לפני כעשרה חודשים (ב-10 במרץ 2024) פרסמתי בזירת הדעות של זמן ישראל רשומה תחת הכותרת "חייבים להקים ועדת חקירה ממלכתית למחדל ה-7 באוקטובר". כבר אז ראיתי קושי רב בהקמת ועדה כזו.

כתבתי ש"בימים האחרונים מתרבים הסימנים המעידים על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו איננו מתלהב, בלשון המעטה, מהרעיון להקים ועדת חקירה ממלכתית, שתחקור ביסודיות את הסיבות למחדל הנורא של ה-7 באוקטובר".

במרץ 2024 כתבתי ש"בימים האחרונים מתרבים הסימנים המעידים על כך שנתניהו איננו מתלהב, בלשון המעטה, מהרעיון להקים ועדת חקירה ממלכתית, שתחקור ביסודיות את הסיבות למחדל הנורא של ה-7 באוקטובר"

אז עדיין שגיתי באשליות שיש לכך סיכוי כלשהו, למרות שכבר אז, בינואר 2024, אמר נתניהו:

"את החקירות והבדיקות צריך לעשות בגמר המלחמה ולא בעיצומה. אני לא רוצה שקצינים ומדינאים יעסקו בחיפוש עורך דין. זו טעות. צריך לעסוק רק בניצחון במלחמה".

כבר אז ברור היה שנתניהו רוצה לסכל בכל כוחו הקמת ועדת חקירה ממלכתית על פי חוק ועדות חקירה בראשות שופט ביהמ"ש העליון, שתחקור מי אשם בכישלון הנורא של ה-7 באוקטובר, ומי הם אותם בעלי תפקידים בממשלה, בצה"ל, בשב"כ ובמוסד – הנושאים באחריות למחדל הנורא.

בשבועות הראשונים שלאחר תחילת המלחמה היו עדיין שרים מהליכוד שתמכו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, בהם אבי דיכטר, מירי רגב, אלי כהן, ניר ברקת ומיקי זוהר, אבל לאחר מכן, במכבש הלחצים הכבד שהפעיל עליהם נתניהו, הם שינו את עמדתם. עכשיו הם מציעים להקים ועדה שתורכב מפוליטיקאים ומנציגי המשפחות השכולות. רק לא שופטים.

השרה גילה גמליאל החברה בקבינט אמרה לי:

"השתכנעתי שמפאת גודל השעה יש חשיבות להרכב ועדה רחב יותר שמייצג את כל העם. ועדה שמורכבת מנציגי משפחות חטופים ונציגי משפחות השכול היא הוועדה הממלכתית בעיניי, שתדאג להוצאת האמת באירוע הקשה ביותר של העם היהודי. לא יהיה בוועדה הזו רוב לקואליציה ולא לאופוזיציה אלא יהיה שוויון מלא".

כששאלתי אותה מדוע היא מתנגדת שבראש הוועדה יעמוד שופט ביהמ"ש העליון שימנה את חברי הוועדה, היא השיבה לי:

"לצערי לא ניתן להתעלם מחוסר האמון שיש לממשלה במערכות השונות ויש לוודא שמסקנות הוועדה ייושמו במלואן".

בשבועות הראשונים שלאחר תחילת המלחמה היו עדיין שרים מהליכוד שתמכו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, אבל לאחר מכן, במכבש הלחצים הכבד שהפעיל עליהם נתניהו, הם שינו את עמדתם

במלים אחרות שרה בממשלה מודה בגלוי שאין לה ולחבריה בממשלה אמון בנשיא ביהמ"ש העליון ובאנשים שימונו על ידו לכהן בוועדה, כפי שנקבע בחוק ועדות חקירה. כפי שנעשה לאחר מלחמת יום הכיפורים (ועדת אגרנט), בחקירת אירועי סברה ושתילה במלחמת לבנון (עדת כהאן), בחקירת משבר המניות בבנקים (ועדת בייסקי), בחקירת שיטות החקירה של השב"כ (ועדת לנדוי), בחקירת הטבח במערת המכפלה (ועדת שמגר), בחקירת רצח רבין (ועדת שמגר ב'), בחקירת אירועי אוקטובר 2000 (ועדת אור) ובחקירת נושא רכש הצוללות וכלי השייט (ועדת גרוניס).

כשנתניהו היה באופוזיציה (ב-2022) הוא מאוד תמך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הרוגלות (השימוש של המשטרה ברוגלות "פגסוס" העוקבות אחרי טלפונים סלולריים) ועמד בתוקף על כך שרק ועדת חקירה שתפעל על פי חוק ועדות חקירה תוכל לחקור את הנושא הזה.

לעומת זאת את מחדלי האסון הגדול ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה נתניהו מסרב לחקור בצורה יסודית ע"י ועדת חקירה ממלכתית, כי הוא חושש ממסקנותיה והמלצותיה.

גם האופוזיציה נושאת באחריות למחדל החמור – לעובדה שעד היום לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בפרשת האסון ב-7 באוקטובר. יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד, יחד עם ראשי הסיעות האחרות באופוזיציה בני גנץ, אביגדור ליברמן ויאיר גולן היו צריכים לפעול בתאום עם ראשי תנועות המחאה כדי לכפות על הממשלה הקמת ועדת חקירה ממלכתית. תחת זאת, הביאה בשבוע שעבר ח"כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי) לאישור מליאת הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק פרטית להקמת ועדת חקירה ממלכתית.

היה ברור מראש שאין כל סיכוי לכך שהאופוזיציה תצליח לגייס רוב לאישור ההצעה, וכי כישלון בהצבעה משמעותו שלא ניתן יהיה להעלות את הצעת חוק דומה במשך חצי שנה. אבל ח"כ פרקש-הכהן נהגה בפזיזות וגרמה נזק למאבק להקמת ועדת חקירה.

היה ברור מראש שאין כל סיכוי לכך שהאופוזיציה תצליח לגייס רוב לאישור הצעת החוק הפרטית להקמת ועדת החקירה, וכי כישלון בהצבעה פירושו שלא ניתן להעלות את הצעת חוק דומה במשך חצי שנה

בתחילת השבוע הביאה הכתבת הפרלמנטרית של ערוץ 12 דפנה ליאל כתבה מצוינת בנושא הממחישה את ההתעלמות של נציגי הקואליציה מבני משפחות החטופים שמגיעים לדיוני הוועדות בכנסת ומתחננים בפני הח"כים שיקימו ועדת חקירה ממלכתית. ועדה שתחקור לעומק את הסיבות למחדל האיום שגרם לכך ש-251 ישראלים וכמה תאילנדים נחטפו לרצועת עזה ב-7 באוקטובר, עשרות מהם נהרגו, ונכון להיום כ-80 חטופים חיים ומתים עדיין נמקים במנהרות של עזה.

הסיכויים להקמת ועדת חקירה אפסו, משום שבמצב הפוליטי הקיים ולנוכח התנגדותו הנחרצת של נתניהו – אין סיכוי לגייס רוב בכנסת שיכפה על הממשלה הקמת ועדה כזו. אולי לאחר הבחירות, אם תוקם ממשלה חדשה שהליכוד לא יעמוד בראשה, יהיה סיכוי להקים ועדת חקירה עפ"י חוק, אבל עד אז עוד חזון למועד.

גדעון אלון הוא עיתונאי. הוא עבד 35 שנים כעתונאי ב״הארץ״, מתוכן 17 שנים ככתב פרלמנטרי של הארץ, ולאחר מכן 14 שנים ב״ישראל היום״. הוא הגיש תכניות בערוץ הכנסת, הפיק סרט תיעודי על תפקוד ועדת חוץ ובטחון ופירסם שלושה ספרים. האחרון שבהם הוא: ״מתחככים״, ובו סיכום 40 שנות עבודתו העיתונאית. בסוף אפריל 2021 יצא לגימלאות.