אין יום שהכותרות לא מזכירות לי את דרום אפריקה. לא ההשוואה לאפרטהייד (האם בכלל, ואם כן – כמה, מאמר בפני עצמו), אלא התרחשות שמכונה בכתובים "הרעב והרג הבקר של הקוסה (XHOSA) 1856-1857" ובשפת העם "ההתאבדות הלאומית של אומת הקוסה".

באפריל 1856, בעת מתיחות גוברת מול השליטים הבריטים וכאשר מחלה תקפה את הבקר, נונגקאווסה, יתומה בת 15 שכנראה קלטה את חרדות הסובבים אותה, נשלחה בידי הדוד שלה לגרש ציפורים משדותיו. היא יצאה לשדות, ובשובה היא דיווחה על מפגש עם רוחות של אבות המשפחה. אלו הורו לשבט להשמיד את אמצעי הייצור שלו, להרוג את הבקר ועוד. אזי הזרים יסתלקו אל הים, המתים יקומו לתחייה, מהקרקע יצוצו שדות בשלים ובקר נפלא, ובא לקוסה גואל.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.

מאז החלה המהפכה השלטונית, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה בעזה, מתחולל בישראל משבר שלא היה כמותו מאז "מרד הגנרלים" של 1948. אבל זהו משבר בכיוון המנוגד לזה שיזם דוד בן גוריון.

בן גוריון הבין, שעם הקמת המדינה חייבים לבטל את המחתרות וכי יש לבנות צבא אחד ואחיד, ממלכתי. לשם כך הוא חיסל את האצ"ל והלח"י וביטל את תפקיד הרמ"א – ראש המטה הארצי של ההגנה, ישראל גלילי. ארבעה אלופים שרצו להגן על גלילי ולשמר את הארגון שלהם התפטרו, וכך פרץ מה שכונה "מרד הגנרלים". בסופו של דבר האלופים חזרו בהם ובן גוריון הצליח במשימתו.

פרופ' יורם פרי הוא סוציולוג פוליטי שפרסם ששה ספרים ועשרות מאמרים בעיקר על יחסי חברה-צבא ותקשורת בישראל ובעולם. הקים ועמד בראש מכון הרצוג לתקשורת, חברה ופוליטיקה באוניברסיטת תל אביב וכיום פרופ' אמריטוס מאוניברסיטת UMD.

בהתפתחות מרתקת של ההיסטוריה הפוסט-קומוניסטית, רומניה הפכה לשדה קרב במאבק הטיטני בין הדמוקרטיה הליברלית – שיטת הממשל שחשבנו שניצחה במלחמה הקרה – לבין הכוחות בראשות רוסיה שרוצים להחזיר את השעון לאחור. מה שחדש הוא שממשלת ארצות הברית נמצאת ממש בצד של אויבי הדמוקרטיה.

תשומת הלב בחודשיים האחרונים התמקדה בעיקרה בנטישתו של דונלד טראמפ את אוקראינה. לאחר המארב נגד מנהיג אוקראינה ולודימיר זלנסקי ב-28 בפברואר בבית הלבן, טראמפ ניתק את הסיוע הצבאי ולאחר מכן את שיתוף המודיעין עם אוקראינה – ואז החזירם לאחר שיחות בילטרליות בערב הסעודית, שם זלנסקי התחייב להפסקת אש זמנית.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

ב-1976 נרשמתי ללימודי קראטה.

זה התחיל באירוע טריוויאלי וחסר חשיבות, שהפך לאירוע מעצב בחיי. נוכחה באירוע הזה גם אוּלָה, מתנדבת משוודיה שאותה הכרתי בקיבוץ יד-חנה. כשסיימתי את השרות בנח"ל התגוררנו בדירה בתל-אביב.