בקצרה:

• פוליטיקאים כמו רה"מ בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין ושר התקשורת שלמה קרעי מצהירים שהרייטינג של ערוץ 14 "גבוה מאוד" ואף "הכי גבוה".
• 6.4% מהיקף הפרסום בערוצים המסחריים מגיעים לערוץ 14, מול 72.8% לערוץ 12. חלק ניכר מהפרסום בערוץ 14 מגיע מהממשלה.
• מחוץ למהדורת החדשות נמדדה לערוץ 14 רק תוכנית אקטואליה אחת עם רייטינג גבוה של כ-9%. לקשת 12 שלוש תוכניות מעל 11% בשלושה ז'אנרים.
• 36% מהציבור מצהירים על חוסר אמון מוחלט בערוץ 14, הרבה יותר מכל ערוץ אחר.
• 58% ממצביעי הממשלה מעדיפים את מהדורת החדשות של ערוץ 14, אבל רק 2.5% ממצביעי האופוזיציה. 
• הרייטינג של ערוץ 14 זינק מ-1.47% ב-2022 ל-7.2% ב-2023. מאז, במהלך המלחמה, הרייטינג שלו נע בין 5% ל-6.5% ללא עלייה או ירידה משמעותית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרים וח"כים מהקואליציה הצהירו פעמים רבות כי לערוץ 14 יש את "הרייטינג הכי גבוה" ושהוא "הערוץ הנצפה ביותר בישראל", כביכול. זאת, למרות שהרייטינג שלו מעולם לא עלה על זה של ערוץ 12 או התקרב אליו.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה

• ארבע מדידות רצופות מצאו יתרון לקואליציה בחשיפה התקשורתית. בבדיקה הרחבה ביותר, שפורסמה ב"העין השביעית" באפריל 2026, קיבלו נציגי הקואליציה 68 אחוזים מזמן השידור מול 32 אחוזים לאופוזיציה.
• מפת הסקרים הפוכה כבר שלוש שנים וחצי. מאפריל 2023 ועד ספטמבר 2026 לא חצה גוש הקואליציה את רף 52 המנדטים, למשל לפי סקר זמן ישראל.
• בין נובמבר 2025 לפברואר 2026 נתניהו לבדו צבר 6,548 דקות שידור, פי ארבעה מיאיר לפיד, הפוליטיקאי הבכיר ביותר באופוזיציה, שצבר 1,635 דקות – ובלי להתראיין: לפי בדיקת "העין השביעית", הריאיון האחרון שנתן לתקשורת הישראלית היה ב-20 במרץ 2021.
• חלק מזמן המסך שלו ניתן בעילום שם. לפי חשיפת "העין השביעית", לשכת ראש הממשלה מפיצה הודעות לכתבים מדיניים שנדרשים לייחס אותן ל"גורם מדיני בכיר", ונתניהו עצמו הוא המדליף מישיבות הקבינט.
• גם בתקופת ממשלת השינוי הייתה חשיפה לא פרופורציונלית בתקשורת לנתניהו ולבן גביר, שהיה אז יו"ר מפלגה קטנה באופוזיציה.
• תקציב הפרסום הממשלתי זרם לערוץ אחד. לפי בדיקה שפורסמה בזמן ישראל, חלקו של ערוץ 14 עלה ב-532 אחוזים מאז 2022, בעוד שחלקה של חדשות 13 ירד מ-22 מיליון שקלים ל-8.7 מיליון.

הטענה שהתקשורת המרכזית פועלת נגד הקואליציה אינה עולה בקנה אחד עם הנתונים. בין נובמבר 2025 לפברואר 2026 נמדד זמן השידור שקיבל כל צד בחמישה ערוצי טלוויזיה ורדיו, והתוצאה הייתה 68 אחוזים לנציגי הקואליציה מול 32 אחוזים לאופוזיציה. באותם חודשים עצמם עמד גוש נתניהו בסקרים על 52 מנדטים – מספר שלא חרג ממנו מאז אפריל 2023. הקואליציה דאגה לממן את הערוץ המזוהה איתה: חלקו של ערוץ 14 בתקציב הפרסום הממשלתי עלה ב-532 אחוזים.

מה הטענה על "מונופול השמאל" בתקשורת ומה ניסה קרעי לעשות בנדון?

ב-13 בדצמבר 2025 הודה שר התקשורת שלמה קרעי שהרפורמה שהוא מקדם בתקשורת מונעת פוליטית. כפי שכתב שוקי טאוסיג באתר "העין השביעית", קרעי אמר: "סוגיית הליבה שהחוק מטפל בה היא פירוק מונופול השמאל על התודעה".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

אחיו של לוחם שנפצע קשה בלבנון ואושפז בבית החולים רמב"ם בחיפה פרסם  ברשתות החברתיות פוסט ובו טענות קשות על הטיפול באחיו. בפוסט הוא ציין בהבלטה את העובדה שרוב הצוות במשמרת היה דובר ערבית, שלא היה לה כל קשר לתוכן הטענות.

טענותיו של האח לא היו מבוססות. בית החולים הצהיר כי בדק אותן ושלל אותן לחלוטין. אבל הפוסט כבר הצית את האינטרנט. כלי תקשורת העניקו לטענות הלא בדוקות של האח ולהערותיו הגזעניות במה בלי לשאול שאלות ביקורתיות נדרשות, והפוליטיקאים הסתערו על הסיפור כדי להרוויח נקודות.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

עד לאחרונה, חייב החוק בישראל כל בעל ערוץ טלוויזיה מסחרי להפעיל את מערכת החדשות שלו כחברה נפרדת ועצמאית. הכלל הזה, המכונה "הפרדה מבנית", נועד לאפשר לעיתונאים לדווח בלי חשש גם ממי שמשלם את משכורתם. אבל חוק התקשורת (שידורים) שאושר ביולי בכנסת ביטל את החובה הזאת.

בתצהיר שהגיש לבג"ץ פירט מנכ"ל חדשות 12, אבי וייס, מה אמר לו שר התקשורת, שלמה קרעי, על תכלית ביטול חובת ההפרדה המבנית. וייס אמר בתצהיר: "קרעי אמר לי שחוק התקשורת נועד לאפשר לנתניהו להשפיע על החדשות".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

לפי מדד חופש העיתונות של ארגון עיתונאים ללא גבולות (RSF), ישראל צנחה ממקום 86 ב-2022 למקום 116 ב-2026 – השפל העמוק ביותר בכל תולדות המדד.

במקביל מקדמת הממשלה חקיקה המגבילה את התקשורת, הכריזה חרם על "הארץ", ועיתונאים מותקפים פיזית. שלושת הצירים האלה מצביעים על אותו כיוון: הלחץ פועלת תחת לחץ הולך וגובר.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

שב"כ פתח בחקירה בחשד להדלפה של מועד פתיחת מבצע "שאגת הארי" לחדשות ערוץ 12. זאת, למרות שלפי פרסומים, ראש שב"כ דוד זיני הסביר לשרים בממשלה ש"אין הצדקה מקצועית לחקירה" כזאת. העובדות הללו מתאימות לפרסומים, לפיהם "ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את זיני לקדם חקירה".

ככל הידוע, ההדלפה, ככל שהייתה כזאת, לא פגעה בביטחון המדינה. חדשות 12, וכלי תקשורת אחרים, לא פרסמו דבר לפני שהמבצע יצא לדרך. זאת אחת הסיבות שלא ברור מדוע שב"כ חוקר את ההדלפה הזאת, ולא המשטרה שחוקרת הדלפות בדרך כלל.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

התקשורת הישראלית שרויה בשנים האחרונות, ובמיוחד בחודשים האחרונים, תחת מתקפה משולבת. על התקשורת מופעלים שלושה מעגלים של לחץ: לחץ פיזי, לחץ כלכלי ולחץ רטורי.

האם הממשלה לוחצת על התקשורת דרך תקציבי הפרסום?

בנובמבר 2024 אישרה הממשלה החלטה, ביוזמת שר התקשורת שלמה קרעי, לנתק את כלל ההתקשרויות והפרסום הממשלתי עם עיתוני ואתרי רשת שוקן (קבוצת "הארץ"), לרבות ביטול מנויים לעיתון לעובדי מדינה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.