במשך קרוב לשנתיים לא התקיים בבית הנשיא טקס השבעת שופטים. חצי שנה מתוכן בשל תקופת הבחירות המביאה להקפאה בהליכי מינוי שופטים, ושנה וחצי בשל ההפיכה המשטרית וסירובו של אביה-מולידה, שר המשפטים יריב לוין, לכנס את הוועדה לבחירת שופטים.

בחודשים האחרונים הוועדה מתכנסת, אך לוין ממשיך למנוע מינויים שאינם מקובלים עליו לבתי המשפט המחוזיים ולעליון, אף שהם זוכים לרוב בקרב חברי הוועדה.

אתמול (חמישי) התקיים, לראשונה בקדנציה של לוין והממשלה הנוכחית, טקס השבעת שופטים בבית הנשיא. 36 שופטים ורשמים חדשים הושבעו, כמעט כולם לבתי המשפט במחוזות חיפה והצפון.

זה לא מקרי, כמובן, וגם לא תמים: לוין מונע מינוי שופטים לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובירושלים, אך באופן צבוע הוא בחר לתאר את המהלך שלו כפעולה למען חיזוק הצפון.

זה לא מקרי וגם לא תמים: לוין מונע מינוי שופטים לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובירושלים, אך באופן צבוע הוא בחר לתאר את המהלך שלו כפעולה למען חיזוק הצפון

צביעותו של לוין בטקס השבעת השופטים באה לידי ביטוי בנופך הממלכתי שהוא ביקש לשוות לאירוע, תוך שכל המשתתפים יודעים שהוא עשה כל שביכולתו על מנת ששופטים לא ימונו ושטקס מעין זה כלל לא יתקיים, כל עוד לא מתממשת תוכניתו להפוך את הוועדה לבחירת שופטים לגוף המצוי בשליטה מוחלטת של הממשלה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר המשפטים יריב לוין ומ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן בטקס השבעת שופטים ורשמים בכירים. 18 באפריל 2024 (צילום: מעיין טואף/לע"מ)

את פעולתו למנוע בחירת שופטים שהוא מתנגד למינוים לבתי המשפט המחוזיים בבאר שבע וירושלים, צבע לוין בצבעים של אחדות מזויפת. לדבריו, דווקא בשל חילוקי הדעות השוררים בוועדה, "ונוכח מציאות המלחמה שבה אנחנו נתונים, ראיתי חשיבות עליונה לעמוד על כך שכלל המינויים יבוצעו בהסכמה רחבה מאוד".

פתאום הסכמה רחבה מאוד, ולמעשה דרישת קונצנזוס, חשובה לשר המשפטים. כשדחף את חוקי ההפיכה המשטרית בכנסת, הסכמה רחבה נראתה לו פחות חשובה.

ואולם על מופע הצביעות של לוין, האפיל למרבה הצער מופע ההתקרנפות של נשיא המדינה יצחק הרצוג. הנשיא בחר, ולא בפעם הראשונה, להימנע מהפניית אצבע מאשימה כלפי מי מהצדדים, וקרא להם "להתאמץ כדי להגיע להסכמות רחבות".

כל זאת, תוך התעלמות מבישה מהעובדה שאין כאן שני צדדים מקבילים – הממשלה היא זו שהכריזה מלחמה על מערכת המשפט לפני שנה ושלושה חודשים, הקואליציה היא זו שביקשה לקצץ את כנפיו של בית המשפט העליון, ושר המשפטים הוא זה ששיתק את עבודת הוועדה לבחירת שופטים.

הנשיא בחר, ולא בפעם הראשונה, להימנע מהפניית אצבע מאשימה כלפי מי מהצדדים, וקרא להם "להתאמץ כדי להגיע להסכמות רחבות". כל זאת, תוך התעלמות מבישה מהעובדה שאין כאן שני צדדים מקבילים

מהלכים תוקפניים אלה של הקואליציה במסגרת ההפיכה המשטרית עודם נמשכים, בדרכים שונות, גם בששת החודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר המשפטים יריב לוין ומ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן בטקס השבעת שופטים ורשמים בכירים. 18 באפריל 2024 (צילום: מעיין טואף/לע"מ)

אחרי שיצא ידי חובתו במתן תשבחות ל"מערכת המשפט הישראלית, האיתנה, העצמאית, המקצועית והבלתי-תלויה" של ישראל, "המשמשת חומת מגן בפני ניסיונותיהם של אויבינו להשתמש בדין הבינלאומי כדי לפגוע בזכותנו להגן על עצמנו", התפנה הרצוג לקדם את גישת ה"קיצונים משני הצדדים":

"אנחנו מגלים שאפשר להגיע להסכמות רחבות למרות הפערים וחילוקי הדעות … החברה הישראלית זקוקה להסכמות רחבות, מערכת המשפט זקוקה להסכמות רחבות, אנחנו – כולנו – זקוקים להסכמות רחבות. בעת הזאת כולנו צריכים להתחייב לכך – להתאמץ, לבוא לקראת, אפילו לוותר קצת בשביל למצוא את שביל הזהב".

זו לא סתם התקרנפות מצד נשיא המדינה, אלא מופע מובהק של פחדנות. לידיו של הרצוג נפלה הזדמנות פז – עוד הזדמנות – להשמיע קול ממלכתי צלול נגד אלה שביקשו להרים ידם על מערכת המשפט. נגד אלה שביקשו להשליט דיקטטורה דה-פקטו באמצעות השתלטות על מנגנון מינוי השופטים, ולבטל את הערך היסודי של עצמאות מערכת המשפט.

הרצוג יכול היה לומר במפורש – הגיעה השעה למנות נשיא בית משפט עליון במינוי קבע. אפילו ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן כבר אמר זאת בפומבי בכמה הזדמנויות.

הרצוג יכול היה לומר במפורש – הגיעה השעה למנות נשיא בית משפט עליון במינוי קבע. אפילו ממלא-מקום הנשיא עוזי פוגלמן כבר אמר זאת בפומבי בכמה הזדמנויות

הרצוג יכול היה לומר במפורש שצריך לאפשר לוועדה לבחירת שופטים למנות שופטים בכל הערכאות שבהן ממתינים תקנים בלתי מאוישים, גם אם צד זה או אחר בוועדה מצויים במיעוט.

נשיא המדינה יצחק הרצוג נואם בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא, 18 באפריל 2024 (צלם: אבי קנר, מקליט: אורי בוזגלו)

הנשיא יכול היה לומר שטוב עשתה הקואליציה כשהקפיאה עם תחילת המלחמה את יוזמות ההפיכה המשטרית, וכעת יש לנצל את שעת הכושר ולחוקק את חוק יסוד החקיקה שימנע מתקפה פוליטית עתידית על העצמאות השיפוטית.

אך הנשיא בחר לחמוק מחובתו הערכית והציבורית הזו. ובמקום זאת, בחר להדהד את קריאת האחדות המזויפת של שר המשפטים.