלישי תחת חסותה, יכולה להתפרש כקבלת אחריות אזרחית ישראלית לנעשה ברצועה.

בישראל מבינים שעצם כיבוש השטח על ידי צה"ל ואז העברת סמכות חלוקת המזון לגורם שלישי תחת חסותה, יכולה להתפרש כקבלת אחריות אזרחית ישראלית לנעשה ברצועה

כלומר, הריבון דה פקטו בשטח (במקרה הזה ישראל)  מעביר סמכות לגורם שלישי. בצה"ל ובדרג המדיני מתנהלים סביב הנושא הזה דיונים קדחתניים, כשכולם מבינים את הסכנה בהכרה בינלאומית כזו.

"מה השלב שבו כוח כובש מקבל אחריות אזרחית הוא נושא שהחוק הבינלאומי לא מגדיר באופן ברור", אומר לזמן ישראל עו"ד דניאל רייזנר, מומחה למשפט בינלאומי.

רייזנר, אל"מ במילואים, עמד בעבר בראש מחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית. "העקרון הוא שככל שעובר יותר זמן שבו כוח מסוים שולט בשטח, האחריות שלו לניהול צרכי האוכלוסייה גדלים".

בפועל, עד עכשיו – אחרי שנה של לחימה ברצועה – ישראל הצליחה להימנע מהכרזה בינלאומית על היותה אחראית לאוכלוסייה המקומית, לא מעט בזכות העובדה שהיא בפועל לא שלטה על האוכלוסייה עצמה, אלא על שטח. כלומר, ניוד האוכלוסייה משטחי הלחימה צמצם את האחריות הישראלית לצרכי מחיה בסיסיים וזמניים ולא הורחב לכדי אחריות אזרחית מלאה.

בפועל, עד עכשיו ישראל הצליחה להימנע מהכרזה בינלאומית על היותה אחראית לאוכלוסייה המקומית, לא מעט בזכות העובדה שהיא בפועל לא שלטה על האוכלוסייה עצמה, אלא על שטח

"מלחמת רוסיה-אוקראינה סיפקה לנו כמה מקרי בוחן בהקשר האחריות האזרחית", אומר עו"ד רייזנר, המשמש כיום כראש המחלקה לדין בינ"ל  פומבי ונושאי בטחון פנים במשרד הרצוג פוקס נאמן.

"יש הבדל מהותי בין כפר אוקראיני שנכבש למשך שלושה ימים על ידי כוח רוסי, לבין שטחים במזרח אוקראינה שרוסיה כבשה ב-2014. בשטחים הללו יש לה אחריות אזרחית מלאה, על כל המשתמע מכך".

מהדברים הללו נגזר עקרון שיכול לשחק לרעת ישראל והוא משך השהות בשטח הכבוש, בלי קשר להימצאות אוכלוסייה. כיום נמצאים בשליטה מלאה של צה"ל שני מסדרונות יבשתיים ריקים לגמרי מאוכלוסייה פלסטינית: ציר נצרים וציר פילדלפי. לכשתושלם הפעולה במחנה הפליטים ג'באליה,  ישראל תחזיק למעשה במובלעת בצפון הרצועה, בקו שמצפון לעיירות בית חאנון ובית לאהיא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ"ץ מבקרים בציר נצרים ברצועת עזה, 19 בנובמבר 2024 (וידיאו: לע"מ)

השאלה היא את מה ישרת המצב הזה, של ביתור רצועת עזה לשלושה חלקים? מחנה הימין בממשלה מבקש להקים שם התנחלויות; נתניהו הבהיר בעבר כי אין כוונה כזו. אולם עד לרגע זה, אין לדרג המדיני תשובה ברורה מה התוכנית לגבי השטחים הללו שמוחזקים על ידי צה"ל.

אין ספק שהחזקת שטח יכולה לשמש מנוף לחץ במשא ומתן לשחרור החטופים – זו בהחלט אפשרות הגיונית, אבל אף אחד בדרג המדיני לא דיבר עליה במפורש.

על פי מצב הדברים בשטח, זה נראה כמו הכנה לשהייה ארוכה ולא זמנית וקצובה. רוחב מסדרון נצרים, שם ביקרו שלשום ראש הממשלה ושר הבטחון, עומד על 7 ק"מ. גם בציר פילדלפי נעשות פעולות להרחבה, מהגבול עם מצרים ועד קו הבתים הראשון.

"השאלה שיכולה לצוץ במצב הדברים הזה היא מי הריבון", מסכם עו"ד רייזנר. "מועצת הביטחון של האו"ם יכולה – במסגרת הסמכות שלה בדין הבינלאומי – לקחת אחריות על אזור ולייתר בכך את מנגנוני הניהול הקיימים שלו"

"השאלה שיכולה לצוץ במצב הדברים הזה היא מי הריבון", מסכם עו"ד רייזנר. "מועצת הביטחון של האו"ם יכולה – במסגרת הסמכות שלה בדין הבינלאומי – לקחת אחריות על אזור ולייתר בכך את מנגנוני הניהול הקיימים שלו". ספק אם ישראל תרצה להגיע למצב כזה, שיאפשר למועצת הביטחון להחליט מי יהיה הריבון הבא.

כרגע נראה שנתניהו עדיין מחפש פתרון שיאפשר את ריבוע המעגל ויבטיח ביטחון לישראל – ושרידות פוליטית לנתניהו עצמו.