התחושה היא שהשנה, יותר מאשר בעבר, ישנה חשיבות עליונה לשימור זיכרון המאבק בנאציזם ולנצור את זיכרון קורבנותיו. המציאות הנוכחית מציבה בפנינו אתגרים, שמחייבים אותנו להתמודד עם מגמות מסוכנות של הכחשה, זלזול והקטנה של זוועות הנאצים. לא מצדם של גורמים שוליים, אלא מקרב הבכירים ביותר במסדרונות השלטון וממפלגות הזוכות לתמיכה רחבה במדינותיהן.

ביום השבעתו של הנשיא דונלד טראמפ, היה זה אילון מאסק, האיש העשיר בעולם, אחת הדמויות הציבוריות המשפיעות ברשתות החברתיות ובעולם, שהניף את ידו בתנועת מועל יד במהלך הופעה בפני תומכיו של הנשיא טראמפ. מאסק ידוע ביצירת פרובוקציות מכוונות ומתוכננות, אך ייתכן שכפי שהתייחס בעבר באהדה לפרו-נאצים מתוך בורות טהורה, נהג כך גם הפעם.

ביום השבעת הנשיא טראמפ, היה זה מאסק, האיש העשיר בעולם, אחת הדמויות הציבוריות המשפיעות ברשתות החברתיות ובעולם, שהניף את ידו בתנועת מועל יד במהלך הופעה בפני תומכי טראמפ

באוסטריה, מדינת הולדתו של הצורר אדולף היטלר, מפלגת החירות הימנית-קיצונית, בעלת השורשים הנאציים המובהקים, זכתה להישג חסר תקדים. מנהיגה, הרברט קיקל, שסירב בעבר לגנות את האס-אס וטען כי "לא ניתן להאשים אותו באופן קולקטיבי", נמצא בדרכו להיות קנצלר.

קיקל הפליא לתאר את קמפיין החיסונים ההמוני בישראל כ"אפרטהייד בריאות", וכשר הפנים האוסטרי, טענו נגדו גורמים מקומיים כי המשטרה מופעלת על ידו למטרות פוליטיות. כשזה קורה במדינה ש"סופחה" לגרמניה באנשלוס ב-1938, הפיכתו של אדם שכזה לקנצלר היא אות אזהרה מטריד במיוחד.

למרבה הפליאה גם בגרמניה אנחנו עדים להתגברות של המגמות המדאיגות. מפלגת ה-AfD, שמנהיגיה מהנדסים תודעה, מקטינים את פשעי הנאצים ומנסים לשכתב את ההיסטוריה, צוברת כוח והפכה לשנייה בגודלה בסקרים לקראת הבחירות בחודש פברואר הקרוב.

התבטאויות כמו אלה של מנהיגת המפלגה, אליס ויידל – שסבה היה שופט צבאי נאצי, ואשר הביעה בעצרת בחירות געגועים "למדינה שבנו ההורים והסבים שלנו" – מזכירות עד כמה קל להשכיח את מעשיהם של הנאצים, אפילו במשפט לכאורה תמים. עד כמה מסוכן להתעלם מאלו שמנסים להתעלם מחידוש המורשת הנאצית.

אליס ויידל ומפלגתה זוכות לתמיכתו המאוד קולנית של לא אחר מאשר מיודענו אילון מאסק, שאף מפרסם את תמיכתו באופן יזום ומתוכנן, ומופיע בוועידת המפלגה ואף אומר במהלכה כי על הגרמנים "להשתחרר מרגשות האשם על השואה". עוד סימן לכך שתנועת מועל היד לא הייתה מקרית.

באוסטריה, מולדת הצורר היטלר, מפלגת החירות הימנית-קיצונית, בעלת השורשים הנאציים המובהקים, זכתה להישג חסר תקדים. מנהיגה, שסירב בעבר לגנות את האס-אס, בדרך היות קנצלר

מול המציאות הזו, שבה פוליטיקאים גזענים אינם מהססים להשתמש ברעיונות נאציים או לנסות להקטין ואף לטהר את פשעי העבר, חובתנו כיהודים וכאזרחי מדינת ישראל להיאבק בכל האמצעים שברשותנו. עלינו להבטיח שהעולם יזכור ולא ישכח – את גרמניה הנאצית. את האלימות על רקע האמונה הדתית, על רקע אתני, את שנאת הזרים, את האלימות כלפי חסרי ישע ואת האנטישמיות שמרימה ראש ואף, יד ואגרוף.

אנחנו צופים בצער רב, בשנים האחרונות, במקרים רבים, רבים מדי, שבהם גורמים ישראלים, כולל שרים ופוליטיקאים בכירים, שיתפו פעולה עם מנהיגים, דמויות ומפלגות בעלות שורשים אנטישמיים. בעבור נזיד עדשים של התבטאויות אנטי פלסטיניות, או אנטי מוסלמיות, ממהרים אותם בכירים בממשל הישראלי להעניק לגיטימציה למי שמקטינים את זוועות הנאצים ומורשתם הזוועתית.

אל לנו להקל ראש במעשים המחפירים הללו. גם בתקופה בה לא קל למצוא בעלי ברית בינלאומיים שיעמדו לצדנו, עלינו לבחור את התומכים בנו ולא לאפשר לאף אחד לעשות שימוש במדינת ישראל כמכבסה לאנטישמיות ולנאו-נאציות.

עלינו להקפיד גם על דרכנו שלנו. מי שמנסה לנרמל את התקופה הנאצית, להלבין פשעי עבר נאציים, או שמתקשה להבין את משמעות ההצדעה במועל יד (או שמבין יפה מאוד ורק לא אומר זאת) – אינו יכול להיות שותף של מדינת ישראל.

בעבור נזיד עדשים של התבטאויות אנטי פלסטיניות, או אנטי מוסלמיות, ממהרים בכירים רבים בממשל הישראלי להעניק לגיטימציה למי שמקטינים את זוועות הנאצים ומורשתם הזוועתית

מדינת ישראל חייבת לגבש אסטרטגיית התמודדות ארוכת טווח מול חזית ישנה-חדשה זו, המסכנת את האינטרסים של מדינת ישראל ומערערת את ביטחונם של יהודים וישראלים ברחבי העולם, בעודה מאתגרת את יציבותן של הדמוקרטיות הליברליות.

דבורה הברפלד היא יו"ר נשיאות ארגון יוצאי מרכז אירופה, שנוסד ב-1932, בתקופת העלייה החמישית, כארגון עולים ונשא אז את השם "התאחדות עולי גרמניה". מאז ועד היום ממשיך הארגון לפעול ברצף למען צאצאי עולי מרכז-אירופה ולמען העולים מארצות חוג התרבות הגרמנית - גרמניה, אוסטריה צ'כיה ושוויץ (צילום: אלישע אבן טוב)