כשהאפיפיור אורבנוס השני קרא ב-1095 למתנדבים להציל את עיר הקודש ירושלים מהשליטים המוסלמים שלה, התגובה הייתה פנטית, בלשון המעטה.
הוד קדושתו הבטיח פרסים פנטסטיים – כסף, נכסים ומחילות על חטאים בעולם הבא, אבל גם ההזדמנות "להציל" את האתרים הנוצריים מהכופרים המוסלמים.
עם אמונה דתית עמוקה וקנאות אדירה, האיכרים והמלכים יצאו אל ארץ הקודש. כשהגיעו לירושלים, הם ציפו שהחומות יקרסו. אחר שהקיפו אותן שבע פעמים, כמו שיהושוע הקיף את יריחו, הם גילו שהחומות עדיין עמדו.
לבסוף, הצלבנים תקפו ורצחו ללא רחמים כל יהודי ומוסלמי שמצאו בפנים, וירושלים הפכה לבירה של ממלכת הצלבנים. גוטפריד מבויון, אדם אכזר וחסר רחמים, נבחר להיות השליט של האזור.
רוב האנשים שהשתתפו במסעות הצלב עזבו בחזרה לביתם. אלו שנשארו, החליטו ליצור אחוות על מנת להגן על הממלכה החדשה והמתפתחת של ירושלים, ולשמור על הדרכים בטוחות עובר צליינים הנוהרים לעיר הקודש.
המסדר הראשון היה מסדר סנט ג'ון (ההוספיטלרים). הייתה זו קבוצת נזירים שהפעילה בית חולים בארץ הקודש עוד לפני הצלבנים. ב-1099, יחד עם השבועה הדתית שלהם, הם נשבעו גם להגן על הממלכה ולטפל בחולים ובפצועים.
בהמשך, תשעה צלבנים התאגדו להקמת מסדר שני: הטמפלרים, שהוזמנו על ידי הממלכה להקים את המפקדה שלהם במסגד אל אקצה על הר הבית. המסדר הטבטוני, קבוצה שלישית של נזירים לוחמים מגרמניה, הופיע רק בסביבות 1190.
כל שלושת המסדרים צברו עושר רב, אבל הטמפלרים, בעכו, יצרו את המערכת הבנקאית המודרנית הראשונה בעולם. יחד, לוחמים קנאים משלושת המסדרים הקימו עשרות מצודות קטנות על הדרכים הראשיות עליהן עברו צליינים אירופאים בדרכם לירושלים. במשך הזמן, המצודות הפכו לטירות גדולות.
1. מונפורט
אחד מהמבצרים הנפלאים מתוכם היה המונפורט, שהחל כחווה מבוצרת. הוא ממוקם על גבעה תלולה מעל לעמק עמוק וסביבו עצים ירוקים במשך כל השנה.
ב-1228 המסדר הטבטוני קנה את המבצר והפך אותו למטה שלו, לרבות חדר אוצר וארכיון. אבל הוא היה עדיין קטן לצורכיו, ועם תרומות מאירופה הם השקיעו 50 שנה בשיפוץ משמעותי עם טעם אירופאי. הטירה שנוצרה בסוף התהליך כללה מגדלים מסיביים, חדר אוכל עצום עם חלונות מלאי ויטרז'ים, וקפלה אלגנטית.
מונפורט (הר חזק) הפל להיות אחת הטירות הנהדרות ביותר בממלכת הצלבנים. פולשים ממלוכים הטילו מצור על מונפורט ב-1266, אך לא הצליחו לחדור את ההגנות שלו. כשהם חזרו לאחר 5 שנים, החיילים חפרו תעלה מתחת לחומה הדרומית, התפרצו פנימה והשתלטו על החצר הפנימית. הממלוכים לא הרגו את הצלבנים ואפשרו להם לקחת את הארכיון וחדר האוצר שלהם איתם כשעזבו.
2. לטרון
כשאנשים בארץ מדברים על המבצר בלטרון, הם לרוב לא מתכוונים לטירה שנבנתה בשנות ה-1130 על ידי רוזן ספרדי והופקדה בידם של הטמפלרים.
מה שהם זוכרים, במקום זאת, הוא תחנת המשטרה המבוצרת היטב שהבריטים הקימו במהלך תקופת המנדט שלהם בפלשתינה. המבצר, הידוע בישראל בתור מבצר לטרון, שיחק תפקיד עצום במלחמת העצמאות של ישראל ב-1948.
בעקבות המיקום האסטרטגי – מעל הכביש היחידי שחיבר אז בין ירושלים לערי החוף – מבצר לטרון המודרני הועבר לערבים כשהבריטים עזבו את המדינה.
ולמרות תקיפות חוזרות ונשנות על ידי חיילים של צבא ההגנה לישראל, שהוקם זמן קצר קודם לכן, המקום נותר בידיים ערביות עד למלחמת ששת הימים.
רק שרידים מעטים נותרו מהמבצר הצלבני, הנקרא La Tour des Chevalliers (הטירה של האבירים) על אף שתפקד באופן מלא עד 1187.
אך זו הייתה השנה שבה צלאח א-דין – מנהיג צבאי שבסופו של דבר הפך לסולטאן סוריה ומצרים – הכה בכוחות הצלבניים בקרב קרני חיטין.
לאחר ההצלחה הזו, א-דין כבש את רוב המדינה, לרבות לטרון, וירושלים. במהלך מסעות הצלב השלישיים, שהתרחשו מ-1189 ועד 1192, הוא הרס את מבצר לטרון.
3. מצד עתרת
במשך יותר ממאה שנים, הסברה הייתה כי ישנו מבצר טמפלרי שנהרס על ידי כוחות מוסלמים, אשר לא נותרה ממנו ולו אבן אחת. ואכן, כאשר צלאח א-דין כבש את המבצר, נאמר כי פיקח בעצמו על ההריסה שלו.
ב-1993, עם זאת, ארכאולוגים גילו חלקים שלמים מהחומות החיצוניות סביב מצד עתרת, יחד עם חלקים מהמצודה הפנימית.
מצד עתרת הוא רק אחד מהשמות שלו. באנגלית הוא נקרא Chastellet, עבור הערבים המקומיים הוא ידוע בשם א-עטרה. המוסלמים קראו לו בית אל-עזאן, או בית הצער. הסיבה לכך היא שחלק מהמסורות המוסלמיות, זה האתר בו יעקב שמע כי יש למכור את בנו יוסף לסוחרים חולפים.
יחד עם שאטו נף (הנקראת גם הונין, וממוקמת בגליל העליון), מצד עתרת היה אמור להגן על הדרכים הראשיות בצפון-מזרח המדינה במהלך תקופת הצלבנים.
אך מספר חודשים לאחר השלמתו ב-1177, הכוחות המוסלמים של צלאח א-דין הסתערו על המצודה. בעקבות חוסר היכלות לכבוש אותו בקרב ישיר, החיילים הטילו עליו מצור ובמקביל חפרו תעלה מתחת למגדל המרכזי, מילא אותה בעץ והצית אותה. המגדל הראשי קרס וחיילים מוסלמים הסתערו פנימה. לפני הריסת המבנה, החיילים טבחו ב-1,000 תושבים ודחסו את גופותיהם למגדל המים.
4. מצודת צפת
במרכז העיר צפת נמצאים שרידי הטירה הצלבנית הגדולה ביותר במזרח התיכון. היא נבנתה על גבי שרידים עתיקים יהודים, ביזנטיים ומוסלמים, משום שלאורך כל ההיסטוריה רבים שאפו להחזיק בגבעה ממנה אפשר לשלוט על כל צפון הגליל.
הצלבנים כבשו את הגליל מהמוסלמים ב-1101 והטמפלרים הקימו מבצר באתר זה בדיוק, אך נטשו אותו כשצלאח א-דין הטיל מצור על צפת ב-1188. עם חזרתם ב-1240, הטמפלרים הקימו מצודה מסיבית ומסביבה שלוש חומות הגנתיות.
הגנרל הממלוכי ביברס הטיל מצור על צפת ב-1266, אך לא הצליח לכבוש את המבצר. במקום זאת, הוא הציע לכל מי שהיה בטירה מעבר בטוח בתמורה לכניעה שלו. כשהם עשו זאת, הוא טבח כמעט את כל מי שהיה שם.
הטירה לא הושמדה על ידי המוסלמים, שהשתמשו בה לעצמם, אלא נהרסה באופן חלקי על ידי רעידת אדמה ב-1837. עם זאת, היסודות שלה שומרו על ידי הבריטים, שהמירו את החללים הגדולים למאגר מים עירוני.
מה שנותר הוא חלק מגן המצודה, אתר חובה למבקרים באזור. אכן, הנוף מראש ההר עליו היא עומדת הוא מרשים במיוחד וכולל נוף של הכנרת.
לפני הקמת המדינה, המודיעין היהודי גילה כי המופתי של ירושלים תכנן לבנות מטה זמני בצפת כדי להכין את התקיפה על ירושלים. מנהיגים ביישוב היהודי החליטו לשלוח כוחות לתקיפת המבצר על מנת להשיג שליטה על אתר אסטרטגי זה. התקיפה הצליחה, והשליטה היהודית בעיר הובטחה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו