אתמול (רביעי) היה עוד יום שגרתי במחנה הפליטים שבורה בפאתיה המזרחיים של רפיח, וכוח של חטיבת הנח"ל התארגן לעוד יום של פעילות. שגרה כאן משמעותה עוד הרחבה של שטחים שצה"ל תופס במחנה, המשתרע מגבול מצרים וכמעט עד למרכז העיר רפיח.

סיור במה שהיו כנראה רחובות המחנה ועכשיו הם צירי עפר שדחפורים של צה"ל חורשים כמעט על בסיס יומי כדי לאתר מטענים, לא מותיר ספק לעוצמת הקרבות שהתחוללו כאן, הרס מוחלט מסביב.

בדיוק כמו בכפרים השיעים בדרום לבנון, גם כאן תושבי המחנה עדיין לא מבינים את מחירה האמיתי של המלחמה. רובם נמצאים עדיין באזור ההומניטרי שבאל-מוואסי בדרום-מערב הרצועה ולא הגיעו לבתיהם מאז.

בדיוק כמו בכפרים השיעים בדרום לבנון, גם כאן תושבי המחנה עדיין לא מבינים את מחירה האמיתי של המלחמה. רובם נמצאים עדיין באזור אל-מוואסי בדרום-מערב הרצועה ולא הגיעו לבתיהם מאז

אחד ההסברים להרס הרב ברפיח הוא כי לעיר הזו היה את הזמן הרב ביותר להתכונן לכניסה של צה"ל – כמעט חצי שנה מתחילת המלחמה – וזה ניכר היטב באלפי מבנים הרוסים כליל.

בניגוד למבנים הממולכדים שבהם נתקל צה"ל במרכז הרצועה ובצפונה, כאן נתקלו הכוחות בשכונות שלמות שהיו ממולכדות, כולל מטענים שהוטמנו בקירות כפולים שנבנו במיוחד בשביל זה.

כוח צה"ל פועל ברפיח, 22 ביולי 2024

במהלך הסיור עם כוח הנח"ל בין הריסות המחנה, אנחנו מגיעים לבור עצום בקרקע ברוחב ועומק של עשרות מטרים. מדובר בתוואי של מנהרה שהתגלה בשכונה. לא ברור האם מדובר מנהרת הברחה שחוצה לצד השני של הגבול עם מצרים, או מנהרה הגנתית ששימשה את חמאס להתארגנות צבאית.

לא רחוק מכאן נרצחו ששת החטופים במנהרה בתל סולטאן, שם גם התחבא יחיא סנוואר עד שחוסל. באזור גם אותרו אתמול גופתם של יוסף אל-זיאדנה וככל הנראה בנו חמזה אל-זיאדנה, שנחטפו מהרפת בקיבוץ חולית ב-7 באוקטובר.

הקרקע כאן רכה מאוד, רובה חול ים, ולכן נחפרו כאן עשרות קילומטרים של מנהרות. "קבלני המנהרות" של אזור רפיח הפכו ברבות השנים למוקדי הידע בתעשיית המנהרות העזתית.

הקרקע כאן רכה מאוד, רובה חול ים, ולכן נחפרו כאן עשרות קילומטרים של מנהרות. "קבלני המנהרות" של אזור רפיח הפכו ברבות השנים למוקדי הידע בתעשיית המנהרות

הפרסומים האחרונים על התקדמות במשא ומתן לשחרור החטופים ועל כך שיש הבנה בין הצדדים על היערכות מחדש של צה"ל באזור ציר פילדלפי, לא ניכרת בשטח. מבחינת כוחות צה"ל שפועלים כאן, אין כל סימן לנסיגה עתידית.

בשיחות עם קצינים בגזרה מסתמנת מגמה הפוכה: מבחינתם המשימות לא רק שלא השתנו, אלא אף התרחבו לאזורים נוספים ברצועה הדרומית.

ציר פילדלפי ברצועת עזה, לאורך הגבול עם מצרים, 15 ביולי 2024 (צילום: אורן כהן/פלאש90)

נסיעה לאורך ציר פילדלפי ממעבר כרם שלום לכיוון הים לא משאירה מקום לספק: ישראל השקיעה כאן הרבה מאוד בתשתיות. מסלילת כביש אספלט לכל אורך הגבול, הצבת אנטנות תקשורת, סלילת קווי חשמל בחלק מהמקומות ופריסה של אמצעי תצפית בכדי לאתר מנהרות שחוצות למצרים.

אמנם צה"ל הכריז כי איתר את כל המנהרות שחצו את הגבול, אבל המאמץ לאתר נוספות לא פסק – וכנראה לא בכדי.

התמונה בצד המצרי של הגבול סטטית. כמעט שלא נראים חיילים או שוטרים מצריים, למעט תנועה דלילה במגדלי השמירה הצמודים לחומת הבטון המצרית. אחרי תקרית הירי בין צה"ל לכוח המצרי במאי האחרון במעבר רפיח, התיאום בין הצדדים הודק מאוד, כמו גם הסגה לאחור של חלק מהכוח המצרי.

מעבר רפיח שבו שהו בעבר כוחות מצריים נראה אתמול ריק לחלוטין משני צידיו, ובצד הישראלי הוא היה חסום בקוביות בטון.

כבר בתחילת המלחמה המצרים ביצרו את הציר באופן משמעותי ופרסו לכל אורכו חומת בטון גבוהה. בהמשך נבנו גם שתי סוללות עפר גדולות בעומק השטח

כבר בתחילת המלחמה המצרים ביצרו את הציר באופן משמעותי ופרסו לכל אורכו חומת בטון גבוהה. בהמשך נבנו גם שתי סוללות עפר גדולות בעומק השטח. בקהיר חששו מפריצת הגבול על ידי עשרות אלפי פליטים פלסטיניים ונערכו בהתאם, לא לפני ששיגרו לישראל אזהרות ברורות בעניין.

מעבר רפיח נטוש והרוס בצד של רצועת עזה, 8 בינואר 2025 (צילום: אמיר בר-שלום)

עיקר הלחימה של צה"ל בימים אלה נמצא בצפון הרצועה, באזור בית חאנון, וזה ממשיך לגבות מחיר כבד. אתמול נהרגו במקום שלושה לוחמי שריון וקצין נפצע קשה.

עיקר הלחימה של צה"ל בימים אלה נמצא בצפון הרצועה, באזור בית חאנון, וזה ממשיך לגבות מחיר כבד. אתמול נהרגו במקום שלושה לוחמי שריון וקצין נפצע קשה

בצפון הרצועה צה"ל שינה את דפוס הפעולה שלו. בתחילת המלחמה הוא פעל לעומק השטח עם חמש אוגדות בכדי לשחוק את הכוח הצבאי של חמאס. אחר כך הוא עבר לפשיטות ממוקדות, ואילו עכשיו הוא נוקט במדיניות של "תפיסת שטח" שמשמעותה כיתור של אזור מסוים מכל צדדיו ואז טיהור.

זה היה דפוס הפעולה בבית לאהיא שכותרה על ידי חטיבת כפיר, זה דפוס הפעולה בגבאליה המכותרת על ידי חטיבה 401, וזה דפוס הפעולה בבית חאנון על ידי חטיבת הנח"ל.

התמונה בדרום הרצועה שונה לחלוטין. אזורי הלחימה הם בעיקר פשיטות יזומות של צה"ל מציר פילדלפי צפונה לעיר רפיח. לאורך הציר, צה"ל פועל באופן כמעט חופשי. במחסום הכניסה לציר פילדלפי ליד קיבוץ כרם שלום, הוקם מעבר שמנוטר כל העת על ידי משטרה צבאית. אתמול עברו בו גם לא מעט משאיות אזרחיות.

הרושם הוא שלמרות אי הבהירות המדינית בנוגע ליום שאחרי, ישראל מכינה כאן תשתית קרקעית חדשה, מעבר לרצועת הביטחון שנבנית לכל אורך הגבול עם הרצועה – ממעבר ארז בצפון ועד כרם שלום בדרום.

אמיר בר-שלום ברפיח, 8 בינואר 2025 (צילום: רן יבנאי)

התכנון העתידי הוא לבנות במשולש הגבולות כרם שלום-עזה-מצרים את מעבר הגבול החדש עם סידורי ביטחון קפדניים. המעבר אמור להיות מנוטר 24/7 על ידי ישראל, מצרים ואולי גורם שלישי בינלאומי מוסכם. אלא שבינתיים התוכנית הזו היא בגדר תקווה ישראלית; מצרים עדיין לא נתנה תשובה ברורה לגבי זה.

עדיין לא ברור איך תיראה כאן הפריסה מחדש של צה"ל, אם וכאשר יוסכם על הפסקת אש. האם ההסכמה תכלול קיפול של חלק מהתשתיות שנפרסו כאן? האם הכוחות יתרחקו רק מהאזורים המיושבים?

בנוסף, עדיין לא ברור איך תיראה כאן הפריסה מחדש של צה"ל, אם וכאשר יוסכם על הפסקת אש. האם ההסכמה תכלול קיפול של חלק מהתשתיות שנפרסו כאן? האם הכוחות יתרחקו רק מהאזורים המיושבים ותישאר נוכחות פיזית של כוחות רק צמוד לגדר הגבול או לחילופין ניטור הציר יעשה רק על ידי אמצעים טכנולוגיים וכלי טיס?

במערכת הביטחון אין עדיין תשובות ברורות לשאלות הללו. צה"ל כבר הבהיר כי ידע להיערך לכל תרחיש שיוכתב לו, כולל נסיגה מלאה.