התקרית הטרגית בלבנון בה נפל גור קהתי ז"ל וזאב ז'אבו ארליך ז"ל איבד בה את חייו, הובילה למרכז הבמה את דמותו של ארליך והשיח הציבורי בעקבות התקרית התמקד בצדק בחיבור בינה לבין הצבא. בין הצבא לארליך נוצרה מערכת יחסים הדוקה, והוא השתמש בקשרים שיצר כדי לצאת למסעות "החקר" שלו, כמו זה שממנו לא חזר.
לז'אבו היה כישרון מיוחד למצוא סיפור יהודי בכל מקום ואתר, גם כשאחרים לא מצאו אותו, והוא השתמש בכישרון הזה ובקשר עם הצבא כדי להנחיל לחיילים את תפיסת עולמו על זכותנו הבלעדית על הארץ.
לז'אבו היה כישרון מיוחד למצוא סיפור יהודי בכל אתר, והוא השתמש בכישרון זה ובקשר עם הצבא כדי לצאת למסעות "חקר" כמו זה שממנו לא חזר, ולהנחיל לחיילים את תפיסת עולמו לגבי זכותנו הבלעדית על הארץ
אתרי המורשת והסיפור היהודי, האמיתי או המומצא, שימשו כלי חשוב בדרך לשם.
Posted by מעוז שוורץ on Wednesday, November 20, 2024
התקשורת התמקדה כדרכה בסיפור האנושי. דמותו המשופמת האייקונית של ז'אבו ושפע החומרים שנמצאו בארכיונים סייעו לה בכך. נוכחותו בפעילויות מבצעיות של צה"ל המחישה את הסימביוזה שנוצרה בין המתנחלים לצבא, והעצימה את הדרמה.
כל אלה חשובים והם חלק אינהרנטי מהסיפור, אולם שתי תופעות נוספות נעדרו מהסיקור התקשורתי. האחת היא העובדה שגם בלי ז'אבו יש חיבור עמוק בין הצבא למתנחלים ואתרי המורשת, חיבור שבאמצעותו מנחילים הצבא והמתנחלים לחיילים סיפור יהודי בלעדי של הארץ.
אפשר לראות זאת בטקסים שנערכים בתל שילה ובאתרים ארכיאולוגיים אחרים, אפשר היה לראות זאת רק השבוע בסיורים בהם מאמץ הצבא משימות אבטחה לסיורים בכפרים פלסטינים, כמו הדלקת נרות בסמוע בשטח A שהוקדשה לארליך, בכיפל חארס, בסיורים לארמונות החשמונאים עליהם הרחיב כאן השבוע עומר שרביט, ועוד אינספור אירועים.
Posted by Boaz Haetzni on Wednesday, January 1, 2025
י
הדלקת נרות בסמוע לזכרו של ארליך ז"ל, מתוך הפייסבוק של בועז העצני
התופעה השנייה, שעליה לא דובר כלל וגם אותה ייצג ז'אבו, היא האופן בו מסתכלים המתנחלים על אתרי המורשת ועל הטיולים בכפרים ובאתרי עתיקות בגדה, וגם שם נמצאים ממשיכי דרכו.
"מטיילים ביהודה ושומרון", "עמיתים לטיולים", "חרגבים טיולים" ודפים נוספים הם דפי פייסבוק המוקדשים לטיולים ברחבי הגדה המערבית, אך לא רק. הדפים האלה, כמו גם דפים פרטיים של מטיילים צעירים מההתנחלויות, או מתנחלים במובן הסוציולוגי של המילה, מציגים פן נוסף במורשתו – הטיולים בשטחי הגדה, בכפרים ובאתרי המורשת הפלסטינים הם חלק מתהליך הייהוד שלהם והפגנת בעלות שמשרתת את הנרטיב היהודי.
פן נוסף במורשתו של ז'אבו – הטיולים בשטחי הגדה, בכפרים, באתרי העתיקות בגדה ובאתרי המורשת הפלסטינים, הם חלק מתהליך הייהוד שלהם ומהפגנת הבעלות שמשרתת את הנרטיב היהודי
בתמונה הזו מופיעים ז'אבו ארליך ז"ל וחברו מאיר רוטר, שקבוצת הטיולים "עמיתים לטיולים" שבחוגיה הוא מטייל ופעיל, הייתה ממארגני הכנס לזכרו של ז'אבו, אליו התפרצו בני משפחתו של גור קהתי ז"ל, ושלושה מטיילים שיופיעו בתמונות הבאות. אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים – אז הנה כמה תמונות השוות אלפי מילים.
הכניסה למסגדים עם נעליים, הזלזול בתפילה המוסלמית והוצאתו של הסהר ממקומו, מדגימות כיצד הנוכחות האדנותית של אלו שהולכים בעקבותיו, בזה לאתרי המורשת והדת של הפלסטינים, ובמקרים מסוימים אף פוגעת בהם. הסיבה להתנהגות הזו היא שבעצם קיומם מאיימים אתרים אלה על הנרטיב שמציג בלעדיות יהודית על הארץ.
אדמת הגדה המערבית מלאה בהיסטוריה ובאתרי המורשת של שני העמים. הניסיון למחוק אף אחד מהסיפורים לא יצלח, אבל יעמיק את הפערים בין הצדדים.
הכניסה למסגדים עם נעליים, הזלזול בתפילה המוסלמית והוצאת הסהר ממקומו, מדגימות כיצד הנוכחות האדנותית של ההולכים בעקבותיו, בזה לאתרי המורשת והדת של הפלסטינים, ולעתים אף פוגעת בהם
במשך מאות שנים שימרו המוסלמים שמות וסיפורים יהודיים ובמקביל היהודים אימצו מסורות מוסלמיות של אתרים שנקשרו בדמויות מקראיות. אם נשכיל להבין שהאתרים והסיפורים של שני העמים קשורים זה בזה, נצליח בזכותם גם לחלוק את הארץ.
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ניתן לשער את המהומה שהיתה קמה אם מטיילים מוסלמים היו נכנסים לבית כנסת ברגל גסה בלי כיסוי ראש שלא לומר עם נשק… או מוסלמי שהיה תולש מנורה של שבעה קנים ממקומה בכל מקום שהוא.
אבל לאדוני הארץ מותר הכל בכל מכל כל, כולל ביזוי קשה של אתרים וסמלים בעלי משמעות לאחרים. יריקה בנוכחות אנשי דת נוצרים, עשיית צרכים בבתי קברות מוסלמים (בעיני ראיתי בעת שירותי הצבאי בשטחים), שלא לומר התעמרות באוכלוסיה אזרחית שנעשתה לדבר של שגרה.