מסיבת העיתונאים המפורסמת של הנשיא משה קצב הזועף והמנותק במרץ 2009, אחרי שכבר דחה את הצעת הפשרה הנדיבה והמופלגת של הפרקליטות וחתם את גורלו לנצח כאנס – הייתה רגע מכונן ביחסי העיתונות והשלטון בישראל.

בפה פעור מתדהמה חזה הציבור באחד האנשים החשובים במדינה מאבד שליטה ומשתלח בעיתונאים, ביועץ המשפטי לממשלה, ובמתלוננות נגדו כמו תגרן בשוק. חשבנו אז שלא יהיה נמוך מזה. חשבנו שהגענו לתחתית.

הו, כמה היינו תמימים. עם כל קלונה, מסיבת העיתונאים של הנשיא קצב נערכה בעידן אחר לגמרי, שבו העבריין הוא החריג, והמואשם הוא המובש (ובסופו של דבר המובס). מול עיתונות חופשית בהרבה, לוחמת, שלא נתנה למסע ההסתה של הנשיא המואשם לעשות בה כרצונה ולהעביר אליה את אשמתו.

עם כל קלונה, מסיבת העיתונאים של הנשיא קצב נערכה בעידן אחר לגמרי, שבו העבריין הוא החריג, מול עיתונות חופשית בהרבה, לוחמת, שלא נתנה למסע ההסתה של הנשיא המואשם לעשות בה כרצונה

העיתונאים אז התקוממו בקול ותמכו זה בזה. הם חשו כולם כאחד מותקפים. יועציו של הנשיא (שרובם התפטרו) העבירו לו פתקים שיחריש כבר, ושום "בייס" לא הריע לבוז היוקד הזה לכל מה שמייצג דמוקרטיה ושלטון חוק.

כמה הרבה השתנה בציבוריות הישראלית מאז. היום לא הנשיא – תפקיד עם סטטוס אך ללא כל חשיבות שבכלל התחיל כג'סטה לחיים וייצמן שנותר ללא תפקיד עם קום המדינה – הוא הנאשם אלא ראש המערכת כולה, המפקד העליון.

ומסיבות העיתונאים שלו שמתחילות בפרץ טסטוסטורון וחרון נגד "אויבינו", אותם אנחנו מכריעים כבר למעלה מ- 400 יום, ממשיך באופן אוטומטי אל העמלק האמיתי: העיתונאים שממצאים כזבים ותופרים תיקים לראש הממשלה.

את המתקפה של נתניהו על כתב "כאן 11" מיכאל שמש, וביתר שאת נגד כתבת חדשות 12 יולן כהן, אפשר היה לצפות כמעט מהרגע הראשון של מסיבת העיתונאים, גם אם עוצמתה הפתיעה את כולם

את המתקפה של נתניהו על כתב "כאן 11" מיכאל שמש, וביתר שאת נגד כתבת חדשות 12 יולן כהן, אפשר היה לצפות כמעט מהרגע הראשון של מסיבת העיתונאים, גם אם עוצמתה הפתיעה את כולם. נתניהו התייצב מול העיתונאים כמו קצב (בעל המקצוע) מול נתח מדושן של פרה.

אחרי שניסה להפלות בין החנפן התורן מערוץ 14 (שזכה – הפתעה! – בהגרלה להיות ראשון, והקפיד לשאול מדוע אינו מפטר את היועצת המשפטית לממשלה, שאלה שממש אין סיכוי שהייתה מוזמנת) לבין שאר העיתונאים, ועוד באמצעות "בקשיש" לא פחות, נתניהו התחיל להעלות טורים.

השאלות ששאלתי הערב את נתניהו במסיבת העיתונאים:

האם אוריך ופלדשטיין שהעבירו את המסמך הסודי לבילד עשו את הדבר הנכון?

האם אתה נותן להם גיבוי מלא?

ומה בנוגע לדיווחים על כך שהסכמת לרדת מהגולן בעבר?

תשובתו בפנים???? pic.twitter.com/Ghr4l39f87

— מיכאל שמש Michael Shemesh (@shemeshmicha) December 9, 2024

זה התחיל עם מתקפה על שמש שדיווחיו על הקומבינות של צוות מכונת הרעל, לרבות החשיפה של פרשת פלדשטיין, מדירות לא מעט שינה מנתניהו. שמש לא נבהל, ואפילו הזכיר לנתניהו איך שינה ב- 180 מעלות את גישתו כלפי הקצין המדליף מ"הוא לא עובד בלשכה" לחבר קרוב.

זה היה רק הספתח, כי בסוף התאגיד אולי אויב העם ושלמה קרעי, אבל חדשות 12 הם ממש "אל ג'זירה" – ביטוי של מכונת הרעל המשרתת את ראש הממשלה בהסתה קבועה וקצבית נגד הערוץ המרכזי.

נתניהו תקף את יולן כהן שוב ושוב, האשים אותה שהיא "מפיצה יום יום" כזבים, ואף "פוגעת במשפחות" החטופים. כשכהן ניסתה להשיב לו, היסה אותה דוברו של נתניהו ועוד העז לנזוף בה ש"תכבד את חבריה בתקשורת".

נתניהו תקף את יולן כהן שוב ושוב, האשים אותה שהיא "מפיצה יום יום" כזבים, ואף "פוגעת במשפחות" החטופים. כשכהן ניסתה להשיב לו, היסה אותה דוברו של נתניהו ועוד העז לנזוף בה ש"תכבד את חבריה בתקשורת"

לכאורה ה"אירוע" הסתיים. הדובר העביר את השרביט לכתב הבא בתור ב"הגרלה", וזה לא שקל אפילו לרגע למחות בשם עמיתתו, והיה מוכן עם השאלות "שלו".

יולן כהן מוציאה את הביבי מביבי

הפינוקיו העולמי על ספידים‼️@yollancohen pic.twitter.com/6j8Wz3W4Ku

— the little prince (@thelitt80824365) December 9, 2024

שהרי כפי שלמדנו בשיעור העיתונות בשנה הראשונה – הכי חשוב זה לדחוף עוד שאלה, ואם אפשר לנסח אותה בפומפוזיות ארכנית. התשובה, תגיע או לא תגיע, זה כבר בקושי הרוטב. ושלא יהיו ספקות, כנראה שכל הכתבים בחדר היו נוהגים בדיוק כך: עוברים לסדר היום. אולי נושמים לרווחה שלא קוראים להם יולן.

אלא שאז קרה משהו שהוא דווקא מאד טיפוסי לנתניהו. הוא היה יכול להמשיך הלאה, הוא היה יכול להסתפק בסנוקרת האלימה שהכניס לכהן ואשר השקיטה את הקהל השבוי תחת ידיו כתמיד (והפכה אותו לגיבור בעיניי הבייס ש"מראה להם מה זה"). הוא היה יכול להכריז על ניצחון מוחלט גם בחזית השמינית נגד העיתונות המאוסה.

הוא היה יכול להמשיך הלאה, אבל הוא לא באמת רצה להפסיק. אנשים במעמדו ובמצבו של נתניהו מקבלים תיאבון מוגבר. הם לא יכולים להסתפק במכת המוות, הם חייבים את האובר-קיל

אבל הוא לא באמת רצה להפסיק. אנשים במעמדו ובמצבו של נתניהו מקבלים תיאבון מוגבר. הם לא יכולים להסתפק במכת המוות, הם חייבים את האובר-קיל. לא די להשתיק את הכתבת החצופה שהעזה לשאול שאלה ולדרוש תשובה.

"כן, היא גם אמרה שפגשתי שתי משפחות של חטופים ואמרתי להם שני דברים שונים", התריס נתניהו, בטון של ילד בארגז החול שמתלונן על ילדה רעה שחטפה לו את הצעצוע. "אמרתי להם בדיוק את אותם הדברים, הדברים מוקלטים, עוד שקר שאת מפיצה אבל אין לך גבול לשקרים".

כתבתנו יולן כהן מגיבה למתקפה הבוטה של ראש הממשלה על השאלה שהציגה במסיבת העיתונאיםhttps://t.co/nNECYpDHbU | @yollancohen pic.twitter.com/BX1tCjrpMd

— החדשות – N12 (@N12News) December 9, 2024

שוב הוכיח נתניהו עד כמה הוא רגיש לכל מילה שנכתבת ומשודרת, עד כמה הוא מקפיד לעקוב באובססיביות חסרת תקדים אחרי כל ביקורת, ועד כמה הוא לוקח את העיתונות ללב, לריאות ולכבד.

זה אותו נתניהו שבמפגש עם בכירי העיתונות הציב ציוץ מטופש של כתב כלכלי באותו מדרג חשיבות כמו המלחמה מול איראן, ושנשבע לנקום בעיתונאי אחר שכתב עליו ועל רעייתו שרה פוסט מעליב, כאילו עסקינן בפעיל חמאס.

אמש היה הערב שלו, על חרון אפו, עם כל השטיקים על ספידים: הניצחון המוחלט כבר כאן, הברית האיראנית מתפרקת, הנשיא הנבחר דונלד טראמפ טורף את הקלפים.

אמש היה הערב שלו, על חרון אפו, עם כל השטיקים על ספידים: הניצחון המוחלט כבר כאן, הברית האיראנית מתפרקת, הנשיא הנבחר דונלד טראמפ טורף את הקלפים

"שמונה שנים אני מחכה להגיד את האמת שלי", "עכשיו אני מדבר", "הכול הולך חביבי בניסיון להוריד את ביבי", פרעושים בתאי מעצר, יוני ועידו, שרה ובנציון, אין דבר כזה נבצרות, בדמוקרטיה העם בוחר את המנהיג ועוד ועוד.

הוא עצר בכל התחנות, מצץ צוף מכל הפרחים, נגס בפירות ונתן להם לטפטף על סנטרו בהנאה גלוי, והשאיר את כולם פעורי פה. לאילו גבהים ינסוק מכאן בפעם הבאה שיצטרך לכנס מסיבת עיתונאים? לאילו תחתיות יצנח? קשה לחשוב, מפחיד לדמיין.