משאיות הנושאות סיוע הומניטרי נכנסות לרצועת עזה במעבר רפיח, 26 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Amr Nabil)
AP Photo/Amr Nabil
משאיות הנושאות סיוע הומניטרי נכנסות לרצועת עזה במעבר רפיח, 26 בינואר 2025

הסיוע זורם לעזה תחת הפסקת האש, אבל העזרה לא מגיעה לכולם

כחלק מהסכם הפסקת האש, ישראל התחייבה לאפשר כניסת 600 משאיות סיוע ביום לעזה – גידול משמעותי בכמות ● לפי ההערכות הישראליות, לפחות 4,200 משאיות נכנסו לרצועה מדי שבוע מאז שהפסקת האש החלה ● אך ארגוני סיוע אומרים כי חלוקת הסיוע מורכבת בשל הכבישים ההרוסים, הבדיקות הביטחוניות שצה"ל מבצע על האספקה – והאיום מפצצות שלא התפוצצו

16 יום לאחר שהפסקת האש בין חמאס לישראל נכנסה לתוקף, סיוע הומניטרי זורם לרצועת עזה ומביא מעט הקלה לאזור הסובל מרעב, עקירה המונית והרס בעקבות 15 חודשי מלחמה. אך פלסטינים ועובדי סיוע אומרים שעדיין מדובר במאבק סיזיפי להבטיח שהעזרה תגיע לכולם.

כחלק מהסכם הפסקת האש, ישראל התחייבה לאפשר כניסת 600 משאיות סיוע ביום לעזה – גידול משמעותי בכמות. לפי ההערכות הישראליות, לפחות 4,200 משאיות נכנסו לרצועה מדי שבוע מאז שהפסקת האש החלה. אך ארגוני סיוע אומרים כי חלוקת הסיוע מורכבת בשל הכבישים ההרוסים, הבדיקות הביטחוניות שצה"ל מבצע על האספקה – והאיום מפצצות שלא התפוצצו.

ביום שבת, סמיר אבו הולי, בן 68, השגיח על נקודת חלוקת מזון בג'באליה, אזור בצפון עזה שנהרס כמעט לחלוטין במהלך מתקפות חוזרות ונשנות של צה"ל, כשהאחרונה שבהן ניתקה כמעט לחלוטין את הסיוע למשך יותר מחודש. "יש לי יותר מעשרה ילדים. כולם צריכים חלב ואוכל. לפני הפסקת האש, בקושי הצלחנו להשיג מזון", הוא אמר. "היום יש מעט הקלה".

סוכנות המזון המרכזית של האו"ם, תוכנית המזון העולמית (WFP), הודיעה כי בארבעת הימים הראשונים של הפסקת האש חילקה יותר מזון לפלסטינים בעזה מכפי שחילקה בממוצע במשך כל חודש של המלחמה

זרם מוגבר של סיוע

סוכנות המזון המרכזית של האו"ם, תוכנית המזון העולמית (WFP), הודיעה כי בארבעת הימים הראשונים של הפסקת האש חילקה יותר מזון לפלסטינים בעזה מכפי שחילקה בממוצע במשך כל חודש של המלחמה. מאז תחילת הפסקת האש, למעלה מ-32,000 טונות של סיוע נכנסו לעזה, כך מסרה הסוכנות בשבוע שעבר.

משאיות הנושאות סיוע הומניטרי נכנסות לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום, 22 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)
משאיות הנושאות סיוע הומניטרי נכנסות לרצועת עזה דרך מעבר כרם שלום, 22 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)

כעת, הסיוע נכנס דרך שני מעברים בצפון ומעבר אחד בדרום. סוכנויות סיוע דיווחו כי הן פותחות מאפיות ומחלקות חטיפי אנרגיה, וכי משטרת חמאס חזרה לרחובות כדי לסייע בשמירה על הסדר.

לפני הפסקת האש, ארגוני סיוע טענו כי אספקת הסיוע הייתה מסובכת בשל כנופיות חמושים שבזזו את המשאיות, תקיפות על עובדי סיוע, בדיקות ישראליות ממושכות וקשיים בתיאום עם מתפ"ש, הגוף הצבאי הישראלי האחראי על הסדרת הכנסת הסיוע. ישראל, מצדה, האשימה את האו"ם וארגוני הסיוע בכך שאינם מצליחים להעביר את הסיוע בתוך עזה לאחר שהוא כבר נכנס לרצועה.

כעת יש "רצון פוליטי לגרום לכל זה לעבוד", אומרת תניה הרי, מנכ"לית ארגון "גישה", הפועל למען חופש התנועה של פלסטינים. "מתפ"ש מזרז את המענה לבקשות תיאום. הוא מאפשר את הפעלתם של שני מעברים במקום מעבר אחד בצפון. הפסקת האש מאפשרת לכוחות חמאס לפעול בחופשיות כדי למנוע ביזה… והיעדר לחימה מאפשר לארגוני הסיוע לנוע באופן חופשי ובטוח.

"מתפ"ש מזרז את המענה לבקשות תיאום ומאפשר את הפעלתם של שני מעברים. הפסקת האש מאפשרת לכוחות חמאס לפעול בחופשיות כדי למנוע ביזה, והיעדר לחימה מאפשר לארגונים לנוע באופן חופשי ובטוח"

נדין ג'ומאע, צעירה מבורייג' שבמרכז עזה, אומרת שהסיוע אינו זמין באופן חופשי, והיא נאלצת לקנות מוצרים בשוק, שם הם נמכרים במחירים מופקעים. למרות שהמחירים יורדים, קמח וגז בישול עדיין עולים בערך פי שלושה מהמחיר שלפני המלחמה, לפי תוכנית המזון העולמית (WFP).

עזתים לוקחים חבילות סיוע הומניטרי באזור רפיח, בדרום הרצועה, 21 בינואר 2025 (צילום: Bashar TALEB / AFP)
עזתים לוקחים חבילות סיוע הומניטרי באזור רפיח, בדרום הרצועה, 21 בינואר 2025 (צילום: Bashar TALEB / AFP)

בני משפחתה של ג'ומאע מתקיימים בעיקר ממזון משומר זול. "אנחנו צריכים יותר אוכל, מים, מוצרים לבית, למטבח ולחדר הרחצה, וציוד לנשים", היא אמרה.

מוצפים בשוקולד במקום אוהלים

למרות שגורמים הומניטריים טוענים זה זמן רב שהדרך היעילה ביותר למנוע ספסרות היא להציף את עזה בסיוע, פלסטינים בצפון אומרים כי עד כה, זרם הסיוע רק חיזק גורמים מפוקפקים בשוק השחור. התושבים מתלוננים כי אוהלים כמעט שאינם נכנסים לעזה, בעוד שמוצרים לא חיוניים כמו שוקולד, אגוזים ומשקאות מוגזים מופיעים לפתע בשפע.

למרות שגורמים הומניטריים טוענים זה זמן רב שהדרך היעילה ביותר למנוע ספסרות היא להציף את עזה בסיוע, פלסטינים בצפון אומרים כי עד כה, זרם הסיוע רק חיזק גורמים מפוקפקים בשוק השחור

אחמד קמר, בן 34, שחזר להתגורר בהריסות ביתו בג'באליה, טוען שבאזור שלו הגיעו רק כמה עשרות משאיות סיוע. "מאות משפחות כאן ישנות בחוץ ובקור", אמר השבוע. "אנחנו צריכים חשמל ומחסה, ובינתיים השווקים מוצפים בשוקולד ובסיגריות".

למרות שעובדי סיוע אומרים כי תהליך הבדיקה הישראלי הואץ, הכנסת סוגים מסוימים של סיוע לעזה עדיין מהווה אתגר. חלק מהמוצרים מוגדרים כ"דו-שימושיים" ונאסרים לכניסה בשל חשש כי יוסטו לשימוש צבאי על ידי חמושים. חלק מבתי החולים ומתקני ההתפלה עדיין סובלים ממחסור בדלק. חמאס האשים אתמול (ראשון) את ישראל בעיכוב משלוחי ציוד רפואי ומכונות לשיקום.

אוהלים שהוקמו בשכונת שג'אעיה בעיר עזה, 22 בינואר 2025 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)
אוהלים שהוקמו בשכונת שג'אעיה בעיר עזה, 22 בינואר 2025 (צילום: Omar AL-QATTAA / AFP)

על פי רשימה שהופצה לארגוני סיוע על ידי מתפ"ש, מכשירי התפלה ואיסוף מים, יחידות אחסון, כלי עבודה, ערכות אוהלים, תנורים, בגדים עמידים במים וציוד לצוותי בניית מחסה דורשים "אישור מראש" לפני כניסתם לעזה. לעומת זאת, אוהלים גדולים, שקי שינה, שירותים ניידים, כריות חימום וחיסונים מורשים להיכנס לרצועה ללא אישור ישראלי.

"בעוד שהסיוע נכנס במספרים גדולים יותר, אנחנו גם יודעים שההגבלות על פריטים חיוניים עדיין נמשכות", אומרת סופי דריסקול, ראש מחלקת התקשורת של הוועד להצלה בינלאומית בשטחים הפלסטיניים.

מתפ"ש מכיר בכך שחלק מהפריטים נמצאים ברשימת השימוש הכפול אך טוען כי הם עדיין מאושרים לכניסה לאחר בדיקה. במתפ"ש ציינו כי אוהלים אינם נחשבים לדו-שימושיים, וישראל אפשרה הכנסת עשרות אלפים מהם לרצועה בשבועות האחרונים "ללא הגבלה".

מתפ"ש מכיר בכך שחלק מהפריטים נמצאים ברשימת השימוש הכפול אך טוען כי הם עדיין מאושרים לכניסה לאחר בדיקה. במתפ"ש ציינו כי אוהלים אינם נחשבים לדו-שימושיים

עוד נאמר כי ישראל האריכה את שעות פעילות המעברים ואפשרה תיקון כבישים בתוך עזה. "באשר לחלוקת הסיוע בתוך עזה, ישראל אינה שולטת על המצב בשטח", נמסר.

נערים פלסטינים רודפים אחרי משאית הנושאת סיוע הומניטרי ברפיח, בדרום רצועת עזה, 21 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)
נערים פלסטינים רודפים אחרי משאית הנושאת סיוע הומניטרי ברפיח, בדרום רצועת עזה, 21 בינואר 2025 (צילום: AP Photo/Jehad Alshrafi)

כבישים הרוסים, פצצות שלא התפוצצו

הכבישים בעזה נפגעו קשות מהלחימה, ושטחים רבים זרועים בפצצות שלא התפוצצו. האו"ם מעריך כי בין 5% ל-10% מכלל התחמושת שהוטלה על עזה לא התפוצצה, מה שהופך את השטח למסוכן עבור אזרחים ועובדי סיוע.

הכבישים בעזה נפגעו קשות מהלחימה, ושטחים רבים זרועים בפצצות שלא התפוצצו. האו"ם מעריך כי בין 5% ל-10% מכלל התחמושת שהוטלה על עזה לא התפוצצה

UNMAS, סוכנות האו"ם המטפלת בנטרול תחמושת שלא התפוצצה, מסרה כי מאז שהפסקת האש נכנסה לתוקף, שיירות סיוע ואזרחים דיווחו על מציאת פצצות מטוס גדולות, מרגמות ורימוני רובה.

עם שובם לבתיהם, פלסטינים רבים מתגוררים באזורים שבהם תשתית המים נהרסה לחלוטין. דבר זה מגביר את סכנת ההתייבשות ואת התפשטות המחלות בשל תנאי תברואה ירודים ומחסור בגישה לטיפול רפואי. מדבריו של ג'ונתן קריקס, ראש מחלקת התקשורת של יוניצ"ף ברצועת עזה, עולה תמונה קשה מהמציאות בשטח.

"הייתי על כביש שבו אלפי ילדים ומשפחות צעדו", סיפר מקריקס בדרום עזה. "ראיתי אותם בלי כלום. רק עם הבגדים שלגופם".

הכתבה הוכנה על ידי כתבת AP ג'וליה פרנקל

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
לפי התאור אני מסיק שהכבישים ההרוסים והפצצות שלא התפוצצו הם אלו ששודדים את המשאיות באיומי נשק ומשבשים את חלוקת האספקה. ״משטרת חמאס חזרה לרחובות כדי לסייע בשמירה על הסדר.״ - לירות לאזרחי... המשך קריאה

לפי התאור אני מסיק שהכבישים ההרוסים והפצצות שלא התפוצצו הם אלו ששודדים את המשאיות באיומי נשק ומשבשים את חלוקת האספקה.

"משטרת חמאס חזרה לרחובות כדי לסייע בשמירה על הסדר." – לירות לאזרחים עזתים בברכיים זה כנראה נחשב שמירה על הסדר במונחים עזתים.

עוד 940 מילים ו-1 תגובות
סגירה