פועל חקלאות תאילנדי עובד בחממות בעוטף עזה, 21 בינואר 2024 (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
יוסי אלוני/פלאש90
פועל חקלאות תאילנדי עובד בחממות בעוטף עזה, 21 בינואר 2024

מתמודדים עם הטראומה

בעוד רבים איבדו עמיתים וחברים במתקפת הטרור של חמאס, פועלים חקלאים זרים עדיין צריכים לפרנס את משפחותיהם בבית ● אך לא הכול חזר לשגרה: "הטבח תמיד במחשבותיי. לא משנה מה אני עושה, זה לא נעלם"

בעוד רבים איבדו עמיתים וחברים במתקפת הטרור של חמאס, פועלים חקלאים זרים עדיין צריכים לפרנס את משפחותיהם בבית ● אך לא הכול חזר לשגרה: "הטבח תמיד במחשבותיי. לא משנה מה אני עושה, זה לא נעלם"

על רקע חזרתם של חמשת החטופים התאילנדים בשבוע שעבר, ג'קריט נויפותורן, המכונה טון, עמד מחוץ ללול התרנגולות בקיבוץ עלומים, הצביע לכיוון עזה ושלח משאלה נרגשת לשובם של החטופים הביתה.

"הלוואי שהמלחמה תסתיים כי אז נוכל לעבוד טוב יותר ולישון בשקט", אמר טון, שעובד בקיבוץ עלומים כמעט ארבע שנים.

12 פועלי חקלאות מתאילנד ועשרה סטודנטים לחקלאות מנפאל נרצחו במתחם המגורים של העובדים בקיבוץ עלומים, וארבעה נלקחו בשבי לרצועת עזה במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023. אך עבור אלה ששרדו את ה-7 באוקטובר וחזרו לעבוד בקיבוץ שבו הותקפו, הזיכרונות מהיום ההוא נותרו טראומטיים.

"אני לא רוצה שזה יקרה שוב", אמר טון. "זה תמיד במחשבותיי. לא משנה מה אני עושה, זה לא נעלם".

12 פועלי חקלאות מתאילנד ועשרה סטודנטים לחקלאות מנפאל נרצחו במתחם המגורים של העובדים בקיבוץ עלומים, וארבעה נלקחו בשבי לרצועת עזה במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר

במהלך הטבח, טון דיבר בטלפון עם מנהל העבודה שלו בקיבוץ, מייקל הולר, במקור ממנצ'סטר שבאנגליה, החבר בעלומים כבר 40 שנה. הולר הסתתר אז בממ"ד בביתו בצד השני של הקיבוץ. פועל זר נוסף, אחד הסטודנטים החקלאיים מנפאל, נורה למוות בזמן ששוחח עם הולר בטלפון.

מייקל הולר וג'קריט נויפותורן, המכונה טון, בקיבוץ עלומים ב-2024 (צילום: באדיבות המצולמים)
מייקל הולר וג'קריט נויפותורן, המכונה טון, בקיבוץ עלומים ב-2024 (צילום: באדיבות המצולמים)

הולר אמר לטון לטפס דרך החלון שליד מיטתו ולזחול אל הרפת הסמוכה, שם הסתתר מתחת לזבל פרות במשך 20 שעות. זה הציל את חייו.

הוא פונה מעלומים יחד עם שאר חברי הקיבוץ למלון בנתניה ב-8 באוקטובר, ואז הוטס חזרה לתאילנד על ידי המלך התאילנדי שבוע לאחר מכן. אחרי פחות משלושה חודשים, טון חזר לקיבוץ עלומים. "הוא חזר כי הוא חייב להרוויח כסף ועדיין יש לו ויזה לחמש שנים", הסביר הולר. "המלך שילם על כרטיס טיסה לתאילנד, אז הוא נסע לבקר בבית. ואז הוא חזר".

"הוא חזר כי הוא חייב להרוויח כסף ועדיין יש לו ויזה לחמש שנים", הסביר הולר. "המלך שילם על כרטיס טיסה לתאילנד, אז הוא נסע לבקר בבית. ואז הוא חזר"

כשטון חזר לעלומים, הולר עדיין התגורר בנתניה והגיע לעבודה בקיבוץ מספר פעמים בשבוע. "ביום הראשון ששמעתי שהוא חזר, הגעתי, התחבקנו, בכינו יחד", סיפר הולר. "הוא רעד כולו".

בימים הראשונים לחזרתו, טון ניסה להימנע לחלוטין מהאזור שבו הסתתר ב-7 באוקטובר, וצעד בדרך ארוכה יותר בדרכו לעבודה בלולים כדי להתרחק מהרפת ומהגן הסמוך, שם התחוללו הקרבות בין מחבלי חמאס לבין צוות האבטחה של הקיבוץ וכוחות ביטחון שהגיעו לשם.

טון לא היה היחיד בצוות של הולר שסובל מטראומה בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר.

התאומים איתן ודוד קוניו מקיבוץ ניר עוז. דוד קוניו מוחזק בשבי חמאס מאז השבעה באוקטובר 2023 (צילום: באדיבות המשפחה)
התאומים איתן ודוד קוניו מקיבוץ ניר עוז. דוד קוניו מוחזק בשבי חמאס מאז השבעה באוקטובר 2023 (צילום: באדיבות המשפחה)

אחד מעובדיו של הולר הוא איתן קוניו, תושב קיבוץ ניר עוז הסמוך, ששני אחיו נחטפו – אחיו התאום, דוד קוניו, ואחיהם הצעיר, אריאל קוניו, יחד עם חברתו של אריאל, ארבל יהוד. יהוד שוחררה לפני עשרה ימים משבי חמאס.

אשתו של דוד ותאומותיהם נחטפו אף הן ושוחררו בנובמבר 2023. דוד ואריאל עדיין נמצאים בשבי, ואיתן קוניו נוהג ברכב סטיישן לבן המכוסה בתמונות בני משפחתו, כולל מדבקה שעליה נכתב: "אני אח של חטופים".

אשתו של דוד ותאומותיהם נחטפו אף הן ושוחררו בנובמבר 2023. דוד ואריאל עדיין נמצאים בשבי, ואיתן קוניו נוהג ברכב סטיישן לבן המכוסה בתמונות בני משפחתו, כולל מדבקה שעליה נכתב: "אני אח של חטופים"

הולר עודד את כל הצוות שלו לחזור בהדרגה לשגרה ולהסתגל מחדש לעבודה. "כשחזרתי, פחדתי, אבל אני המפרנס של המשפחה", אמר טון.

כיום, הולר מחבק את טון בכל פעם שהוא פוגש אותו. "מאז ה-7 באוקטובר, כולם חבקנים", הוא צוחק, ואז מוסיף: "לטון לא נוח לדבר על החטופים – זה קשור בחלקו לשפה ולתרבות – אבל הוא יודע מה קרה למשפחתו של איתן, וזה שם את הכול בפרופורציה".

זהו סיפור שחוזר על עצמו בקהילות רבות על גבול עזה שהותקפו ב-7 באוקטובר. כ-36 פועלים תאילנדים נרצחו, ו-24 נוספים נחטפו במהלך המתקפה. 17 פועלים תאילנדים שוחררו מעזה בנובמבר 2023 ונשלחו חזרה לביתם. רוב 10,000 הפועלים התאילנדים שעבדו בישראל חזרו אז לתאילנד באמצעות כרטיסי טיסה שסיפקה להם ממשלתם.

ארונות של פועלים תאילנדים שנרצחו על ידי חמאס בשבעה באוקטובר בטקס העברתם לתאילנד בשדה התעופה בן-גוריון, 19 באוקטובר 2023 (צילום: THAILAND'S MINISTRY OF FOREIGN AFFAIRS / AFP)
ארונות של פועלים תאילנדים שנרצחו על ידי חמאס בשבעה באוקטובר בטקס העברתם לתאילנד בשדה התעופה בן-גוריון, 19 באוקטובר 2023 (צילום: THAILAND'S MINISTRY OF FOREIGN AFFAIRS / AFP)

כעשרה ימים לאחר ה-7 באוקטובר, מיכל חביביאן, שבעלה ומשפחתם מנהלים חווה אורגנית ליד אשקלון, קיבלה הודעה מהפועלים התאילנדים שלה כי המלך התאילנדי הורה להם לשוב הביתה. "הם אמרו לנו שבכל הכבוד, הם חייבים להקשיב למשפחותיהם ולחזור הביתה", היא סיפרה.

חביביאן אמרה כי האתיקה המקצועית שלהם והנכונות לשרת הפכו את הפועלים הזרים לחיוניים לתעשיית החקלאות הישראלית. "הם אומרים מעט מילים, אבל עושים הרבה עבודה", אמרה. "הם מוצאים כבוד בעבודתם ובציות להנחיות".

ובכל זאת, למרות שרבים מהם נהרגו ונחטפו ב-7 באוקטובר, הפועלים התאילנדים בישראל נותרים כמעט בלתי נראים בקהילות שבהן הם חיים, בין השאר בשל מחסום השפה ומאפיינים תרבותיים.

פקיד בשגרירות תאילנד אמר לזמן ישראל כי הם לא ימסרו פרטים כלשהם על החטופים התאילנדים או על ההרוגים מה-7 באוקטובר. הולר לא הופתע לשמוע את העמדה הזו מצד השגרירות התאילנדית.

"אנחנו ידידותיים, אני רואה תמונות של המשפחות שלהם בטלפונים, אני מזמין אותם לאירועים משפחתיים שלנו, אבל זה לא מעבר לזה. אנחנו דואגים שיהיה להם הכול, אבל בידיעה שזה יסתיים אחרי חמש שנים"

"אנחנו ידידותיים, אני רואה תמונות של המשפחות שלהם בטלפונים, אני מזמין אותם לאירועים משפחתיים שלנו, אבל זה לא מעבר לזה", הוא אמר. "אנחנו דואגים שיהיה להם הכול, אבל בידיעה שזה יסתיים אחרי חמש שנים".

פועלי חקלאות מתאילנד עובדים בשדות בעוטף עזה במהלך המלחמה, 25 בדצמבר 2023 (צילום: משה שי/פלאש90)
פועלי חקלאות מתאילנד עובדים בשדות בעוטף עזה במהלך המלחמה, 25 בדצמבר 2023 (צילום: משה שי/פלאש90)

כששוחחנו עם כמה פועלים תאילנדים בעלומים, בדרך כלל באמצעות Google Translate בטלפון, היה ברור שהם כלל אינם מכירים את התאילנדים שנחטפו מקהילות אחרות. "תאילנד היא מדינה גדולה", אמרה חביביאן, "ויש בה כמה דיאלקטים שונים".

קוראוויט קאאוקואד, פועל ברפת בעלומים המוכר בשם קואי, הסתתר ב-7 באוקטובר במשך שעות בתקרת המחסן שבו נשמרים תרופות הפרות. גם הוא פונה לנתניה ולאחר מכן חזר לביקור בתאילנד עם אשתו ושני ילדיו, לפני ששב לעלומים כמה חודשים לאחר מכן.

הוא נשאר בקשר עם פונסוואן פינקלו, פועל חקלאי נוסף מעלומים שנחטף ושוחרר בנובמבר 2023. פינקלו החליט להישאר בתאילנד ולפתוח חנות בעיירת הולדתו, סיפר קואי. "הוא אומר לי, 'אתה לא חכם שאתה נשאר בישראל, לא מתת בפעם הקודמת, אבל אתה עלול למות בפעם הבאה'", סיפר קואי. "אני אמרתי לו, 'יהיה בסדר'", הוסיף קואי, שמדבר עברית בסיסית.

הוא נשאר בקשר עם פונסוואן פינקלו, פועל חקלאי נוסף מעלומים שנחטף ושוחרר בנובמבר 2023. פינקלו החליט להישאר בתאילנד ולפתוח חנות בעיירת הולדתו

"עלומים זה מקום טוב, הבוס טוב, האנשים טובים, העבודה טובה", אמר קואי בזמן שערבב סיר מרק עשיר בלמון גראס וג'ינג'ר על כיריים במגורים הפשוטים שהוא חולק עם הפועלים התאילנדים האחרים. "בתאילנד אין עבודה, אין כסף. אם עלומים לא היה מקום טוב, לא הייתי חוזר".

קוראוויט קאאוקואד, פועל חקלאי מתאילנד העובד בקיבוץ עלומים, מצביע לעבר עזה ליד המקלט שבו נרצחו רגבים מחבריו התאלינדים שעבדו בקיבוץ בשבעה באוקטובר 2023 (צילום: ג'סיקה שטיינברג)
קוראוויט קאאוקואד, פועל חקלאי מתאילנד העובד בקיבוץ עלומים, מצביע לעבר עזה ליד המקלט שבו נרצחו רגבים מחבריו התאלינדים שעבדו בקיבוץ בשבעה באוקטובר 2023 (צילום: ג'סיקה שטיינברג)

מגורי הפועלים הזרים נשרפו כליל ב-7 באוקטובר. המבנה החדש והפשוט, עשוי מפח גלי, כולל מטבח משותף עם לפחות תריסר סירי אורז על המדפים הפתוחים. מעל קולות הפרות השומעים מהדיר הסמוך, ניתן לשמוע ברקע את קולות הפיצוצים מהפגזות ישראליות על עזה.

גם עכשיו, סיפר קואי, קשה לו להיות חזרה בקיבוץ, וכל אזעקה או פיצוץ מעזה יכולים להכניס אותו לפאניקה. כשהוויזה שלו תסתיים, הוא אומר, יחזור הביתה לתאילנד, שם הוא מתכנן לגדל אורז.

גם עכשיו, סיפר קואי, קשה לו להיות חזרה בקיבוץ, וכל אזעקה או פיצוץ מעזה יכולים להכניס אותו לפאניקה. כשהוויזה שלו תסתיים, הוא אומר, יחזור הביתה לתאילנד, שם הוא מתכנן לגדל אורז

התאילנדים הם אנשים סגורים ופרטיים, והם אינם נוטים לדבר על מה שקרה ב-7 באוקטובר, אמרה חביביאן. קשה להתקרב אליהם, גם לאחר שנים של עבודה משותפת. "הם לא אוהבים שמפריעים להם. הם אנשים שחיים מתחת לרדאר".

חביביאן הסבירה שכאשר תאילנדים מגיעים לעבוד בישראל, הם בדרך כלל משתמשים בגרסה מקוצרת של שמם כדי להקל על התקשורת ואולי גם כדי ליצור לעצמם זהות שונה במקום זר. כשמגיע אליהם חבילה מהבית, היא נאלצת לעיתים לבדוק את הדרכונים שלהם כדי לדעת למי היא מיועדת.

שתילי למון גראס ממשק חביביאן על הגג של המרכז הקולינרי "אסיף" בתל אביב, אוגוסט 2024 (צילום: חיים יוסף, מתוך אתר "אסיף")
שתילי למון גראס ממשק חביביאן על הגג של המרכז הקולינרי "אסיף" בתל אביב, אוגוסט 2024 (צילום: חיים יוסף, מתוך אתר "אסיף")

"זה לא שאני לא רוצה לדעת, זה פשוט איך שזה עובד", אמרה חביביאן, ששיתפה לאחרונה פעולה עם מרכז הקולינריה התל-אביבי "אסיף" בפרויקט שבו נשתל למון גראס בגינה האורבנית של "אסיף" כמחווה לפועלים התאילנדים.

"התקשורת שלנו מוגבלת, אבל… הם האנשים שמטפלים בקשישים שלנו, עובדים בחוות שלנו ועושים את כל העבודה", היא אמרה. "הם עמוד השדרה של העבודה שאנחנו לא רוצים לעשות".

"התקשורת שלנו מוגבלת, אבל… הם האנשים שמטפלים בקשישים שלנו, עובדים בחוות שלנו ועושים את כל העבודה. הם עמוד השדרה של העבודה שאנחנו לא רוצים לעשות"

עוד 1,202 מילים
סגירה