מה אתם רוצים מיצחק הרצוג? למה ציפיתם? לנשיא אמיץ? דעתן? יוזם? מוביל? נשיא עם ביצים, שלא פוחד לומר את מה שהוא חושב? נשיא אקטיבי, שנלחם, למשל, בשחיתות השלטונית?
למה ציפיתם? לנשיא עם עמוד שדרה? עם חזון? למנהיג בעל השראה? לדמות כריזמטית, שתאחד את העם? למה ציפיתם מהאזרח מספר 1? לאישיות שהיא מעל הפוליטיקה?
למה ציפיתם? לנשיא עם עמוד שדרה? עם חזון? למנהיג בעל השראה? לדמות כריזמטית, שתאחד את העם? למה ציפיתם מהאזרח מספר 1? לאישיות שהיא מעל הפוליטיקה?
אז ציפיתם. לאחרונה אני קורא ושומע עוד ועוד ביקורות נגד הנשיא: למה הוא שותק? למה הוא מתחמק? למה אינו נוקט עמדה ולוקח חלק פעיל ומשמעותי במאבק להצלת הדמוקרטיה ולהשבת החטופות והחטופים?
וכאשר הוא סופסוף מדבר, אומרים המבקרים, הוא אינו נוקט עמדה ערכית ברורה, לא משמיע קול חד ונוקב נגד ההפיכה המשטרית, בעד ועדת חקירה ממלכתית. הוא מעגל פינות. מציע פשרות מגומגמות, אומר דבר והיפוכו. ושהוא בכלל מהאו"ם.
הכל נכון. אבל זה יצחק הרצוג. אולי איש נחמד, אנושי, אבל פוליטיקאי חלש, שעשה דיל עם בנימין נתניהו כדי שייבחר וחלם על כהונה שקטה, על מי מנוחות.
אמיר השכל, ממובילי המחאה, הגדיר זאת כך: "מר הרצוג, מי שבימים אלו מתחמק מלדבר ולפעול, לא ראוי להיות האזרח מספר 1".
הרצוג יוכל לתקן קצת את הרושם אם ידפוק על השולחן ויקרא לבחירות חדשות. אבל בשביל זה צריך להיות בנוי מחומרים אחרים.
השבוע הגיב הרצוג על המתווה הנכלולי (המכונה "מתווה הפשרה") של יריב לוין וגדעון סער כאשר נפגש עם השר לשעבר יזהר שי ועם תת אלוף במילואים דדי שמחי, שהיו מעורבים בגיבוש המתווה.
כאשר הוא סופסוף מדבר, אומרים המבקרים, הוא אינו נוקט עמדה ערכית ברורה, לא משמיע קול חד ונוקב נגד ההפיכה המשטרית, בעד ועדת חקירה ממלכתית. הוא מעגל פינות. מציע פשרות מגומגמות, אומר דבר והיפוכו
"לא כל הושטת יד היא חורבן הדמוקרטיה", הגיב הרצוג לביקורות על המתווה. "הצעתם של לוין וסער ראויה לדיון מעמיק ומכובד, שיכלול הקשבה ובהחלט גם ביקורת בונה", המשיך הרצוג לברבר ולשבח את שר ההרס והחורבן, שהביא לאסון 7 באוקטובר ואת אלוף העולם באופורטיוניזם.
השניים, יריב לוין וגדעון סער, שהיו עד לאחרונה אויבים בנפש, חברו יחד לעסקה מפוקפקת, שהיא עוד צעד בדרך לדיקטטורה ולהשתלטות המערכת הפוליטית על הרשות השופטת.
ומה יש להרצוג לומר כל כך? "דיון מעמיק", "הקשבה", "ביקורת בונה". כאילו אנחנו בסדנה לנימוסים והליכות של חנה בבלי (לא יודעים מי זו חנה בבלי? תעשו גוגל).
אמירות ריקות מתוכן אלה מתחברות למופע ההתקרנפות של הרצוג בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא (כפי שפרסם ב"זמן ישראל" יובל יועז ב-19.4.24), שם נתן גיבוי להתנהגות הצבועה של לוין.
ועוד הוסיף הנשיא המנותק בהתייחסו למתווה: "צריך לעשות מאמץ לעצור את הקרע הנורא בעמנו ולהגיע להבנות ולהסכמות. אנחנו חייבים לפתור את המשבר הזה אחת ולתמיד".
ומה אתה עשית בשביל לעצור את הקרע מר הרצוג? מה דעתך לפנות לאבי הקרע ומי שמחולל אותו כבר 30 שנים – בנימין נתניהו? תן לי לנחש, אתה לא תעשה את זה.
נתניהו נתן להרצוג את הנשיאות, אבל אצל נתניהו אין מתנות חינם. גם לחברים. נתניהו ידע מי זה הרצוג כאשר היה מועמד לנשיאות, ושהוא יוכל לתמרן אותו לאן שירצה. ואם חס וחלילה הרצוג יאמר משהו שירגיז את השליט, תופעל נגדו מכונת הרעל.
"לא כל הושטת יד היא חורבן הדמוקרטיה", הגיב הרצוג לביקורות על המתווה. "הצעת לוין וסער ראויה לדיון מעמיק ומכובד", המשיך הרצוג לברבר ולשבח את שר ההרס והחורבן ואת אלוף העולם באופורטיוניזם
ומזה הרצוג הכי פוחד. שמכונת הרעל תסגור עליו. זה יהיה סוף הקריירה שלו. בדרכו לתהום נתניהו לא לוקח שבויים והוא יחסל קודם את מתנגדיו. כולל את הרצוג.
אם הרצוג יעז לדבר בנחרצות על שמירת הדמוקרטיה ועל ועדת חקירה ממלכתית, ויגנה את כוונת השלטון לפגוע בבית המשפט העליון, ובכלל יעז לדבר נגד ההפיכה המשטרית, זה לא יעבור לו בשקט. מקהלת השופרות בערוצים וברשתות תמרר להרצוג את החיים.
הרצוג פוחד מנתניהו. לא שמענו ממנו מילת ביקורת על התנערות נתניהו מאחריותו לאסון הגדול ביותר שקרה כאן מאז השואה. לא שמענו ממנו מילה איך הימין המשיחי מצליח לעצב את השלטון בדמותו, למרות היותו מיעוט, ואיך הכהניזם חדר לממשלה ומשתלט על סדר היום שלה. ואנחנו יודעים מה הרצוג חושב על כל אלה.
הרצוג כנראה חושב שנשיא צריך להיות נחמד ולמצוא חן בעיני כולם. ככה הוא יאחד את העם. בינתיים הרצוג מוצא חן בעיני מי שדאג למינויו, נתניהו.
לפיכך הרצוג שותף להרס הדמוקרטיה על ידי נתניהו, והוא שותף, בשתיקתו ובתגובותיו הרופסות, לשחיתות השלטונית ולהפיכה המשטרית.
הרצוג יכול לעצור את הטירוף אם יתעורר. אנחנו כבר הרבה אחרי הקו האדום. ההיסטוריה לימדה אותנו, שדברים רעים קורים כאשר אנשים טובים שותקים.
אז למה ציפיתם מהנשיא הרצוג?
הרצוג פוחד מנתניהו. לא שמענו ממנו מילת ביקורת על התנערות נתניהו מאחריות לאסון הגדול ביותר שקרה כאן מאז השואה. לא שמענו ממנו מילה איך הימין המשיחי מעצב את השלטון בדמותו, חרף היותו מיעוט
צר לי עליך, יצחק הרצוג. המדינה מדממת, הציבור כואב, המועקה כבדה, משפחות הרוסות, אנשים לא ישנים בלילה ואתה מדלג מנאום לנאום ולא אומר כלום. זה לא נקרא לאחד את העם. זה נקרע לפספס את העם.
אז מה אתם רוצים מהנשיא הרצוג? התפקיד גדול עליו. הוא לא באירוע. הוא פשוט לא יכול.
ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אנחנו יודעים
שחותמת גומי
כמעט כמו ברגים קטנים, שטיחוני סף וכבשים בועתיות
הן
סימפטום:
לרקב מערכתי, שמהווה סכנה קיומית
לאיפשור שחיתות, משיחיות, השתמטות,
רמיסת קדושת החיים והערבות ההדדית
והשחתת טוהר המידות והשיח הרציונלי העובדתי,
וריסוק החינוך וההשכלה המדעית והמנהל התקין
של היתרון האיכותי, ושעבוד מעמד העובדים ליוקר מחיה ושירות ובורות.
מאוד ממחיש
שמישהו שקשור במפעל הציוני לדורותיו
ולכאורה לשמאל לדורותיו
וכאילו אדם טוב וישר כפי שתואר בעברו
שאמור להיות סמל לחילופי שלטון ולחתימה על חוקים
מאפשר ומשרת ומגמגם.
כפשע
חיים הרצוג, אביו של בוז, היה קצין מודיעין כושל (ליל הברווזים) שהפך לעוכר דין של העשירון העליון (הרצוג-פוקס-נאמן) ועשה חוקית המון כסף. את השלב הפוליטי בחייו הוא החל לאחר שזכה במדיה למעמד על, כפרשן צבאי של מחדל מלחמת יום הכיפורים, עד שנבחר לנשיא והוכיח שהוא עוכר דין מעולה בקומבינות (חנינת ראשי ואנשי השב"כ בפרשת קו 300 אבל לא רק). בוז קיבל ממנו את הנכלוליות הקומבינטורית העוכר דינית. הוא שתק בחקירת העמותות של אהוד ברק, ובכך הציל אותו ואת ברק מהעמדה לדין פלילי. אחר כך טיפס במעלה הפוליטיקה, עד שנתקל באיסוף החומרים הדקדקני של ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו וצוות חוקריו הפרטיים. מה הם גילו ומהי מהותה של עסקת הסחיטה רק שניהם יודעים, והם לא יגלו לנו. הפרק הראשון בעסקה, הפסדו של בוז בבחירות 2015 לשקרניהו ("אשמור על שקרניהו מאוחדת). הפרק השני בעסקה – מינוי הבוז ליו"ר הסוכנות, הפרק השלישי בעסקה – הבטחת בחירתו של בוז לנשיא בידי הכנסת. הבוז בסך הכל ממלא בארבע השנים האחרונות את חלקו בעסקת הסחיטה עם השטן שקרניהו, לפניו עוד שלוש שנים של מילוי, כך שיש למה לצפות!