למוחרת היום שבו נפגשנו, המתינה ליעל כהן־פארן אסיפת דיירים בכפר סבא. בניין של 90 דירות. הוועד הצליח להחתים 60 דיירים על הסכמה להתקנת פאנלים סולאריים על הגג. "לפי החוק זה מספיק, צריך שני שלישים מהדיירים", היא אומרת, "אבל יש שם התנגדויות, יש אנשים שרוצים להחרים את הפרויקט, שמזלזלים, שאומרים 'לא תשימו את זה על הראש שלנו'".
מה הנימוקים של המתנגדים?
"זה לא נימוקים הגיוניים. חלק אומרים שזה לא יפה. חלק גרים בפנטהאוז ולא רוצים שיהיו להם פאנלים מעל הראש".
חוששים מקרינה?
"גם, וזה שטויות".
זה נבדק?
"לקחנו לפחות שלוש פעמים אנשים עם בודק קרינה לראות כמה קרינה זה עושה. הקרינה היא רק מהממיר, היום יש ממירים מתוחכמים עם קרינה מופחתת ובפרט ששמים אותם בתוך קופסת מתכת סגורה. במערכות שמציבים על גגות הקרינה מגיעה בסך הכול למרחק מטר–שניים.
"ברור שאנחנו חיים בעולם של קרינה, אתה מדליק מזגן וחי בבית עם חוטים בכל הקירות. קרינת רקע תמיד יש, הקרינה של הפאנלים הסולאריים לא מעלה אותה בכלום. אלא אם אתה בוחר משום מה לשבת על הפאנל. זה בדיוק כמו ארון חשמל שאתה לא יושב עליו ולא מניח עליו את הראש".
כהן־פארן, דמות ותיקה בתנועה הסביבתית בישראל, כיהנה כחברת כנסת בין השנים 2015 ל־2019 מטעם סיעת המחנה הציוני, שהייתה מורכבת מאוסף של תנועות ומפלגות. היא נכנסה לרשימה על תקן נציגת התנועה הירוקה שהשתלבה ב"התנועה" של ציפי לבני, שמצדה חברה למפלגת העבודה.
כהן־פארן הקדישה את כהונתה לקידום נושאים ירוקים ובראשם האנרגיה הסולארית. מאז שנפרדה מהכנסת היא ממשיכה את אותו מאבק באמצעים אחרים. האגוז הקשה שהיא מנסה לפצח בחודשים האחרונים הוא העובדה שבמדינת ישראל שטופת השמש כמעט שאין פאנלים סולאריים על בנייני דירות משותפים בערים.
השדות הסולאריים בשטחים הפתוחים תופסים תאוצה, על גגות של מבני ציבור אפשר לראות יותר ויותר מתקנים סולאריים, וכך גם על צמודי קרקע פרטיים במרחב הכפרי. רק הבתים המשותפים מחוץ למשחק
השדות הסולאריים בשטחים הפתוחים תופסים תאוצה, על גגות של מבני ציבור אפשר לראות יותר ויותר מתקנים סולאריים, וכך גם על צמודי קרקע פרטיים במרחב הכפרי. רק הבתים המשותפים מחוץ למשחק. הגגות שלהם עדיין מארחים תערובת של דודי שמש, אנטנות חלודות, זפת ושטחים מתים ולא מנוצלים.
"אם אנחנו רוצים להגיע לאחוזים משמעותיים של אנרגיות מתחדשות אנחנו חייבים להגיע לבניינים המשותפים", היא מציגה מתמטיקה פשוטה, "כדי להגיע ליעד שהממשלה הכריזה עליו – 30% אנרגיה מתחדשת עד סוף העשור (כיום ישראל עומדת על כ־11%, א"ל) אנחנו צריכים 12,600 מגה־ואט של אנרגיה מתחדשת.
"אם נציב אותם על הקרקע, הם יתפסו 100 אלף דונם – מאיפה נביא שטח כזה? שלא לדבר על כך שאם נייצר אותם בדרום או בצפון נצטרך לשנע אותם אל ריכוזי האוכלוסייה וכבר היום מערכות ההולכה לא עומדות בעומס.
"האתגר שלנו הוא לייצר את החשמל ליד המקום שבו צורכים אותו, והשטח שחסר לנו נמצא על הגגות. בשביל להגיע לכמות החשמל שאנחנו צריכים צריך לכסות בפאנלים 200 אלף גגות בישראל. כיום אנחנו עומדים על 16".
"פעם היה צריך הסכמה של 100% מהדיירים. שינינו את החוק, עכשיו זה שני שלישים. היום גם התעריף שנותנת רשות החשמל הוא יפה, תעריף שהופך את ההשקעה לכלכלית"
בכל המדינה יש רק 16 בניינים משותפים שעל הגג שלהם יש פאנלים?
"בפועל אנחנו עדיין על מספר חד־סיפרתי, כי לא כל הבניינים כבר הותקנו. חלק עדיין בדרך. הם נמצאים בנתניה, חדרה, כפר סבא, באר שבע, כרמיאל, כרכור ואשדוד".
למה זה לא מתקדם?
"פעם היה צריך הסכמה של 100% מהדיירים. שינינו את החוק, עכשיו זה שני שלישים. היום גם התעריף שנותנת רשות החשמל הוא יפה, תעריף שהופך את ההשקעה בפאנלים לכלכלית. אבל עדיין מדובר בהשקעה של כמה עשרות אלפי שקלים שאתה צריך להוציא מהכיס או לקחת הלוואה, והיום עם הריביות הגבוהות זה מתחיל להיות יותר קשוח.
"חוץ מזה התעריף שהמדינה משלמת עבור החשמל לא צמוד, והיום אנשים מבינים את המשמעות של לא צמוד. אתה מייצר סולארי, אתה מקבל 48 אגורות לקוט"ש ל־25 שנה פיקס, אבל לא צמוד למדד, לא צמוד לדולר, לא צמוד לכלום. גם עוד 20 שנה תקבל את אותן 48 אגורות.
"פעם זה לא הטריד, אבל התנאים במשק השתנו. בתוך שנתיים עברתי ממצב שאף אחד לא שאל אותי על הצמדה למצב שבו כולם שואלים אותי על זה. גם העלויות של הריבית גבוהות – פעם היית יכול לקחת הלוואה לפאנלים בריבית של 3%, היום 8%–9%. כשאתה לוקח הלוואה של 70–80 אלף שקל שאמורה לכסות את עצמה באמצעות מכירת חשמל, עם ריבית כזו גבוהה יש לזה עלות אחרת".
"כשוועד הבית אוסף כסף לשיפוצים, אנשים לא מתלהבים אבל זה משהו שממש חייבים לעשות. אז בטח שהם לא ממהרים לשים 3,000 שקל על גג סולארי של כולם ביחד"
ובכל זאת, כהן־פארן עצמה אומרת שפאנלים סולאריים זה עסק טוב. בתוך שש–שמונה שנים בממוצע מחזירים את ההשקעה ואחר כך נהנים שנים ארוכות מרווח נקי ממכירת החשמל למדינה.
החסמים האמיתיים הם לא כלכליים, היא מסבירה, בכל מה שנוגע לבתים משותפים הם שייכים הרבה יותר לתחום הפסיכולוגיה והמודעות: "קשה לעשות ביזנס 30 אנשים יחד. כשוועד הבית אוסף כסף לשיפוצים, אנשים לא מתלהבים אבל זה משהו שממש חייבים לעשות. אז בטח שהם לא ממהרים לשים 3,000 שקל על גג סולארי של כולם ביחד.
"הם שואלים, למשל, אם מדובר בעסקה של 25 שנה, מה קורה אם אני עוזב את הבניין באמצע? אומרים לך שתקבל את ההחזר על ההשקעה בתוך שש שנים, אבל אתה לא יודע אם עוד תהיה בבניין ומה יהיו התוכניות שלך.
"בשנה האחרונה, מאז ה'רפורמה' המשפטית, הרבה אנשים לא יודעים אם הם יהיו בארץ ומה יהיה עם המדינה. לפני המלחמה הייתי באסיפת דיירים ושאלו הרבה שאלות, אמרתי שמדובר בהסכם ל־25 שנה ותקבלו כך וכך. מישהו שאל, 'איך אני יודע שהמדינה תכבד את ההסכם ולא תבטל? לכזו רמה של חוסר אמון הגענו".
מה הפתרון? "ליסינג. בגלל שאף אחד לא רוצה לשים כסף על הגג, באה חברה חיצונית, אתה לא צריך לשים שקל, והיא עושה הכול. אתה רק חותם שאתה מסכים שהם יתקינו פאנלים"
אז מה הפתרון?
"ליסינג. בגלל שאף אחד לא רוצה לשים כסף על הגג, באה חברה חיצונית, אתה לא צריך לשים שקל, והיא עושה הכול. אתה רק חותם לה שאתה מסכים שהם יתקינו פאנלים על הגג. הם קונים אותם, הם מתקינים אותם, הם מייצרים את החשמל ומוכרים אותו לחברת החשמל.
"אתה רק משכיר להם את השטח. אתה אמונם מרוויח פחות כי החברה לוקחת את החלק שלה אבל אתה לא צריך להתעסק עם כלום, ונתת את הגג שלך למטרה טובה, למשהו ירוק. זה המודל להצלחה".
בהפרש שבין התמורה עבור מכירת החשמל לבין העלויות של המערכת נשאר גם משהו בשביל שהיזם ישלם לדיירים? יש במה להתחלק?
"בוודאי שיש. אחרת החברות לא היו מציעות הצעות. יש כיום 10 חברות שמתעסקות עם זה, אבל באמת יש כשל שוק. האתגר הגדול ביותר הוא המודעות. אנשים לא מקבלים פרסומות על אנרגיה סולארית כל יומיים, אף אחד לא מסביר להם שאם הם רק יחתמו פה, פה ופה הם יתחילו לקבל כסף.
"העיריות חייבות להשקיע הרבה יותר מאמץ בעידוד התושבים ללכת לכיוון הזה. זה אפשרי, אבל דרושה דחיפה של גורם עירוני וממשלתי שילווה את זה, כי אנשים עדיין נרתעים מלסגור עסקה ל־25 שנה, אומרים, 'לא רוצה שמישהו יבוא לי לבניין'; 'לא רוצה שיתבעו אותי'".
"יש חברות ששמו על הסיפור הזה שני אנשים שעבדו במשרה מלאה שנה שלמה והצליחו לסגור עם בניין אחד. יש צורך בגוף ציבורי שיתווך את זה לאנשים"
את הוואקום שהותירו הממשלה והעיריות, כהן־פארן מנסה למלא עם מיזם "שמש לכולם". מדובר בעמותה ללא כוונת רווח, שמהווה שיתוף פעולה של הפורום הישראלי לאנרגיה – שכהן־פארן הייתה שותפה בהקמתו עוד לפני שנכנסה לחיים הפוליטיים – משרד האנרגיה וקק"ל.
היא ועמיתיה למיזם מנסים להיות הגורם המתווך בין הדיירים המודאגים לחברות הפאנלים. "יש חברות ששמו על הסיפור הזה שני אנשים שעבדו במשרה מלאה שנה שלמה והצליחו לסגור עם בניין אחד. יש צורך בגוף ציבורי שיתווך את זה לאנשים. זה לא יקרה אם לא יהיה מישהו שייכנס ויעבוד מול הדיירים וועדי הבתים".
מה אתם בדיוק עושים?
"אנחנו פונים לתושבים ולרשויות ועושים ליווי "וואן סטופ שופ". אנחנו לא היזם, אנחנו לא מתקינים פאנלים על הגג. התפקיד שלנו הוא להנגיש את המידע ולחבר למי שצריך, להביא את העורך דין שיסגור את ההסכם שהכי טוב לוועד הבית.
"אנחנו מביאים את היזם, וגם הולכים ליזמים ומעודדים אותם בכלל להסתכל על השוק הזה שכרגע לא כל כך קיים". בניינים שנכנסים לפרויקטים של פאנלים על הגג, היא מספרת, יכולים להרוויח על הדרך עוד שלל הטבות.
"יש כאן הזדמנות לאחזקה יותר טובה של הנכס ולהעלאת הערך של הבניין, זו הזדמנות לאוכלוסיות פחות מבוססות ליהנות מהכסף של האנרגיה הסולארית"
"בניינים בבאר שבע, בשכונת רמות, היו צריכים לעשות איטום. מכיוון שלפני שמתקינים פאנלים ממילא חייבים לעשות איטום – כי אחר כך 25 שנה אתה לא רוצה לעשות איטום כשהפאנלים שם – היזם לקח על עצמו את האיטום כחלק מהעסקה תמורת זה שהוא ידחה את התשלום הראשון לדיירים לשלב יותר מאוחר.
"בכרמיאל היזם שיפץ את הבניין ב־100 אלף שקל. אם מסתכלים על הבניין הזה לעומת הבניינים שלידו הערך של הדירות עלה. יש כאן הזדמנות לאחזקה יותר טובה של הנכס ולהעלאת הערך של הבניין, זו הזדמנות לאוכלוסיות פחות מבוססות ליהנות מהכסף של האנרגיה הסולארית.
"בשיכונים ישנים יש לזה פוטנציאל אדיר לייצר איכות חיים אחרת לגמרי בבניין. זה בדיוק הרעיון של 'שמש לכולם'".
אני גר בבניין משותף. אם אני רוצה מערכת סולארית על הגג, למה כדאי לי לפנות אליכם ולא ישירות לחברה שמתקינה פאנלים?
"כי זה חוסך לך כאב ראש. לך תתחיל לחפש עכשיו חברה שגם תיתן לך מענה. אתה לא יודע מי מהן עובדת עם גג סולארי משותף. תפנה לשלוש חברות, יגידו לך 'לא' ואתה תרד מהעסק. אנחנו יודעים בדיוק מי עובדות בתחום.
"אנחנו מלווים, בוחנים את ההצעות, נותנים המלצה עם מי כדאי לעבוד, בסוף זו ההחלטה של הבניין – אנחנו לא מקבלים כסף מהחברות. השירות שלנו הוא כמובן בחינם. אתה נכנס לאתר של 'שמש לכולם' ונרשם, ממלא פרטים על הבניין כמו שטח הגג ומספר הדיירים ושולח לנו את הכתובת.
"אנשים צריכים להבין שיש פה מודל כלכלי שהוא WIN-WIN. שנים אמרו לנו שהאנרגיה הסולארית יקרה, היום זו האנרגיה הכי זולה שיש אבל מי שלא קורא עיתונות כלכלית לא כל כך מודע לזה"
"אנחנו נסתכל על הבניין ב־GIS וניתן הערכה אם בכלל יש היתכנות להתקין פאנלים. יש בתים שאין בהם מספיק שטח גג או שכולו מכוסה בדודי שמש. אם יש היתכנות אתה מתחיל בתהליך של השגת הסכמת הדיירים, לא נבלבל את המוח לחברות הסולאריות אם אין הסכמה.
"עשינו את זה בהתחלה ואז גילינו ש־70% מהבניינים יורדים כי לא מצליחים להשיג הסכמה. ברגע שיש הסכמה אנחנו מביאים כמה הצעות מיזמים ומתחילים להתקדם. אנשים צריכים להבין שיש פה מודל כלכלי שהוא WIN-WIN. שנים אמרו לנו שהאנרגיה הסולארית יקרה, היום זו האנרגיה הכי זולה שיש אבל מי שלא קורא עיתונות כלכלית לא כל כך מודע לזה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו