תקופת המעבר בין ממשלים בארה"ב ידועה כתקופה מתוחה ומאתגרת, במיוחד בתחום יחסי החוץ, עם דגש על המורכבויות באזור המזרח התיכון.
אחד המקרים הזכורים היטב התרחש בדצמבר 2016, כאשר הנשיא היוצא ברק אובמה נמנע מהטלת וטו על החלטה של מועצת הביטחון של האו"ם נגד ישראל, שעסקה בחוק ההסדרה. החלטה זו התקבלה בזמן שאובמה היה משוחרר מלחצים פוליטיים. הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, שטרם נכנס לבית הלבן, מיהר להגיב אז ברשתות החברתיות: "ישראל, תהיי חזקה, 20 בינואר תכף מגיע".
אולם, המראות היוצאים מוושינגטון ומיאמי בתקופת מאה הימים שבין בחירת טראמפ לכניסתו לבית הלבן חריגים ותקדימיים. על השולחן עומד הרצון לשיתוף פעולה להצלת חייהם של עשרות ישראלים מטרף חמאס. מעולם בהיסטוריה של מעברי ממשלים לא התקיים שיתוף פעולה מסוג זה.
ביידן אפשר ליועציו הבכירים של הנשיא הנכנס טראמפ לקחת חלק פעיל במו"מ בקטאר, עד כדי כך שהיועץ סטיב ויטקוף, שטרם נכנס לתפקידו באופן רשמי, יצא לדוחה, הגיע לירושלים וחזר לדוחה שוב כדי לקדם עסקה
הנשיא ג'ו ביידן אפשר ליועציו הבכירים של הנשיא הנכנס טראמפ לקחת חלק פעיל במשא ומתן בקטאר, עד כדי כך שהיועץ סטיב ויטקוף, שטרם נכנס לתפקידו באופן רשמי, יצא לדוחה, הגיע לירושלים וחזר לדוחה שוב כדי לקדם את השלמת המשא ומתן.
להשלמת התמונה, בוושינגטון דווח על השארת שליח ממשל ביידן למזרח התיכון, ברט מקגורק, בתפקיד ייעוץ למשך מספר שבועות נוספים כדי לסייע בהשלמת הסכם הפסקת האש.
הסיבה לשיתוף הפעולה הנדיר ומעורר ההשראה הייתה הרצון להביא לעסקת חטופים, לשחרור אזרחים ישראלים, אזרחים אמריקאים ובני מדינות נוספות מתוך מנהרות הזוועה של עזה, וכן להוביל להפסקת אש מתמשכת, כך שממשל טראמפ ייכנס לתפקיד כשהמלחמה אינה פעילה.
לוחות הזמנים מבהירים את השתלשלות האירועים: טראמפ נבחר ב־5 בנובמבר 2024. שבועיים לאחר מכן, ב־26 בנובמבר, מיהר ראש הממשלה בנימין נתניהו – המתלבט הנצחי – לחתום על הפסקת אש עם לבנון וחזבאללה. אם ההסכם הזה היה נחתם כשהוא באופוזיציה, סביר שהוא היה מלווה בנאצות והשפלות מצידו.
השליח המיוחד של הנשיא ביידן התרוצץ במשך שנה בין ירושלים לביירות בניסיון לגרור את הצדדים להסכמה. רק לאחר בחירתו של טראמפ, שהבהיר כי המלחמה חייבת להיפסק, הצליח הוכשטיין לחתום על הישג
השליח המיוחד של הנשיא ביידן התרוצץ במשך שנה בין ירושלים לביירות בניסיון לגרור את הצדדים להסכמה, אך התקשה להשיג תוצאות. רק לאחר בחירתו של טראמפ, שהבהיר כי המלחמה חייבת להיפסק, הצליח עמוס הוכשטיין לחתום על הישג ראשון.
אף אחד לא נטל מהוכשטיין ומביידן את הקרדיט להישג המרשים, אך ההיסטוריה רושמת מי עמד ברקע ודחף. טראמפ יכול היה לדבוק בסגנונו המוכר, להשפיל את הממשל היוצא ולטעון שרק בינואר ניתן יהיה לסגור עסקה, אך הוא בחר בגישה אחרת. הוא ביקש לקבל שולחן נקי – וכך היה.
לוח הזמנים המזרח־תיכוני של אחרי כניסת הפסקת האש לתוקף הפתיע רבים. כארבע שעות לאחר תחילת הפסקת האש, פתחו המורדים הסורים במתקפה על חלאב, ובתוך כעשרה ימים קרסה סוריה לידי הנהגה חדשה. קריסת משטר בשאר אל־אסד עדיין מהדהדת ברחבי האזור. במקביל, הפסקת האש בלבנון אפשרה בחירת ממשל חדש גם במדינה המשוסעת הזו.
טראמפ ואנשיו זיהו את ההתפתחויות ודבקו באמירה המוחלטת שלהם: אם לא תהיה עסקת חטופים עד 20 בינואר, "שערי הגיהינום ייפתחו". היכולת של הנשיא המוזר הזה לאיים ולהרתיע מנהיגי מדינות, כמו גם טרוריסטים אכזריים, היא מרשימה.
הממשל היוצא, שעדיין מלקק את פצעי ההפסד הצורב בבחירות של נובמבר 2024, הכניס את אנשי טראמפ אל תוך החדרים הסגורים ואל הפרטים הקטנים. כאמור, מדובר במהלך שאינו מובן מאליו וכמעט חסר תקדים
עם זאת, הממשל היוצא, שעדיין מלקק את פצעי ההפסד הצורב בבחירות של נובמבר 2024, הכניס את אנשי טראמפ אל תוך החדרים הסגורים ואל הפרטים הקטנים. כאמור, מדובר במהלך שאינו מובן מאליו וכמעט חסר תקדים בהיסטוריה.
רמת התיאום בין הממשלים מדהימה. רבים משווים את שחרור החטופים הישראלים לאירועים שהתרחשו בתקופת ממשל קרטר–רייגן בשנת 1979, עם שחרור החטופים האיראנים.
הנשיא המנוח ג'ימי קרטר הפסיד את בחירות 1980, בין היתר בשל הטיפול הכושל במשבר החטופים וניסיונות החילוץ שכשלו. ביום שבו הושבע רונלד רייגן לנשיא, ב־20 בינואר 1981, שחררה איראן 52 חטופים.
ההודעה על השחרור יצאה מטהרן כמה דקות לאחר ההשבעה, במהלך נאום ההכתרה של רייגן. מי שנשלח לגרמניה לקבל את פני החטופים, כנציג רשמי של ממשל רייגן, היה הנשיא לשעבר קרטר. ייתכן כי מורשת זו של שיתוף פעולה חוצה מפלגות עומדת בבסיס שיתוף הפעולה הנוכחי בין אנשי טראמפ לאנשי ביידן.
האופי המיוחד של שיתוף הפעולה האמריקאי בנושא החטופים מציג את ההנהגה הישראלית באור מאכזב. במשך חודשים, שרים מהממשלה הימנית מטיפים נגד שחרור החטופים
האופי המיוחד של שיתוף הפעולה האמריקאי בנושא החטופים הישראלים מציג את ההנהגה הישראלית באור מאכזב. במשך חודשים, שרים מהממשלה הימנית מטיפים נגד שחרור החטופים, בטענה כי יש להמשיך במלחמה בעזה, בחיסול חמאס ובהקמת יישובים יהודיים על חורבות מדינת הטרור.
אחד הטיעונים שהעלה אתמול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הוא שההישגים עד כה "נקנו בדמים מרובים", ולכן אין להפסיק כעת. מהאמירות הללו עולה מסר שלפיו המשך המלחמה, גם במחיר דמיהם של החטופים, הוא מוצדק. כמו כן, נראה כי גם אובדן חיילים יום־יומי בקרבות התשה בצפון עזה מצדיק, לדעתם, את המשך המלחמה האינסופית.
אצל הישראלים אין התגייסות משותפת של שני הצדדים למען חילוץ החטופים. אתמול פרסמו עשרה חברי כנסת מהקואליציה קריאה לנתניהו להימנע מחתימה על ההסכם. לטענתם, אין להחליף את כוחות צה"ל במעבר רפיח, בציר נצרים או בכל מקום אחר ברצועת עזה.
הם הזהירו כי ישראל עשויה לוותר על נכסים אסטרטגיים מבלי לקבל את כל החטופים לידיה. עם זאת, הם מתעלמים מכך שמי שדורש את פיצול החטופים לקבוצות כחלק מהסכם בשלבים הוא ראש הממשלה נתניהו עצמו.
אותם שרים, חברי כנסת ומפגינים הפועלים נגד ההסכם מתעלמים מסוגיה מרכזית בלב הציבוריות הישראלית: קבוצת אנשים שהופקרו לגורלם בשל מדיניות חסרת אחריות של ממשלת הימין
אחרי השרים המתנגדים וחברי הכנסת המתנגדים, גם בציבור הישראלי קמות קבוצות המפגינות נגד ההסכם. אתמול הפגינו אלפי ישראלים וחסמו את כביש הכניסה לירושלים, תוך קריאות נגד העסקה.
השרה אורית סטרוק מהציונות הדתית הייתה הנואמת המרכזית בהפגנה. סטרוק אמרה: "יש מחירים שלא נכון לשלם, בוודאי לא לפני שהכול בעולם ישתנה, רגע לפני שאנחנו יכולים לחזור להילחם בידיים לא כבולות כפי שהיה עד עכשיו. רגע לפני תום כהונת ביידן, לבוא ולעשות עסקה שהמחיר המופקע שלה מתאים לתקופה שעוד רגע נגמרת – זה לא הישג, זאת עוולה וחוסר אחריות לאומית".
אותם שרים, חברי כנסת ומפגינים הפועלים נגד ההסכם מתעלמים מסוגיה מרכזית בלב הציבוריות הישראלית: קבוצת אנשים שהופקרו לגורלם בשל מדיניות חסרת אחריות של ממשלת הימין, והורים לחיילים וחיילות ששלחו את ילדיהם, בגיוס חובה, להגן על גבולות המדינה.
ללא השבתם, מדינת ישראל פוערת בור מוסרי עמוק ופוגעת בעקרון יסוד של החברה הישראלית: לא משאירים פצוע בשטח. ערך פדיון שבויים, המצווה הגדולה והחשובה, ניצב כאן על כף המאזניים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם