אני משוכנע שכהונת דונלד טראמפ עומדת להיות קטסטרופה עצומה. אנחנו כנראה אפילו לא יכולים להעלות בדעתנו עד כמה קטסטרופלית היא תהיה. כפי שהייתי משוכנע לאחר הבחירות אצלנו שכהונת ממשלת הזדון הרעילה עומדת להיות קטסטרופה עצומה. אבל לא יכולנו לדעת עד כמה מחרידה תהיה ממשלת ההפיכה, ההפקרה, הטבח, האפרטהייד, פשעי המלחמה וההתעללות באזרחים.

כפי שברור לכולנו שבנימין נתניהו אינו רוצה להשיב את החטופים ולגמור את המלחמה בעזה כי הסכם שחרור חטופים תמורת אסירים ונסיגה מהרצועה יכול לפרק את ממשלת הימין הקיצוני. הוא עלול להביא להקדמה אפשרית של הבחירות בטרם תושלם ההפיכה לדיקטטורה, ואז גם תקום ועדת חקירה ממלכתית שעומדת לגלות שמגוון הפשעים שסברנו שמתחוללים כלפינו, הם הרבה יותר חמורים ממה שיכולנו להעלות על הדעת.

ברור לכולנו שנתניהו אינו רוצה להשיב את החטופים ולגמור את המלחמה בעזה, כי הסכם שחרור חטופים תמורת אסירים ונסיגה מהרצועה יכול לפרק את ממשלת הימין הקיצוני ולהביא להקדמת הבחירות

ברור שמה שמנחה את נתניהו, כמו כל נרקיס רעיל ומגלומן הוא אך ורק נתניהו. ולכן – מול רצונו לחמוק מפירוק ממשלתו ומבחירות ומוועדת חקירה ממלכתית ומכלא – ניתן רק להעמיד דבר שמפחיד אותו יותר.

האם מפחידה אותו יותר הידיעה שטראמפ הוא פסיכופת נקמני ובלתי צפוי שלא יהסס לחתוך את הסיוע מארצות הברית, שהוציאה יותר מ-22 מיליארד דולר על התמיכה במלחמתה של ישראל, אם הוא יחשוב שזה האינטרס שלו?

זו בעצם השאלה: האם אכן טראמפ מפחיד אותו יותר מהנטישה האפשרית של איתמר בן גביר ושות' ובצלאל סמוטריץ' ושות'. והרי גם הם פוחדים לפרוש ביודעם שלא תהיה להם ממשלה טובה יותר ומפנקת יותר שבה אנשים נקלים כמוהם מקבלים לידיהם את המשרדים הבכירים ביותר ואת הסמכויות הנרחבות ביותר ומחוללים את החורבן העצום ביותר.

אם כן – אם אכן טראמפ מפחיד אותו יותר – הרי שבאופן פרדוקסלי, דווקא בחירתו של העבריין המורשע והשקרן הפתולוגי, גס הרוח, הוולגרי וחסר האמפתיה לתפקיד נשיא ארצות הברית, יכולה להביא לפריצת דרך בימים הקרובים במשא ומתן לגיבוש הסכם השבת חטופים ונסיגה מהרצועה.

כל הכתוב לעיל אינו מוריד דבר מאחריותו הנמשכת והמפלצתית של חמאס להתעללות הסדיסטית בחטופים ובבני משפחותיהם (סדיסטית באמת) ומאדישותו המבעיתה לגורלם של קרוב ל-2 מיליון פלסטינים עקורים, עשרות אלפי פלסטינים חפים שמתים בהמוניהם מאז 7 באוקטובר וקריסת כל מערכות החיים הכי בסיסיות ברצועה שהחרבנו (באופן שעוד ירדוף אותנו בעתיד) ב-15 החודשים שלאחר שחיטת 7 באוקטובר. שחיטה לה הופקרו אזרחינו בידי ממשלה נפשעת וצבא רשלני ואטום.

כפי שההתעללות הנפשעת בחטופינו אינה מצדיקה את ההתעללות הנפשעת בעצורים הפלסטינים בבתי כלא ישראלים, שרובם המכריע אינו קשור בזוועות 7 באוקטובר.

האם מפחידה את נתניהו יותר הידיעה שטראמפ נקמן ובלתי צפוי, שלא יהסס לחתוך את הסיוע מארה"ב, שהוציא יותר מ-22 מיליארד דולר על התמיכה במלחמתה של ישראל – אם יחשוב שזה האינטרס שלו?

דבר אחרון לגבי הסכם שחרור חטופים תמורת אסירים ונסיגה מרצועת עזה: אף שישנם סימנים מובהקים שהדבר מתקרב באמת הפעם על רקע תאריך היעד שהוא 20 בינואר – מועד השבעת טראמפ – ועל אף שיציאתם של ראש המוסד וראש שב"כ והאלוף ניצן אלון לקטאר היא סימן דרמטי מאוד – יש לזכור את מפחי הנפש הבלתי אפשריים שנגרמו למשפחות החטופים. מפחי נפש לאורך שנה של התעללות פסיכולוגית נמשכת, שבה הובטחו להם הבטחות סרק תוך שהמבטיח פועל כדי לסכל כל אפשרות לממש את הבטחות הסרק. ולכן התקווה עלולה גם הפעם להתנפץ אל סלעי סיכול ההסכם. ובכל זאת, דומה שהפעם הדברים שונים.

אבוי לנו אם לא יהיה הסכם שחרור חטופים. אבוי לנו אם יהיה הסכם לשחרור חלקי של החטופים (אף שהוא עדיף מכלום). אבוי לנו אם משבר החטופים לא ייפתר במלואו ואם רצועת עזה לא תתחיל להיות נתונה לשיקום עצום ומקיף. אבוי לנו אם מדינת ישראל לא תלך לבחירות ולוועדת חקירה ממלכתית ולתהליך ריפוי ארוך, שחייב לכלול גם חזרה לדיאלוג ישראלי-פלסטיני עם הרשות הפלסטינית בחסות בינלאומית.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.