לצד הפיכת מדינתנו לדיקטטורה ובמקביל לקטסטרופה שחוללה ברצועת עזה (אבל חמאס עדיין קיים וגם גובה חיי חיילים ישראלים), ממשיכה ממשלת ישראל להפקיר את החטופים שנותרו בחיים למסכת התעללות שהדעת מתקשה לתפוס.

אזהרה: הדברים הבאים יכללו תיאורים קשים. תוך כדי סיכול מכוון מצד ראש הממשלה של העסקה הכוללת האחת שאין בלתה, כדי לחלץ את כל חטופינו מהתופת (נסיגה כוללת מהרצועה ושחרור האסירים הפלסטינים) – תגיש ישראל לאו"ם בימים הקרובים דו"ח שערך משרד הבריאות. דו"ח המפרט את מסכת ההתעללויות שעברו החטופים הישראלים ברצועת עזה למיטב הידיעה.

תוך כדי סיכול מצד רה"מ של העסקה הכוללת האחת שאין בלתה לחילוץ כל חטופינו מהתופת – תגיש ישראל לאו"ם דו"ח של משרד הבריאות, המפרט את מסכת ההתעללויות שעברו החטופים הישראלים ברצועה

הדו"ח מושתת על עדויות של החטופות והחטופים ששוחררו בעסקה הראשונה עם חמאס בנובמבר 2023, וכן על עדויות של כמה מבין שמונת החטופים ששוחררו במבצעי חילוץ צבאיים. בין השאר (ושוב: אזהרת טריגר קשה) מצויות בו עדויות על כך שהיו שומרים פלסטינים שהטביעו כוויות בבשרם של חטופים כדי לסמנם, כפי שעושים לעתים לעדרי בקר.

הדו"ח נערך במשרד הבריאות. הוא מושתת על עשרות עדויות שנאספו מחטופים אחרי שחרורם או חילוצם. העדויות נגבו בידי צוותי רפואה, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. כפי שמציין עמוס הראל, הפרשן הצבאי של הארץ, בחלק מהמקרים כלולים בדו"ח גם תיאורים שנגבו לאחר זמן רב יחסית, וזאת מפני שעבר פרק זמן משמעותי עד שכמה מן החטופים הסכימו לתאר בפירוט את מה שעבר עליהם בשבי.

מרבית החטופים והחטופות שרואיינו, שהו ברובם כשמונה שבועות בשבי (עד עסקת נובמבר 2023) למעט מי שחולצו מאוחר יותר באופן צבאי. מה שעבר עליהם (במשך 8 שבועות ובמקרה של המחולצים באופן צבאי: במשך חודשים ארוכים) עלול להעיד על הזוועות שעוברים במשך 446 יממות החטופים החיים מבין מאת החטופים שנותרו ברצועה.

ושוב אזהרת טריגר. אנו צוברים יותר ויותר עדויות (שמושתקות בתקשורת שלנו) על הרעב בעזה, על עקירת 2 מיליון נפשות מבתיהן החרבים ועל מגורי עזתים רבים במחנות אוהלים, על חורבן בתי חולים ועל מוות המוני, על טיפולים ללא הרדמה בעזה בשל מחסור בחומרי הרדמה, על מחסור עצום בתרופות ועל מניעת חזרה שיטתית של מפונים ועקורים לבתיהם שממילא נחרבו.

מרבית החטופים והחטופות שרואיינו, שהו ברובם כשמונה שבועות בשבי. מה שעבר עליהם עלול להעיד על הזוועות שעוברים במשך 446 יממות החטופים החיים מבין מאת החטופים שנותרו ברצועה

וזה משתלב בדבר הנורא הבא שמעולל חמאס לאורך 446 ימים ארוכים. הדו"ח על מצב החטופים כולל עדויות מפורטות על היחס הקשה שספגו החטופים:

התעללות פיזית ונפשית, הרעבה, עינויים והשפלות. כלולות בו גם עדויות על תקיפות מיניות של נשים, של גברים וגם של קטינים, למרבה הזוועה. רבים מהחטופים סיפרו כי סבלו לאורך השבי ממחסור במזון, עד כדי הרעבה.

בימים האחרונים שלהם ברצועה, כך הם סיפרו – ממש לפני שחרורם בעסקה – סיפקו להם השובים לפתע כמויות גדולות של מזון, כדי שייראו טוב יותר בזמן השחרור. גם האבסת יתר זו לאחר ההרעבה, גרמה להם נזקים רפואיים.

החטופים העידו על מניעת טיפול רפואי בבעיות כרוניות, על מתן טיפול לקוי, על טיפולים ללא הרדמה ועל מניעת אספקת תרופות. זהו סבל שאין לתאר במילים. אכזריות חמאס בולטת גם בהקשר זה: לאורך תקופת השבי עשתה ישראל ניסיונות להעביר תרופות דרך הצלב האדום, אולם חמאס לא שיתף פעולה עם היוזמה.

מהדו"ח עולה שרבים מהחטופים חזרו מהרצועה כשהם סובלים ממחלות זיהומיות חריגות וכן מבעיות בדרכי העיכול. זאת על רקע התנאים ההיגייניים הקשים שבהם הוחזקו ובהיעדר טיפול הולם. אחרים דיווחו כי הוחזקו קשורים במשך זמן רב, בלי אור כלשהו. בגופם של כמה חטופים נשארו כוויות, שהשובים צרבו בעורם באמצעות ברזל מלובן. מובן שרבים מהחטופים מתמודדים עם בעיות פסיכולוגיות ארוכות טווח, כתוצאה מתקופת השבי. הם יזדקקו לטיפול מסייע במשך זמן רב. חלקם יזדקקו לו לאורך כל חייהם.

רבים מהחטופים חזרו עם מחלות זיהומיות ובעיות בדרכי העיכול, על רקע התנאים ההיגייניים הקשים והיעדר טיפול הולם. חלקם הוחזקו קשורים ובלי אור. בגופם של חלק נשארו כוויות, שנצרבו בעורם עם ברזל מלובן

רובם ורובן של שורדי השבי שהו שם 8 שבועות. אי אפשר שלא לחשוב על מצבם של החטופים שנותרו בעזה, שרבים מהם סובלים מיחס דומה, במשך פרק זמן ארוך פי תשעה. לפני יותר מחודש פרסם פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים, דו"ח שבו התריע כי החטופים סובלים מסיכוני בריאות חמורים:

נכתב שם שהם סובלים מתת-תזונה קיצונית ושהם איבדו לפי ההערכות קרוב ל-50% ממשקל גופם. זה בלתי נתפס.

אכזריות חמאס אינה יודעת גבולות. לצערי, תגובת הנגד הישראלית אינה יכולה לתת מנוח: האכזריות המבעיתה שהתגלתה בהחרבת הרצועה. זאת לרבות טענת השמדת 84 אחוזים ממאגרי המים (כך לפי ארגון זכויות האדם HRW) ולרבות עדויות מבעיתות על ירי המוני למוות ללא שום קשר להגנה עצמית על חיי החיילים (לא כל שכן – אין כאן שום הגנה על חיי אזרחינו), וההכרה שנהרגו מתחילת המלחמה עשרות אלפי ילדים ונשים וקשישים פלסטינים.

כל אלו הן עובדות, שגם אם נעצום את עינינו 80 פעם, נטען שהן כוזבות 100 פעם מבלי להציג ראיות חלופיות, ונכחיש אותן בתוקף 300 פעם – לא יהיה ניתן לברוח מהן.

ובהקשר זה ראוי לסיים בכך: חמאס הוא כמובן האשם בחטיפה ובהחזקה בתנאים בלתי אנושיים, בהתעללות ובהרעבה של חטופינו. אך מי שמפקיר אותם בידי חמאס בידיעה ברורה שבכך הם מופקרים לעינויים בלתי נתפסים ולמוות נורא – הם בנימין נתניהו וכל שרי ממשלת ישראל הנפשעת.

נראה שאין חיים לאחר המוות. נראה שאין גן עדן או גיהינום למעט הגיהינום עלי אדמות. אך לו היה גיהינום, אין ספק שבצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר ושמחה רוטמן היו יושבים שם לצד נתניהו, אשתו ובנו ועוד רבים ורעים – ומביטים בצדו השני של הגיהינום במפקדי הנוח'בה שמומנו בסכומי עתק במזומן בידי קטאר ובאישור ממשלת ישראל, כי היה צריך להחליש את הרשות הפלסטינית.

חמאס הוא כמובן האשם בחטיפה ובהחזקה בתנאים בלתי אנושיים, בהתעללות ובהרעבת חטופינו. אך מי שמפקירם בידי חמאס בידיעה ברורה של הפקרתם לעינויים בלתי נתפסים ולמוות נורא – הם נתניהו וממשלתו

החזירו אותם. את כולם. עכשיו. כן, במחיר נסיגה מהרצועה ושחרור אסירים פלסטינים. זהו הדבר הטוב היחיד שתוכלו לעשות לאחר חורבן כה עצום שהמטתם על בני הארץ הזו.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.