שבוע שעבר היה אחד השבועות העמוסים באירועים שהיו לנו לאחרונה. הוא התחיל בעסקת החטופים בתחילת השבוע ובשחרורן המרגש של אמילי דמארי, דורון שטיינברכר ורומי גונן שהיו הראשונות לצאת משבי חמאס בסבב הנוכחי, והמשיך בהחזרת גופתו של חייל צה"ל אורון שאול משבי חמאס לאחר למעלה מעשור.

בין לבין התבשרנו על פטירתו של השחקן האהוב זאב רווח, התפטרותם של שרי מפלגת עוצמה יהודית מהממשלה וכניסתו המחודשת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבית הלבן. לקראת סופ"ש שעבר הרמטכ"ל הרצי הלוי הודיע על התפטרות מתפקידו, ובסופ"ש האחרון כבר זכינו לחזות בשחרורן של ארבע בנות נוספות בפעימה השנייה בעסקת החטופים.

קצב האירועים הוא מטורף. אירוע רודף אירוע, פרשה רודפת פרשה. הקשב הציבורי כבר לא מצליח להכיל את כמויות המידע שנשפך עלינו. ובכל זאת, בצל שחרור החטופות והפוקוס התקשורתי עליהן, התקיימו בשבוע שעבר שתי לוויות מרגשות. אחת בבית העלמין בקרית שאול. של זאב רווח, גיבור תרבות שהובא למנוחת עולמים, והלוויה השנייה בבית העלמין פורייה עלית  – של אורון שאול הי"ד גיבור המלחמה.

קצב האירועים מטורף. אירוע רודף אירוע, פרשה רודפת פרשה. הקשב הציבורי לא מצליח להכיל את כמויות המידע ובכל זאת, בצל שחרור החטופות התקיימו בשבוע שעבר שתי לוויות מרגשות

רווח נולד בשנת 1940 ברבאט, בירת מרוקו, להוריו חנה ויצחק. אביו היה פייטן, מורה ופעיל ציוני, וקרא לבנו על שמם של זאב ז'בוטינסקי ונחום סוקולוב. משפחתו עלתה לארץ בשנת 1951.

את דרכו בעולם המשחק החל בתיאטרון, שם הפגין כישרון טבעי והומור מדבק. הפריצה הגדולה שלו הגיעה בקולנוע הישראלי של שנות ה-70 וה-80, עם סרטים שהפכו לקלאסיקות של ממש, כמו "חגיגה בסנוקר," "צ'רלי וחצי" ואחרים.

למרות הזיהוי הראשוני שלו עם סרטי הבורקס, רווח לא חשש לגעת בנושאים מורכבים כמו המתח העדתי ושיחק גם בתפקידים דרמטיים. בסרטים כמו "המובטל בטיטו" ו"מאחורי הסורגים", הוא הוכיח שהוא לא רק מצחיק, אלא גם שחקן דרמטי מרגש ועמוק.

זאב רווח שימש השראה לדורות של שחקנים ויוצרים, שהמשיכו את דרכו ושמרו על הרוח הקלילה אך המשמעותית בעבודתו. סרטיו הפכו לנכסי צאן ברזל, צוטטו שוב ושוב, והיוו פסקול של חיי רבים בישראל.

המורשת של רווח נותרה חקוקה בלבבות של כולנו. סרטיו ממשיכים להצחיק ולרגש, גם שנים לאחר שיצאו. חיוכו, קולו הייחודי ואנושיותו יישארו איתנו לעד, תזכורת לאיש שידע להפוך את היומיום לפלא.

זכיתי לפגוש את רווח לפני עשור בכמה אירועים משותפים. תמיד היה עם החיוך הרחב המוכר שלו, עם טונות של שמחה והאנרגיות הבלתי נגמרות שלו. אלוקים נתן לי את היכולת לשמח אנשים, אמר תמיד. יהי זכרו ברוך.

זכיתי לפגוש את רווח לפני עשור בכמה אירועים משותפים. תמיד היה עם החיוך הרחב המוכר שלו, עם טונות של שמחה והאנרגיות הבלתי נגמרות שלו. אלוקים נתן לי את היכולת לשמח אנשים, אמר תמיד. יהי זכרו ברוך

בשבוע שעבר הייתה לי הזכות להשתתף בלוויה של חלל צה"ל אורון שאול, שגופתו הוחזרה לאחר מעל עשור שהייתה בשבי חמאס.

זה היה מבצע הרואי גדול של צה"ל ושב"כ שעוד ידובר בו רבות. לבית העלמין בפורייה עלית הגיעו אלפים לחלוק כבוד אחרון לאורון. ביניהם היו גם נשיא המדינה יצחק הרצוג, השרה עידית סילמן שייצגה את הממשלה, חברי כנסת ואנשי צבא רבים.

זהבה שאול, אימו של אורון, ריגשה בהספד שלה על בנה האהוב ולא הותירה אף עין יבשה. שני אחיו של אורון סיפרו בהספדים שלהם על אורון על האהבה שלו לצבא ולמדינה, על רוח הנתינה שהייתה בו ועל הקשר המשפחתי החם שהפגין כלפי המשפחה.

בתום הנחת הזרים על הקבר, רציתי לנחם את זהבה שאול אך המילים נעתקו מפי. תהיתי עם עצמי – מה אני הקטן יכול לומר לאמא אצילה, שחיכתה מעל עשור להשבת גופת בנה החייל?

נגשתי אל זהבה, הצדעתי לה ודמעות זלגו לי מהעיניים. זה היה אחד הרגעים המרגשים שחוויתי לאחרונה. או כמו שאמר הנשיא הרצוג בהספד שנשא: תהא השעה הזו שעת רחמים ועת רצון.

זאב רווח היה גיבור תרבות, אורון שאול היה גיבור מלחמה. קו משותף עובר בין שני הגיבורים הללו: שניהם נשאו עליהם את אהבתם לעם, לארץ, למדינה, והיו דוגמה ומודל לחיקוי בעיני רבים.

זאב רווח היה גיבור תרבות, אורון שאול היה גיבור מלחמה. קו משותף עובר בין שני הגיבורים הללו: שניהם נשאו עליהם את אהבתם לעם, לארץ, למדינה, והיו דוגמה ומודל לחיקוי בעיני רבים

בחודש שבו זאב ואורון הובאו לקבורה, חובה עלינו לעצור רגע, לקחת נשימה ולומר להם תודה על כל מה שעשו למעננו. חובה עלינו להמשיך את עשייתם ופועלם, ולהנציח את זכרם כפי שראוי ומגיע להם.

אבי נחמני הוא משפטן ופעיל חברתי. משמש כדובר הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו.