עיתונאי המסקר נושאי ביטחון סיפר לי לפני כמה שנים על ישיבה של הקבינט הבטחוני בה השתתף השר נפתלי בנט.

הימים היו תחילת ההפגנות על הגדר בעזה. צה"ל נאלץ להתמודד עם הפרות סדר קשות, ידויי מטענים ואבנים והפרחת בלוני נפץ.

הקבינט קיים דיון בנושא התמודדות ישראל עם המצב החדש על גבול הרצועה.

במהלך הדיון התפתח, כך על פי העיתונאי, ויכוח חריף בין השר בנט, אז שר החינוך ובין הרמטכ"ל גדי אייזנקוט.

על פי העיתונאי, בנט טען בתוקף כי צה"ל צריך לירות במפגינים על הגדר. במהלך הדיון, איבד הרמטכ"ל אייזנקוט את קור רוחו המפורסם, פנה לבנט ואמר לו, כי על אף שהיה מ"פ בצבא בעברו, הדבר לא הופך אותו למצביא דגול

בנט טען בתוקף כי הצבא אינו פועל כראוי, וחיווה את דעתו כי צה"ל צריך לירות במפגינים על הגדר על מנת למנוע את המשך ההפגנות. במהלך הדיון הסוער, איבד הרמטכ"ל אייזנקוט את קור רוחו המפורסם. הוא פנה אל השר בנט ואמר לו, לדבריו של אותו עיתונאי, כי על אף שהיה מפקד פלוגה בעברו בצבא, הדבר לא הופך אותו למצביא דגול.

ובכן, לא הייתי עד לשיחה ואינני יודע עד כמה הדיווח הזה מדויק, ובכל מקרה השר בנט נודע לאורך השנים האחרונות כמי שקרא לא אחת לקו קשוח, שלא לומר אלים, בטיפול של ממשלת ישראל מול עזה.

לאורך השנים בנט, לא רק שלא הסתיר את רצונו להתמנות לשר הביטחון של ישראל, אלא הוא אף איים וכמעט התפטר מהממשלה בשל העובדה שראש הממשלה נתניהו נמנע מלמנות אותו לתפקיד שר הביטחון.

לאורך השנים בנט, לא רק שלא הסתיר את רצונו להתמנות לשר הביטחון של ישראל, אלא הוא אף איים וכמעט התפטר מהממשלה בשל העובדה שראש הממשלה נתניהו נמנע מלמנות אותו לתפקיד שר הביטחון

אלא שכמו שאמר פעם אריאל שרון ז"ל: "הפוליטיקה היא כמו גלגל, פעם אתה למטה ופעם למעלה ומה שחשוב זה להישאר על הגלגל". בנט אכן נשאר על הגלגל, ולפני מספר ימים הודיע ראש הממשלה נתניהו כי הוא ממנה את בנט לשר הביטחון.

בנט נכנס לתפקידו בעיתוי המורכב ביותר בו נכנס אולי שר ביטחון בישראל לתפקידו אי פעם. בשעות הבוקר המוקדמות ביצעו צה"ל והשב"כ סיכול ממוקד בו נהרג בהא אבו אל עטא מפקד החטיבה הצפונית של ארגון הג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה ורעייתו. שניים מילדיהם נפצעו בתקיפה.

בעקבות התקיפה החל ירי טילים אל עבר ישראל, ירי שלא פסק עד רגע כתיבת שורות אלה.

והנה מסתבר כי מילים לחוד ומעשים לחוד. בעוד שבנט שרוצה להיות שר ביטחון, מדבר בשפה תקיפה ומציע תגובות קשות נגד האוייב בעזה, בנט שר הביטחון הנכנס הוא לא אותו שר גיבור

והנה מסתבר כי מילים לחוד ומעשים לחוד. בעוד שבנט שרוצה להיות שר ביטחון, מדבר בשפה תקיפה ומציע תגובות קשות נגד האוייב בעזה, בנט שר הביטחון הנכנס הוא לא אותו שר גיבור.

מדינת ישראל נוהגת לראשונה באופן מוזר. בשנים האחרונות חזרה ישראל והדגישה את אחריותו של ארגון חמאס לכל ירי מכיוון רצועת עזה. עכשיו ישראל מחסלת את יריבה המושבע של חמאס אבו עטא, ולמרות הירי המאסיבי היא אינה פועלת כלל נגד חמאס.

אין ויכוח כי מדינית ובטחונית מדובר במהלך נכון – עד כה חמאס לא התערבה באירועים והדבר מרסן במידה רבה את האירועים. נותר רק לשאול היכן עומדת לו גבורתו של בנט שקרא לירות על מיידי אבנים על הגדר. מה השתנה מאז הויכוח עם אייזנקוט ועד היום?

מסתבר שהקלישאה "דברים שרואים משם לא רואים מכאן" מתקימת גם בענייננו.

המסקנה היא לא להתרגש מפוליטיקאים שמדברים חזק ונחוש. בפועל, הם יושבים בדיונים בטחוניים, מרגישים חשובים, שומעים סקירות מודיעין ואוכלים בורקס

המסקנה היא לא להתרגש מפוליטיקאים שמדברים חזק ונחוש. פעם הם מבטיחים לנו לחסל את חמאס, פעם מבטיחים לנו לחסל את הנייה תוך 48 שעות או לכבוש את הרצועה ברגע שיירו ממנה ולו טיל אחד.

בפועל, הם יושבים בדיונים בטחוניים, מרגישים חשובים, שומעים סקירות מודיעין ואוכלים בורקס – ככה עובדת השיטה.

עו"ד גונן בן יצחק, בן 48 נשוי + 4. ממייסדי ארגון העובדים "תנופה לעובד". בעבר איש שב"כ ומפעילו של "הנסיך הירוק", והיום פעיל חברתי וחבר עמותת "חוזה חדש" נגד השחיתות השלטונית, ועמותת "ישראל יקרה לנו" הנלחמת ביוקר המחייה בישראל

מגמות הבנייה הירוקה בארה"ב וקנדה מראות כי מיליוני מטרים של בניה נבנים על פי תקן הבנייה הירוקה. בענף הבנייה מצפים שבשנים הקרובות נהיה עדים לכך שחלקם הגדול של הפרויקטים יהיו "בניינים ירוקים" או בתים ירוקים. במבט קדימה, יצירת מרחבים התומכים בבריאותנו וברווחתנו, כמו גם בכלכלה ובסביבה, יהיו חיוניים לרמת חיים טובה יותר, שהיא גם כלכלית וחסכונית יותר.

בענף הבנייה מצפים שבשנים הקרובות רוב הפרויקטים יהיו "בניינים ירוקים" או בתים ירוקים. מרחבים התומכים בבריאותנו וברווחתנו, כמו גם בכלכלה ובסביבה, יהיו חיוניים לרמת חיים משופרת וחסכונית יותר

המניע העיקרי לבניה ירוקה כיום היא דרישות הלקוחות ובניינים יעילים ובריאים יותר, עם יתרונות של חיסכון כלכלי אדיר בתחזוקה לטווח הארוך.  הבניינים הירוקים מדווחים על חיסכון משמעותי בעלויות תפעול, תקופות החזר קצרות יותר ועליית ערך נכס בבניינים ירוקים חדשים ובשיפוצים ירוקים. השקעה מראש בבנייה ירוקה הופכת נכסים ליותר יקרים, כאשר מספר גדל והולך של בעלי בניינים רואים עלייה של 10% ומעלה בשווי הנכס בזכות עובדה זו.

בניינים ירוקים מפחיתים את העלויות התפעול השוטפות ומעלים את שווי הנכס. סקר שנערך באוסטרליה הראה ירידה של 8% בהוצאות תפעול לשנה ועליה בשווי הנכס של כ- 7 אחוז.

אנו מבלים כ-90% מזמננו בבית ובבניינים. בתי  ירוקים שיוצרים מרחבים המקדמים בריאות ונוחות, ואין ספק כי מבנים ירוקים משפיעים לטובה על בריאות הציבור. לעובדה זו ישנם יתרונות כלכליים ברורים – בשיפור איכות האוויר הפנימי, שיכול להפחית היעדרות ושעות עבודה המושפעות מאסטמה, אלרגיות בדרכי הנשימה, דיכאון ולחץ ושיפור בפרודוקטיביות כך שלמעשה אחת התרומות המשמעותיות של בניה ירוקה היא בפרודוקטיביות משופרת החוסכת כסף רב לחברות.

בנוסף, מבנים ירוקים מסייעים בהפחתת פליטת פחמן, והקטנת פסולת וחיסכון גדול במים, חשמל ואנרגיה.

משרד האנרגיה האמריקאי בדק בניינים ירוקים וראה כי כיוון שפליטת ה-CO2 נמוכה ב-34%. הם צרכו 25% פחות אנרגיה ו-11% פחות מים, והפנו יותר מ-80 מיליון טון פסולת מטמנות. חימום וקירור מהווים כ-43% מכלל השימוש באנרגיה, התורם לזיהום אוויר ומייצר את הכמויות הגדולות ביותר של גזי חממה. על ידי שיפור יעילות האנרגיה, מבנים ירוקים מסייעים גם להפחתת מזהמי אוויר פנימיים הקשורים לבעיות בריאותיות חמורות ובהמשך להפחתת ההוצאות הכספיות של המדינה ומערכת הבריאות הכרוכות בטיפולים רפואיים ואשפוזים.

מבנים ירוקים מסייעים גם להפחתת מזהמי אוויר פנימיים, הקשורים לבעיות בריאותיות חמורות, ובהמשך להפחתת ההוצאות הכספיות של המדינה ומערכת הבריאות הכרוכות בטיפולים רפואיים ואשפוזים

בתים בתכנון ירוק נהנים מכניסה של אור טבעי, החוסך אנרגיה ומגביר את תחושת הנוחות במבנה.

אין ספק כי העתיד הוא בניה ירוקה, וטוב יעשו אם מי שמתכנן בתים כיום יחשוב על הדורות הבאים כבר עכשיו ויבנה בצורה ירוקה יותר. זה טוב לכדור הארץ טוב לכלכלה וטוב לדיירים בבניה החדשה.

אלעד שי הוא מנהל פרויקטים בבניה מוסמך בניה ירוקה מהטכניון בחיפה ומוסמך תקן בניה ירוקה קנדי אמריקאי LEED.

במהלך מערכת "שומר החומות" שמענו פוליטיקאים קוראים לחזור לקשר עם רמאללה, מכיוון שהעדפת עזה על חשבון רמאללה "הייתה שגיאה", וכי ישראל ניתקה את עזה מרמאללה כי לא רצתה "לעשות תהליך שלום".

אומנם יש טעם בניסיון להעדיף עכשיו את רמאללה על עזה, אבל יש להיזהר שלא לפתח ציפיות בלתי ניתנות למימוש, כמו "חידוש תהליך השלום", "העברת כספי הסיוע לעזה דרך רמאללה", "איחוד מחדש של הגדה לעזה", וכיוצא באלה אשליות.

אומנם יש טעם בניסיון להעדיף עכשיו את רמאללה על עזה, אבל יש להיזהר לא לפתח ציפיות בלתי ניתנות למימוש, כמו "חידוש תהליך השלום", "העברת כספי הסיוע לעזה דרך רמאללה", "איחוד מחדש של הגדה לעזה", וכיוצא באלה אשליות

ראשית, מהתבוננות במה שקרה בסוריה עולה שצריך לשחרר את ישראל מרגשות אשמה על כך "שבגללה" השיחות עם אשף נכשלו ושהיא גרמה לפילוג הפלסטיני בכוונה. מה שראינו בסוריה היה, שבמזרח התיכון אף אחד לא מוותר לאף אחד, ואין פשרות. אחרי כל סבבי "ההסכמות" בוועידות ז'נבה על סוריה, התחדשו הקרבות מייד, עד שבאה רוסיה ושמה סוף למהתלה הטרגית.

כך הדבר גם בבעיה הפלסטינית. כל ההתקדמויות שהושגו היו כאשר ישראל ויתרה. הפלסטינים לא ויתרו ולא התפשרו. מתי ראינו זאת שוב? בשיחות של פתח וחמאס. שם שני הצדדים לא ויתרו והנתק בין הגדה לעזה העמיק והתבסס. אין שום סיבה לחשוב שאם יתחדשו השיחות עם ישראל כעת, המצב ישתנה ובלי ויתורים ישראליים שיסכנו את קיומה של מדינת ישראל – שוב נגיע למבוי סתום שיסכן אותנו בפרץ אלימות חדש.

מהי תחנת הסיום של השיחות עם ישראל כפי שהפלסטינים רואים אותה? ישראל נסוגה לקווי 1967, עם חילופי שטחים של 2 אחוז, אשר פירושם הוא שישראל צריכה לבחור בין פינוי אריאל לפינוי מעלה אדומים, כלומר: מלחמת אזרחים אמיתית.

נוסף על כך, הקשר בין הגדה לעזה יעבור במעבר בטוח שהוא בעצם שטח פלסטיני אקס טריטוריאלי, שהופך את הנתק בין הגדה לעזה לנתק בין צפון ישראל לדרומה.

גם השמים מעל המדינה הפלסטינית הם ריבוניים פלסטיניים ואסור יהיה לחיל האוויר לטוס מעליהם.

זאת תמונת הסיום של הפלסטינים לשיחות מוצלחות, ועליה הם לא מוכנים לוותר.

עכשיו, העברת הסיוע לעזה דרך רמאללה. הרעיון הזה נוסה גם בעבר. חמאס לא יכול לקבל זאת, וגם לא יקבל. בעבר, כאשר הגיעו לעזה בכירי הרשות כדי לחנוך את מפעל התפלת מי הים בחוף עזה – מטען צד התפוצץ בדרך והבכירים נסו על נפשם. המסר היה – כלכלת עזה היא של חמאס ולא של פתח. מאז, חמאס קיבל את הסיוע של קטאר ישירות.

בעבר, כשהגיעו לעזה בכירי הרש"פ כדי לחנוך את מפעל התפלת מי הים בחוף עזה – מטען צד התפוצץ בדרך והבכירים נסו על נפשם. המסר היה – כלכלת עזה היא של חמאס ולא של פתח. מאז, חמאס קיבל את הסיוע של קטאר ישירות

החרמת קטאר כרגע לא תחזיק מים, כי מי שבאמת הביא להפסקת אש הייתה קטאר, בזכות הכסף שהיא מזרימה לחמאס, והעובדה שראשי חמאס כמו הנייה ומשעל נמצאים בה.

כרגע, מצרים וירדן דוחפות למנגנון שיעביר את כספי הסיוע דרך רמאללה, אבל עדיין אין כספי סיוע, ואם עזה לא תסכים, זה לא יתממש.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.