אחרי שנים רבות בבית פרטי, אורן צרור עבר להתגורר בבניין דירות בשכונת נווה אליעזר שבדרום־מזרח תל אביב. כשהגיע לראשונה לגג הבניין, התרשם מהפוטנציאל: כמו גגות רבים בגוש דן, גם הגג של הבניין בן תשע הקומות ברחוב צוקרמן היה ריק ברובו, שכוח ולא מנוצל.
צרור הבין מייד את הפוטנציאל. יותר משנה לאחר מכן, הבניין המשותף הפך לראשון בתל אביב שעל גגו תוקם מערכת פאנלים סולאריים בהספק של כ־30 קילוואט, ולראשון בישראל שבו תותקן גם מערכת אגירה שתזרים חשמל במקרה של הפסקת חשמל – או כפי שזה מכונה היום, תרחיש עלטה.
ישראל, כידוע, עוברת באיטיות משוועת לשימוש באנרגיות מתחדשות, ובראשן אנרגיית השמש. בין כל החסמים שמעכבים את המעבר, תחום הבתים המשותפים הוא המאתגר מכולם. העובדה שמדובר ברכוש משותף ובהחלטה המחייבת את הסכמת רוב הדיירים (שני שלישים לפחות) מייצרת שאלות משפטיות, כספיות ובירוקרטיות שוועד בית של בניין ממוצע מתקשה להתמודד איתן.
"לקח לי המון זמן לשכנע ולהסביר שלא רק שלא צריכים לשלם אפילו שקל, אלא שאנחנו נקבל כסף לקופת ועד הבית שנוכל להשתמש בו להוצאות ותקלות שיש פה חדשות לבקרים"
כדי לפצח את האתגר הזה ולסייע לדיירים ולוועדי הבתים הוקמה "שמש לכולם", מיזם משותף של משרד האנרגיה, קק"ל והפורום הישראלי לאנרגיה, עמותה שעוסקת בקידום האנרגיות המתחדשות.
אורן צרור הגיע עם החלום הסולארי שלו אל "שמש לכולם" לאחר שנתקל בפוסט בפייסבוק במהלך חיפושיו. בעקבות הפנייה שלו הוא קיבל ליווי צמוד מנציגת היוזמה, אולגה ארשבסקי פרל, שכלל ייעוץ משפטי וכלכלי ובעיקר בחירת יזם שיקים את המערכת – "סאנקו אנרגיה". ועדיין, את המכשול הראשון שבלעדיו אי אפשר להמשיך – הסכמת שני שלישים מהדיירים – יו"ר הוועד היה צריך לצלוח בעצמו.
איך עשית את זה?
"בהרבה דם ויזע. אנחנו בעצם בכפר שלם. בבניין יש 36 דירות, רוב הדיירים עלו מברית המועצות לשעבר בעליות האחרונות ולא שולטים בעברית. יש הרבה חשדנות גם בגלל מחסום השפה וגם כי מדובר באנשים שלא בנויים להוצאות כספיות, וכשבאים לדבר איתם על הבניין הם ישר חוששים שמבקשים מהם לשלם.
"לקח לי המון זמן לשכנע ולהסביר שלא רק שלא צריכים לשלם אפילו שקל, אלא שאנחנו נקבל כסף לקופת ועד הבית שנוכל להשתמש בו להוצאות ותקלות שיש פה חדשות לבקרים. הייתי צריך לשבת שעה–שעה וחצי בכל דירה. היו ימים שעברתי בין דירות מאחר־הצוהריים עד 22:00 בלילה".
היזמים מתקינים את המערכת, מפעילים, מתחזקים אותה ומרוויחים ממכירת החשמל המיוצר באדיבות השמש לחברת החשמל – והדיירים מרוויחים דמי שכירות צנועים של כ־4,000 שקל בשנה לטובת קופת הוועד
כל הדיירים חתמו?
"נעצרתי כשהגעתי לשני שלישים, שזה מה שמחייב החוק. יש רק שניים ממש מיליטנטיים שמתנגדים, מסרבים בכלל להקשיב, כך שאי אפשר לפתח שיח ולשכנע, אבל אנחנו לא צריכים את החתימות שלהם".
ההסדר בין הדיירים ליזמים הוא בעצם עסקת ליסינג: כ־200 מ"ר בגג מושכרים על ידי הבניין ליזמים למשך 25 שנה. היזמים מתקינים את המערכת, מפעילים, מתחזקים אותה ומרוויחים ממכירת החשמל המיוצר באדיבות השמש לחברת החשמל – והדיירים מרוויחים דמי שכירות צנועים של כ־4,000 שקל בשנה לטובת קופת הוועד.
הם היו יכולים לקבל סכום משמעותי הרבה יותר, אבל העדיפו להיות הסנונית הראשונה גם בתחום אגירת האנרגיה, שתיתן להם עורף אנרגטי.
מדבריו של אורן צרור, עולה שמה שבעיקר חשוב לו ולדיירים זה הביטחון המימי: "חשבתי על רעיון האגירה עוד לפני המלחמה, אבל ברגע שראיתי שיש תרחישי עלטה אמרתי לעצמי שזו הזדמנות לפתור גם את הסוגיה הזו.
"אספקת המים בבניין מבוססת על משאבות שמעלות אותם מלמטה. ברגע שאין חשמל, אין מים החל מהקומה החמישית. האגירה מבטיחה לנו שגם אם לא יהיה חשמל ברשת המשאבות ימשיכו לפעול, ויהיו מים לכולם".
"אספקת המים בבניין מבוססת על משאבות שמעלות אותם מלמטה. ברגע שאין חשמל, אין מים החל מהקומה החמישית. האגירה מבטיחה לנו שגם אם לא יהיה חשמל ברשת המשאבות ימשיכו לפעול"
נוסף על הרציפות באספקת המים, מסבירים היזמים שי צור ודניאל בלום, הבטרייה תוכל לספק בהיעדר חשמל גם תאורה למרחבים הציבוריים בבניין וחשמל לשער של החנייה. אפשר גם לספק חשמל לדירות, אבל בשביל זה צריך מערכת גדולה ויקרה הרבה יותר.
"מהצד של היזמים, פרויקט כזה פחות מתאים לחברות גדולות שעובדות בשטאנץ קבוע", אומרים צור ובלום, "זו צריכה להיות חליפה התפורה לפי המידות של הבניין. בבניין אחד היו בעיות עם האיטום אז הצענו שנפתור אותן כחלק מהעסקה ולדיירים בנווה אליעזר היה חשוב התפעול של המשאבות. אנחנו עכשיו בשלבי סגירה של עוד כמה פרויקטים, כולל בניין אחד בכרמיאל".
הבניין בדרום תל אביב אומנם פורץ דרך אבל בתמונה הכללית מספר הבתים המשותפים בישראל שנכנסים לפרויקט סולארי עדיין קטן מאוד. בסך הכול יש כרגע בארץ כ־15 בניינים משותפים עם מערכת סולארית על הגג.
"היו לנו מאות פניות השנה וכרגע יש כמאה בניינים שאנחנו מלווים, כמה שכבר חתמו ועוד עשרה שממש לקראת חתימה", אומרת יעל כהן־פארן, מובילת יוזמת "שמש לכולם" ובעבר ח"כית ירוקה. "אנחנו מלוות אותם ממש ברמה של להחזיק את היד וללכת איתם צעד־צעד.
מי שבכוחן לשחק תפקיד משמעותי בהכנסת בניינים משותפים למעגל הסולארי הן העיריות. אומנם מדובר בחוזים ופרויקטים המתנהלים בשוק הפרטי, אבל מטרייה עירונית יכולה להפיג את החששות
"מדובר בבניינים בכל הארץ – באר שבע, שוהם, באר יעקב ועוד. יש ועד בית אחד שחסך שלוש שנים כל שנה 25 אלף שקל כדי לרכוש מערכת סולארית בעצמו. כמובן שמי שרוכש בעצמו ולא משכיר את הגג ליזם מרוויח יותר מהרגע הראשון".
מי שבכוחן לשחק תפקיד משמעותי בהכנסת בניינים משותפים למעגל הסולארי הן העיריות. אומנם מדובר בחוזים ופרויקטים המתנהלים בשוק הפרטי, אבל מטרייה עירונית יכולה להפיג את החששות ולתת רוח גבית לוועדי הבתים להיכנס לאירוע.
אחת העיריות שפועלת בכיוון הזה היא חולון, שלפני מספר שבועות אף ערכה כנס במרכז לחינוך טכנולוגי לוועדי בתים ולתושבים מתעניינים בנוכחות ראש העירייה שי קינן ושר האנרגיה אלי כהן. כותרת ההזמנה לאירוע הייתה: "כך תוכלו להרוויח כסף מהגג שלכם!" הנוכחים מדווחים על השתתפות ערה ועל נציגי בתים רבים שגילו עניין.
אחרי שהעסקה בנווה אליעזר נחתמה והפכה לעובדה מוגמרת, נותרו כמה ספיחים בירוקרטיים כדי להגיע לשלב ההתקנה בפועל של הפאנלים והסוללה. צריך להעביר את השם שמופיע על המונה מוועד הבית אל היזמים, אחר כך לקבל מכסה מחברת החשמל – ובקיצור יחלפו כנראה עוד כמה חודשים עד שאפשר יהיה לברך על המוגמר.
"אני רוצה להגיד לוועדי בתים אחרים שממש כדאי להם לחתור למגע. מערכת כזו זה יתרון גדול לבניין, הרי רוב הגגות ריקים ואין להם שום שימוש"
"בסוף, מעבר לכל החישובים, מדובר בקיימות", אומר צרור, "זו תרומה נטו לאוויר שאנחנו נושמים ולזה שלא נצטרך לשרוף פחם וגז ולזהם. אני רוצה להגיד לוועדי בתים אחרים שממש כדאי להם לחתור למגע. מערכת כזו זה יתרון גדול לבניין, הרי רוב הגגות ריקים ואין להם שום שימוש.
"כל יום שעובר שהם לא מנצלים את הגג למערכת סולארית זה יום מבוזבז. אני הסנונית הראשונה אבל מאוד מקווה שלא האחרונה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
Arik Ben-Dov אתה כנראה לא גר בתל אביב ( או בדרום העיר). רק בשבוע שעבר היתה הפסקת חשמל של כ-4 שעות במרכז העיר אחרי הגשמים הכבדים, ביוני-יולי היו עוד הפסקות בעיקר בדרום ובמזרח. בבנין שבו המים מסתמכים על משאבות, אין לך מים בזמן הזה.
לדעתי יש פה עסקה טובה והוגנת. התשואה הנמוכה היא בגלל שרכשו גם מערכת אגירה ובגלל שהמערכת קטנה.
כל הכבוד לועד הבית שלא ויתר
לא מכיר את הפרטים לעומק, אבל נראה לי שעבדו כאן על הבעלי הדירות והם יצאו פראיירים. מה שיש כאן בעצם זו עסקה שמשמעותה כמעט מכירה של גג הבניין תמורת 100,000 שישולמו ב 25 תשלומים שנתיים + מערכת גיבוי חשמל למקרי חירום (כמה כאלו היו להם ב 10 שנים האחרונות?)
לא יודע איך הדיירים מחממים את המים בדירות שלהם (אולי יש להם מספיק שטח נוסך בגג) אבל מערכת קולטים סולאריים לחימום מים הייתה נותנת ערך גדול פי 20. כן הם חסכו את ההשקעה הראשונית להקמת המערכת, אבל לדעתי (וזו רק דעתי) מכרו את הזכויות בגג ל-25 שנים ב"נזיד עדשים").
אני רק מקווה שההסכם בינם ליזמים כולל גם טיפול בנושאי איטום הגג מפני נזילות כי 25 שנים זו תקופה ארוכה שמחייבת תחזוקת איטום הגג וכאשר על הגג יש מערכות של גוף אחר זה מאוד מאוד מסבך את הטיפול.
אני מאוד בעד התקנת מערכות סולאריות לייצור חשמל, אבל נראה לי שכאן בעלי הדירות עשו עסקה לא טובה.