קצא"א נפשם

מעקב זמן ישראל ימים סוערים עוברים על המשרד להגנת הסביבה ולא בגלל "קורל": הלחצים האדירים לאשר לקצא"א לשנע מיליוני טונות נפט במפרץ אילת יצרו בקיעים ומחלוקות בתוך המשרד ● בעוד שבדרגים המקצועיים יש התומכים בהתקפלות ובמתן האישור, השרה סילמן מתנגדת בתוקף ● "אם אמסלם רוצה, שייקח את הסיכון שאסון של דליפת נפט במפרץ יהיה רשום על שמו"

מסוף קצא"א במפרץ אילת, ינואר 2022 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
נועם רבקין פנטון/פלאש90
מסוף קצא"א במפרץ אילת, ינואר 2022

ימים סוערים עוברים על המשרד להגנת הסביבה, ולא בגלל "קורל". בדיונים פנימיים שהתקיימו לאחרונה – ויימשכו השבוע – נידונה האפשרות שהמשרד יבצע פניית פרסה מרהיבה וייעתר לדרישת קצא"א להזרים לא פחות משישה מיליון טון נפט בשנה דרך מפרץ אילת.

לאחרונה, בהקשר אחר, כתבתי כאן שייתכן שאנחנו מתקרבים לרגע שבו לא יהיה מנוס מלהכריז ש"המבצר נפל". התקפלות כזו, שמנוגדת באופן מוחלט לקו הנחוש בו דבק המשרד בשנים האחרונות, תוכל להיחשב כרגע הנפילה.

מדובר בעוד פרק – אולי האחרון? – בקרב המתמשך על עתידו של מפרץ אילת, קרב שהוצת ביום שבו קצא"א חתמה על הסכם עם שותפה מהאמירויות.

ההסכם הזה הופך את ישראל וים סוף לתחנה שדרכה עוברות כמויות אדירות של נפט מהמפרץ הפרסי לאירופה. הרווח: כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה. הסיכון: תאונת דליפת נפט עם פוטנציאל נזק דמיוני

ההסכם הזה הופך את ישראל וים סוף לתחנה שדרכה עוברות כמויות אדירות של נפט מהמפרץ הפרסי לאירופה. הרווח: כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה. הסיכון: תאונת דליפת נפט עם פוטנציאל נזק דמיוני לכלכלה, לתיירות, לאלמוגים ולבריאות של תושבי אילת.

הממשלה, במהלך חסר תקדים ואגרסיבי במיוחד, פסלה את מדיניות "אפס תוספת סיכון" שנוסחה במשרד להגנת הסביבה בקדנציה של תמר זנדברג ואומצה במלואה על ידי עידית סילמן, והורתה לממונה על היתר הרעלים במשרד לבחון את כל העניין מחדש.

נקודת עגינה של מכליות קצא"א במפרץ אילת (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)
נקודת עגינה של מכליות קצא"א במפרץ אילת (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

בטווח הארוך, על הממונה לבחון סקר סיכונים שיבוצע על ידי קצא"א. מדובר בתהליך שיכול להימשך יותר משנה. עד שזה יקרה, הורתה הממשלה לממונה לבחון מתן היתר לקצא"א לשלש את כמות הנפט בתקופת הביניים.

במשרד להגנת הסביבה לא אהבו את ההתערבות הגסה בהחלטות המקצועיות, אבל נשארו רגועים: אם הממונה קיבלה הוראה לבחון – אז היא תבחן. ואם הבחינה תוביל שוב לאותה מסקנה, מה יוכלו לעשות אנשי קצא"א, בני בריתם במשרד ראש הממשלה והשר דודי אמסלם, שכל כך להוטים להקפיץ את כמויות הנפט במפרץ?

"היו אמירות בנוסח, 'אם אתם לא רוצים להיות אחראים, אנחנו נהיה אחראים'", אומר גורם במשרד להגנת הסביבה. זה אומנם יהיה מאוד מוזר, אבל זה לא הדבר המוזר הראשון שיקרה בממשלה הזו"

רק שהשאננות הייתה מוקדמת. בתקופה האחרונה התחילו לטפטף מהמשרד דיווחים על מכבש לחצים שמופעל על אנשי המקצוע. הדרישה הראשונה היא לקבל החלטה בדחיפות: מאי  שם צץ דדליין, שחלף בשבוע שעבר.

המערכת הממשלתית שידרה בהילות, טלפונים יומיים הגיעו עם תזכורת שהזמן אזל. ברגע האחרון ניתנה ארכה של כמה ימים. "השבוע הקרוב יהיה קריטי", אומר גורם במשרד להגנת הסביבה.

לצד התביעה לתשובה מיידית, מרחף באוויר איום, לפיו אם המשרד לא יקבל את ההחלטה ה"נכונה" יינטלו ממנו הסמכויות בכל הנוגע לקצא"א.

מכלית נפט במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)
מכלית נפט במסוף קצא"א באילת. 26 בדצמבר 2022 (צילום: דוברות החברה להגנת הטבע)

"היו אמירות בנוסח, 'אם אתם לא רוצים להיות אחראים, אנחנו נהיה אחראים'", אומר גורם במשרד להגנת הסביבה. זה אומנם יהיה מאוד מוזר אם החלטה על מכסות שינוע נפט תתקבל על ידי משרד האוצר, למשל, אבל זה לא הדבר המוזר הראשון שיקרה בממשלה הזו.

הדרישה להכרעה ומסכת הלחצים חשפו בקיעים ופערים בין גורמים שונים בתוך המשרד להגנת הסביבה. בעוד יש במשרד מי שמשוכנעים שתפקידו להמשיך לעמוד כחומה בצורה מול האיומים על מפרץ אילת, אחרים סבורים שהמשרד טיפס על עץ גבוה מדי.

בין תומכי ההתקפלות יש כאלה הטוענים שהמשרד לא יכול להתעלם מעמדת הממשלה, ואחרים שחוששים ממימוש האיום להעביר את הסמכויות למשרד אחר.

באופן מעט מפתיע, מי שמובילה את הקו התקיף נגד שינוי העמדה של המשרד היא סילמן, שנשמעה השבוע אומרת "לא נלחמתי סתם שנה וחצי". אלא שסילמן לא קובעת

בארגוני הסביבה נדהמו לשמוע על הרוחות החדשות שמנשבות במשרד להגנת הסביבה. בישיבת זום דחופה שכונסה לפני מספר ימים בהשתתפות ארגוני הסביבה ושורה של גורמי מקצוע בכירים במשרד, דרשו הארגונים לא לזרוק לפח ארבע שנים של חזית אחידה ונחושה ששמרה על המפרץ.

"אין שום היגיון לוותר על העמדה שלך רק בגלל החשש שייקחו ממך סמכויות", אומר גורם בתנועה הסביבתית, "כי ברגע שנסוגת, למעשה כבר השלמת עם זה שלקחו ממך את הסמכות".

מעגן נפט של קצא"א באילת, אוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Noa Siti Eliyahu)
מעגן נפט של קצא"א באילת, אוגוסט 2021 (צילום: AP Photo/Noa Siti Eliyahu)

באופן מעט מפתיע, מי שמובילה את הקו התקיף נגד שינוי העמדה של המשרד היא השרה סילמן, שנשמעה השבוע אומרת "לא נלחמתי סתם שנה וחצי". אלא שסילמן לא קובעת. נוצר מצב אירוני שבו הממשלה מנסה לדרוס את עמדת הדרג המקצועי, אבל לשרה שעומדת בראש המשרד אסור להתערב.

בשיחות סגורות סילמן הבהירה השבוע שהיא לא חוששת ממצב שבו הסמכויות יועברו לשר או למשרד אחר, מכיוון שהיא יודעת שעם הסמכות באה האחריות. אם בעוד כמה שנים תתרחש חלילה תאונת דליפת נפט שתחריב את מפרץ אילת, היא לא רוצה להיות חתומה על אירוע כזה. אם אמסלם רוצה, שייקח את הסיכון שהאסון יהיה רשום על שמו.

סילמן דווקא חוששת ממצב הפוך, שבו ההתפרקות של המשרד מעמדתו המקצועית תהווה תקדים: "היום זה קצא"א, מחר בז"ן", אמרה לאנשי המקצוע

עם זאת, סילמן דווקא חוששת ממצב הפוך, שבו ההתפרקות של המשרד מעמדתו המקצועית תהווה תקדים: "היום זה קצא"א, מחר בז"ן", אמרה לאנשי המקצוע.

בעוד במשרד להגנת הסביבה מתחבטים, כל האירוע עדיין אפוף בענן של סימני שאלה. מה בעצם כל כך בוער עכשיו לקצא"א?

הרי מתחילת המלחמה המשרד להגנת הסביבה נתן לחברה הממשלתית היתר בלתי מוגבל לשינוע נפט לצרכי המשק הישראלי, אבל באדיבות החות'ים מאז אוקטובר 2023 לא נכנסה ככל הידוע אפילו מכלית אחת למפרץ אילת. אז למה דווקא עכשיו כל כך דחוף לקבל היתר להכנסת מיליוני טונות?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן בכנס "בשבע", 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן בכנס "בשבע", 26 בפברואר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

התשובה היא, ככל הנראה, שבקצא"א יודעים שבישראל אין דבר יותר קבוע מהזמני. "אם ניתן היתר זמני 'על עיוור', בלי סקר סיכונים", אומר גורם במשרד להגנת הסביבה, "אחר כך כבר יוכלו לדרוש מאיתנו לחדש אותו כי הוכחנו שאפשר גם בלי סקר סיכונים. זה יסנדל אותנו".

"הם רוצים אישור זמני ואז להפוך את הזמני לקבוע", אומר גורם בתנועה הסביבתית, "והם יודעים שכל עוד הממשלה הזאת מכהנת זה הצ'אנס שלהם".

אל הלחץ של ארגוני הסביבה נוספה גם פנייה בהולה של לא פחות משבעה ראשי רשויות בדרום – מאילת בים סוף ועד אשקלון בים התיכון, דרך כל הרשויות בנגב שהצנרת של קצא"א חוצה אותן. בדרום לא ממהרים לשכוח את אסונות הנפט בעברונה שבערבה ובנחל צין שבנגב, כולם מעשה ידיה של קצא"א להתפאר.

"אם ירצו לקחת להם את הסמכויות נדע להתמודד עם זה בבית המשפט", אומר גורם בתנועה הסביבתית, "אבל אם המשרד להגנת הסביבה יחתום על האישור נהיה בעמדה הרבה יותר חלשה, כי זו הסמכות שלו"

"הנדון – היתר פוליטי והפקרת הבריאות והסביבה בישראל", כתבו ראשי הרשויות, ביניהם ראש עיריית דימונה בני ביטון, היהלום הליכודי שסייר לפני מספר ימים עם סילמן במפרץ אילת. "אל תיכנעו ללחצים פסולים אלה". הם הפצירו באנשי המשרד להגנת הסביבה: "אתם הגורם הממשלתי היחיד שתפקידו לשמור עלינו וחובתכם לעשות כן".

בארגוני הסביבה חוששים שאם הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה יתקפל, העסק יהיה אבוד. "אם ירצו לקחת להם את הסמכויות נדע להתמודד עם זה בבית המשפט", אומר גורם בתנועה הסביבתית, "אבל אם המשרד להגנת הסביבה יחתום על האישור נהיה בעמדה הרבה יותר חלשה, כי זו הסמכות שלו".

רמי רוזן, המשנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה (צילום: שלומי אמסלם, לע"מ)
רמי רוזן, מ"מ מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה (צילום: שלומי אמסלם, לע"מ)

מי שמצא את עצמו בלב הסערה הוא ממלא מקום מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, רמי רוזן, שנכנס רק לאחרונה לתפקידו וכבר נדרש להכרעה בעלת משמעויות מרחיקות לכת. לרוזן אין רקע סביבתי והוא הובא למשרד על ידי סילמן, אבל לדברי גורם במשרד זה לא מבטיח דבר. "השאלה היא למי הוא יקשיב יותר ומי יצליח להבהיל אותו יותר", אומר הגורם. "בימים הקרובים כנראה נקבל תשובה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,077 מילים ו-2 תגובות
סגירה