בסוף השבוע האחרון תכננה איראן מפגן כוח רחב היקף ברחובות טהרן, במסגרתו היו אמורים להשתתף כוחות הבסיג', המשמר האזרחי של המשטר. הבסיג' – כוחות לא חמושים שתפקידם לדכא מהומות והפגנות ברחבי המדינה – נקראו להתאסף במטרה להפגין עוצמה ולשדר תמיכה "בפלסטינים ובחזבאללה".
על פי הפרסומים המוקדמים, המשטר תכנן לגייס כ־110 אלף מתנדבים לצעדה, כשהמסר המרכזי נועד למשוך כמה שיותר משתתפים. מאחורי היוזמה עמדה שאיפה להקרין עוצמה פנימית וחיצונית, אך ייתכן שגם ניסיון לייצר חיבור עם הציבור האיראני, הנאבק במשבר כלכלי חמור. כדי לעודד השתתפות, המשטר הבטיח למשתתפים אוכל חינם ומתנות, במטרה להגדיל את ההיענות למפגן.
תזמון המצעד אינו מקרי. המשטר האיראני, שנמצא תחת לחץ כבד, מבקש להקרין עוצמה כלפי פנים ולשלוח מסר מאיים לכל מי שעלול לנצל את המשבר החמור במדינה כדי לצאת למחאה.
אולם, לא במקרה לא פורסמו המספרים הרשמיים. לכולם היה ברור שהמספר היה קטן משמעותית מהצפי. בדיוק כמו בבחירות, גם כאן הציבור האיראני הצביע ברגליים נגד מדיניות הממשלה והמנהיג
כמה עשרות אלפי משתתפים – רובם אנשי המחנה השמרני – הגיעו למצעד ביום שישי האחרון, חלקם נשאו תמונות מקרטון בגודל טבעי של השהידים הלבנונים והפלסטינים שנהרגו במהלך המלחמה האחרונה.
אולם, לא במקרה לא פורסמו המספרים הרשמיים. לכולם היה ברור שהמספר היה קטן משמעותית מהצפי. בדיוק כמו בבחירות, גם כאן הציבור האיראני הצביע ברגליים נגד מדיניות הממשלה והמנהיג.
יומיים לאחר המצעד, מפקד כוחות הבסיג' באזור טהרן, המכהן גם בתפקיד בכיר במשמרות המהפכה, עורר סערה במסיבת עיתונאים. כשהתבקש להתייחס למספר המשתתפים, הודה שאין בידיו נתון מדויק, אך הוסיף: "במצעד השתתפו גם 27 אלף מאחינו האפגנים. לצערי הרב, רבים שזכו לכבוד להשתתף במצעד בחרו שלא לעשות זאת, בעוד אחרים כלל לא ענו להזמנה".
ההודאה הנדירה הזו חושפת את הקרעים המעמיקים אפילו בתוך שירותי הביטחון של איראן. אף שמדובר בארגון המתבסס על מתנדבים, לפני שנתיים היו אלה אנשי הבסיג', בגיבוי אנשי משמרות המהפכה, שדיכאו באכזריות את מחאת החיג'אב.
זו לא הייתה הפגנת הכוח היחידה של איראן בסוף השבוע. באותו יום חשפה איראן בסיס טילים תת־קרקעי סודי. רצף האירועים הזה לא משאיר מקום לספק: ההנהגה האיראנית נמצאת בלחץ מכיוונים שונים
זו לא הייתה הפגנת הכוח היחידה של איראן בסוף השבוע. באותו יום חשפה איראן בסיס טילים תת־קרקעי סודי. התמונות של מפקד משמרות המהפכה משוטט בעיר התת־קרקעית שודרו בכל העולם, יחד עם ההצהרה האיראנית כי הבסיס, למרות ממדיו העצומים, אינו מספיק להכיל את כל מערך הטילים של המדינה. במקביל, נערך תרגיל אווירי רחב היקף שדימה הגנה על מתקני הגרעין.
רצף האירועים הזה לא משאיר מקום לספק: ההנהגה האיראנית נמצאת בלחץ מכיוונים שונים. כניסתו הצפויה של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן בעוד פחות משבוע מהווה עבור המנהיג העליון נעלם משמעותי, שמקשה על התוויית קו יציב. לכך מצטרף המשבר הכלכלי המעמיק, והחשש כי תחת טראמפ הוא עוד יחריף.
כתוצאה מכך, המשטר נוקט בצעדי ייאוש, כמו מכירת מלאי הנפט האיראני לסין במחיר מופחת, במטרה למלא את קופת מטבע החוץ המדלדלת של המדינה.
נוסף על כך, באיראן גובר החשש שישראל וארה"ב נחושות לתקוף את מתקני הגרעין מוקדם ככל האפשר – אולי אף לפני חידוש שיחות דיפלומטיות בנושא. התקיפה המשותפת של חילות האוויר האמריקאי והישראלי בתימן ביום שישי האחרון רק החריפה את החששות הללו.
לכל אלה נוסף גם משבר האנרגיה החריף שאיראן מתמודדת איתו בשנים האחרונות, שהחמיר במיוחד בעקבות החורף הקשה שפקד את המדינה. הקריאות הנואשות של הנשיא מסעוד פזשכיאן לא להדליק תנורים, לצד סגירת מוסדות החינוך בשל אי יכולת לחמם אותם, המחישו לציבור האיראני את עומק המשבר.
על רקע זה, הר הגעש החברתי המבעבע ברחבי איראן בשבועות האחרונים נמצא קרוב מאוד להתפרצות נוספת – תרחיש שהמשטר מנסה למנוע בכל מחיר.
כעת, המדינה שהמציאה את השחמט מוצאת את עצמה תחת איום של "שח", ויש מי שיגידו שתקיפת מתקני הגרעין קרובה יותר מתמיד – אולי רק פסע לפני ה"מט"
זו אחת הסיבות העיקריות, אם לא החשובה ביותר, לסבב השיחות שהחל אתמול באירופה עם גרמניה, צרפת ובריטניה. האיראנים מנסים בכל דרך להפחית את הסנקציות שהוטלו עליהם בעקבות הפרת הסכם הגרעין וההתקרבות המטרידה כל כך לפצצה גרעינית.
עם זאת, ספק אם השיחות הללו יובילו לפריצת דרך, שכן גם אירופה ממתינה לראות מה יהיו צעדיו הראשונים של טראמפ בנושא איראן. עד כה, טראמפ נמנע מהתבטאויות נחרצות בנושא, דבר שמגביר את חוסר הוודאות והחשש בטהרן.
שנת 2025 היא שנת הכרעה בסוגיית הגרעין, ונתון זה ידוע לכל. באוקטובר 2025 צפויות להיות מוסרות מגבלות משמעותיות על יכולות ההעשרה של איראן, אלא אם כן אירופה תחליט להפעיל את מנגנון ה"גלגול לאחור" (Snap back). רמזים לכך ניכרו בקשיחות האירופית שנרשמה בחודשים האחרונים במהלך השיחות עם טהרן.
הנציגים האיראנים, מצדם, הגיבו בזלזול לאיומים, אך זה קרה בתקופת "תור הזהב" של טהרן, לפני חיסול חסן נסראללה ונפילת משטר בשאר אל־אסד.
מאז, המציאות האזורית השתנתה באחת: החורף הקשה הגיע, הבחירות בארה"ב הוכרעו, והלחץ על איראן גבר. כעת, המדינה שהמציאה את השחמט מוצאת את עצמה תחת איום של "שח", ויש מי שיגידו שתקיפת מתקני הגרעין קרובה יותר מתמיד – אולי רק פסע לפני ה"מט".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו