צר לי לקלקל את החגיגה של תיאטרון הבימה, שהציג בימים אלה את הרפרטואר שלו לשנת 2026/7. רפרטואר עשיר ומגוון של קלאסיקה עולמית, הצגות מקור וכמובן מחזות זמר כדי למלא את הקופה.

רק דבר אחד קטן נשכח: בכל הרפרטואר המפואר, תחת המנהל האמנותי החדש נועם שמואל והמנכ"ל דני וייס – אין, למיטב ידיעתי, אף מחזה שמהדהד את טבח 7 באוקטובר. אין כמעט אף מחזה שעוסק בשחיתות שלטונית או במהפכה המשפטית (יש אחד, "פעולות פשוטות", שנוגע בעקיפין למצב לפני ה-6 באוקטובר). אין אף הצגה המבטאת את הטראומה שבה אנחנו נמצאים כבר שנתיים וחצי.

ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.

נראה שמאחורי הקלעים הוא מנסה להגיע לעסקת טיעון, בלי הרשעה, בלי קלון, בלי הודאה במרמה ובהפרת אמונים, ואולי עם הודאה סמלית ("לא ראיתי, לא ידעתי"), שתפריש אותו בכבוד מראשות הממשלה, שתוציא אותו אלפרד דרייפוס ישראלי, קורבן של מערכת המשפט, הפרקליטות, השמאל, האליטות והתקשורת כמובן.

בפועל, בנימין נתניהו קורס מול החקירה הנגדית, שממנה כה חשש. לפי דיווחים עיתונאיים (לא ספינים של השופרות) מבית המשפט, הוא הולך ומסתבך, מסתבך והולך, סותר את עצמו, משנה גרסאות, מתפתל, מסתמך על הזיכרון הקצר של הציבור, מגייס לעזרתו את כל מי שהוא יכול: החל מגורמי ביטחון ועד השרים והח"כים המתקרנפים, מהשופרות ועד הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. וגם הנשיא הרופס יצחק הרצוג דואג לשמור על נתניהו מאוחדת.

ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.

המלחמה הסתיימה. עכשיו מתחילה המלחמה על התודעה. המעגל לא נסגר. הוא רק נפתח. אנחנו עדיין בטראומה. אפילו לא בפוסט הטראומה.

שחרור החטופים לא סוגר שום מעגל, כמו שאני שומע מכל עבר, כולל מפי עיתונאים ופרשנים, ששבויים במעגלי קלישאות.

ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.

מה אתם רוצים מיצחק הרצוג? למה ציפיתם? לנשיא אמיץ? דעתן? יוזם? מוביל? נשיא עם ביצים, שלא פוחד לומר את מה שהוא חושב? נשיא אקטיבי, שנלחם, למשל, בשחיתות השלטונית?

למה ציפיתם? לנשיא עם עמוד שדרה? עם חזון? למנהיג בעל השראה? לדמות כריזמטית, שתאחד את העם? למה ציפיתם מהאזרח מספר 1? לאישיות שהיא מעל הפוליטיקה?

ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.

הנשיא יצחק הרצוג התגלה מתחילת כהונתו כמנהיג לא אמיץ בלשון המעטה. אחד שלא קורץ מחומר של נשיא מעורר השראה. ובעיקר – לא קורץ מחומר של נשיא בשעת חירום.

עד ה-7 באוקטובר זה עוד היה נסבל, הוא הצליח לא להרגיז אף אחד, בעיקר לא את השלטון. אחרי הטבח הנורא כללי המשחק השתנו, אבל הרצוג ממשיך לשדר רפיסות ואטימות, ובעיקר פחד.

ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.

למיטב הבנתי, ראש ממשלת החורבן רוצה שכולם יאמינו שיש מי שרוצה לרצוח אותו. לפעמים נדמה לי שהוא בעצמו רוצה להאמין בזה. לכאורה כמובן. למה? רק כדי להסיט את האש מאחריותו הראשית לאסון 7 באוקטובר, מהפקרת הדרום, מהזנחת ביטחון המדינה, ובהזדמנות זו גם לנקות את המצפון מאחריותו לרצח ראש הממשלה יצחק רבין בנובמבר 1995.

*  *  *

למי שצריך תזכורת קצרה או נולד אחרי הרצח שזעזע את המדינה: בנימין נתניהו, אז ראש האופוזיציה, עמד בראש ההסתה נגד רבין. הוא עשה זאת עם עזרה קטנה מאיזה פרחח, איתמר בן גביר, שאחז בידו, מול מצלמות הטלוויזיה, את הסמל שנתלש ממכונית הקדילק של ראש הממשלה, ואמר:  "כמו שהגענו לסמל מהמכונית של רבין, ככה נגיע גם לרבין".

ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.

מצד אחד, השופט אהרון ברק, המשפטן הישראלי הכי בכיר והכי משפיע ואחד המשפטנים הגדולים בעולם, ניצול שואה שהוברח כילד מגטו קובנה בשק תפוחי אדמה – נבחר השבוע לייצג את המדינה בחבר השופטים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שבו מואשמת ישראל ברצח עם בעזה.

מצד שני, מירי רגב, אחת הפוליטיקאיות הקטנות והמעצבנות, אופורטוניסטית, מניפולטיבית, חנפנית, צינית, צעקנית, שאמרה בערוץ 14, ערוץ הבית שלה, שהיא מתנגדת למינוי של ברק ו"לא הייתי בוחרת בו" (אני מתאפק לא לצחוק).

ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.

את התמונה הזו לא אשכח לעולם:

הקרב על חמוטל, שתי דקות אחרי, שתי גופות מכוסות בסדינים לבנים ספוגים בדם, שתי אלונקות ליד טנק המג"ד. שני קצינים, שהיו חשופים בצריח, חשופים עכשיו לחול ולרוח.

ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.

הדמות הכי פתטית בהפיכה המשטרית, שמאיימת לעשות חיסול ממוקד למערכת המשפט ולחרב את הדמוקרטיה, הוא הנשיא יצחק הרצוג.

מעולם לא היה כאן נשיא כה חלש, פחדן, חסר השראה, חסר יצירתיות וחסר אונים. נשיא שמנסה למצוא חן בעיני כולם (כך גם זכה במשרה הנחשקת) ולא להרגיז אף אחד. אבל בנחמדות לא יוצרים מנהיגות.

ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.

זה היה אחד האירועים המבישים אפילו במונחי ערוץ 14 הביביסטי: "ריאיון" עם הנאשם והספינולוג, בנימין נתניהו, שנראה זחוח ומנותק (אולי כי הוא קורס בסקרים) ודקלם את הסיסמאות הנדושות שבא איתן מהבית.

זה מהצד האחד. מהצד השני חבורת "הפטריוטים" – תועמלנים, שקוראים לעצמם עיתונאים או פרשנים, ובראשם המראיין הדגול ינון ("ביבי הוא מלך") מגל, שלא שאל אף שאלה אחת קשה כפי שהובטח בפרומואים. אז מה הפלא שהמרואיין נראה זחוח, לפחות כלפי חוץ? הוא אפילו התקבל במחיאות כפיים כשנכנס לאולפן. כיאה לנשיא צפון קוריאה.

ירמי עמיר הוא עיתונאי, יוצר וחיית תרבות. עורך תרבות וכתב בכיר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", כתב את דרמת הטלוויזיה הבועטת "סקס, שקרים וארוחת ערב", ערך את הסדרה "מי מפחד מצופית גרנט", הגיש תוכניות ברשת ב' וברדיו FM 103, הופיע בתיאטרון הקאמרי, כתב שלושה ספרים: "ירמיהו כוס קקאו" (לילדים), "השליפות של המדינה" ו"יש לי בלעדיות". אין דמוקרטיה בלי עיתונות חופשית.